באלוני הבשן קולטים בימים אלה לאגודה השיתופית החקלאית ולאגודה הקהילתית במקביל – התלבטות שאותה המשפחה יכולה לשקול בזמן תקופת השכירות, ויש גם בתים להשכרה, אפשרות שאין כמעט ביישובים בגולן. מה מציע היישוב למשתכנים החדשים?
היישוב המזרחי ביותר במדינה שנחשב בין המבודדים בגולן, הוא אלוני הבשן – היישוב בו נתמקד השבוע במדור. יסכה דקל, דוברת היישוב בראיון על השקט הביטחוני שהופר לפני כשנתיים וחצי, על הרצון לגדול במשפחות ועל האהבה הגדולה לאדמה.
יסכה דקל, נשואה ואם לשניים, הגיעה ליישוב לפני כחמש שנים וכיום היא עובדת כמורה בביה"ס תלמוד תורה בקשת. דווקא מזג האוויר הוא ששכנע אותה להיתקע באלוני הבשן: "אחרי הנישואים, גרתי עם בעלי בקרית שמונה, שם היה לנו חם מדי אז חיפשנו מקום קריר וכפרי. בגליל לא מצאנו את מקומנו וכשהגענו לכאן כדי להתארח אצל קרובי משפחה, דווקא הקור קנה אותנו. הרוח, הנוף, הריחוק והכפריות, זה מה שאנחנו אוהבים. כעבור כמה חודשים שכרנו דירה ובדיוק אז החלה הרשמה להרחבה הראשונה. ללא שום התלבטות חתמנו כי היה ברור לנו שזה יהיה בית הקבע שלנו ואכן נכנסנו אליו לפני חודש אחר שנתיים של בנייה ותהליכים בירוקרטיים."
איך קיבלו אותך כשהגעת לפני חמש שנים?
"הגענו בינואר, בשיא החורף כשענן גשם ישב על היישוב לאורך זמן. כשהוא התפזר, השכנים מסביבנו הבחינו פתאום שיש להם שכנים חדשים. עד אז, זה הרגיש לבד על הגבעה ללא חיי חברה. הבית ששכרנו נמצא בשכונת הוותיקים, וזכינו להתארח בכל שבת אצל משפחה אחרת כשמזג האוויר התבהר. עטפו אותנו מייד והרגשנו שאין הבדל בין הוותיקים לתושבים חדשים והכל נעשה בכנות ואבסולוטיות. זה מאוד חשוב לצעירים שמתרגלים לחיים הלא פשוטים כאן. בשל הריחוק מגוש היישובים הדתי, אנחנו צריכים לנסוע המון עבור פעילויות ומקומות תעסוקה."
למרות התנאים האלו, איך מתנהלים מבחינה קהילתית?
"היישוב עדיין קטן מאוד וכולל 62 משפחות בלבד, לכן אנחנו חייבים ללמוד להסתדר לבד. כרגע אין פה מספיק קליטה – לדעתי אנחנו היחידים בגולן עם 15 מגרשים פנויים מוכנים לשיווק וחשוב לקדם את זה. מה שיותר חשוב, הוא שוועדת הקליטה תתמוך במשפחות שמגיעות כי אי אפשר להשאיר ביישוב הזה משפחה חדשה ללא חברים. ועדת עזרה הדדית היא מאוד דומיננטית פה כדי לוודא שלכל מי שמגיע יש עזרה. אין פה הרבה בנים חוזרים ולכן ההתאקלמות פה קשה יותר, גם בגלל הסיכון בקרבה לגבול. אתה למעשה שם את כל הונך במקום שיכול להיות מסוכן גם מבחינה פיננסית – אם תתחיל מלחמה חס ושלום, הכל ירד כולל ערך הבית. אנחנו דווקא קיבלנו החלטה שמוודאת את ההפך – בנינו בכוונה בית גדול שבו נוכל לארח את קרובינו כדי שלא נצטרך לנסוע הרבה לביקורים ברחבי הארץ. אנחנו פשוט כבר לא מסוגלים לנשום אוויר אחר."
עד כמה הפרת השקט לפני יותר משנתיים בסמוך לגבול פוגעת בשגרה שלכם ומערערת את הביטחון?
"אולי אני אופטימית ואוהבת את המקום, אבל לנו אישית זה לא מפריע. אנחנו מאמינים שככה זה, כשהחלטת לגור בקרבת הגבול. יש לנו ממד ואנחנו מבצעים תרגולים מדי פעם, אבל זה לא פגע ביומיום שלנו בכלל. לא שמעתי על משפחה שהתייחסה לעניין אי הוודאות הבטחונית כאחד השיקולים בהחלטה אם לבנות בית בהרחבה למשל. כשבוחרים באלוני הבשן – אתה לוקח את כל החבילה לטוב ולרע. מה שכן, כשהתנהל דיון בנושא, בעלי כמומחה להתנהגות כלבים, נתן את המלצתו לתושבים כאן לכלבי שמירה כי התאוריה שלו אומרת שהם הכרחיים לשמירה מפני חדירות."
איך את צופה שהיישוב יתפתח בשנים הקרובות?
"חשוב לומר שיש אצלנו גם בתים להשכרה, אפשרות שאין כמעט ביישובים בגולן ורשימות ההמתנה בדרך כלל ארוכות. היישוב היום קולט לאגש"ח ולאגודה הקהילתית במקביל – התלבטות שאותה המשפחה יכולה לשקול בזמן תקופת השכירות. אני מקווה שהמקום של האגש"ח לצד האגודה הקהילתית יהיה מקום נינוח ונעים. החלום שלנו, הוא שמשפחות שמעוניינות לעסוק בחקלאות, לא יחויבו להיכנס לאגש"ח. כרגע האופציה הזו לא קיימת וחבל כי חוץ מאיתנו יש משפחות נוספות שישמחו להסדר הזה. אנחנו מאוד מחוברים לאדמה ולגולן מבחינה אידאולוגית לאומית עם אהבה גדולה לאלוני הבשן עם אהבה גדולה לאלוני הבשן, אז נשמח להגשים את תחום החקלאות, נושא שבעלי מתמחה בו ומגשים במקומות אחרים."
