רמה אחת מעל כולם

מי מכם זוכר שעד לפני 7 שנים היו בגולן רק 30 נסיעות תחבורה ציבורית ביום? כיום, עם מעל ל-350 נסיעות ביום ומאה אלף נוסעים בחודש, החזון של ראש המועצה, אלי מלכה, על לקיחת אחריות מוכיח את עצמו. מאחורי אשכול התחבורה הציבורית בגולן, עומדת מערכת מקצוענית של תכנון, תזמון ושירות, שעושה כל מה שאפשר כדי שהנוסע ירד מרוצה מהאוטובוס


 

שמואל לוין

“נסה לקחת את התחבורה הציבורית מתושבי הגולן, ותראה מה יקרה לך..”., צוחק אמיר יגָאֵל, מנכ”ל החכ”ל (החברה הכלכלית לגולן) ב-15 השנים האחרונות, בתום שיחה ארוכה עם “שישי בגולן”. בפתח השנה החדשה, נפגשנו עם ארבעת האנשים שאמונים על תפעול התחבורה הציבורית בגולן אשר מביאה לפריחה בלתי רגילה וחסרת תקדים בשירותי התחבורה הציבורית באזורנו, כדי לשמוע מהם על מה שהיה, איך השתנו הדברים ומה יקרה בעתיד. השתתפו בפאנל: מנהל תפעול כללי של אשכול הגולן, עוזי מרדכי, הממונה על התחבורה באשכול גולן, אילן שעיבי, סגן הממונה, אלעד גבריאל, ואמיר יגאל.

 היֹה היה…

מיד לאחר העלייה לגולן, החלה מדינת ישראל להפעיל קווי אוטובוסים אל הגולן. אולם תדירותם הייתה נמוכה, בלתי מספקת ולא תאמה את קצב ההתפתחות של היישובים בגולן.

“עד מאי 2011, היו בגולן שלושים ואחת נסיעות יומיות”, מספר אמיר יגאל. “רובן היו נסיעות יקרות וארוכות כמו למשל בין קצרין לטבריה, נסיעה שארכה באותם ימים כמעט שעתיים ולא ארבעים דקות כמו היום. האוטובוס של ‘אגד’ היה נכנס לכל יישוב כדי לאסוף אנשים. לאניעם, ליונתן, לנטור. זו הייתה תפיסת עולם לפיה תחבורה ציבורית צריכה לנסוע ולעצור בכל מקום”.

אילן שעיבי: “מה שקרה זה שרק האנשים ביישובים האחרונים בקו עלו על האוטובוס. כל השאר העדיפו שלא לבזבז כל כך הרבה זמן על הנסיעה לטבריה בתחבורה ציבורית. או קח לדוגמה את קו 843 של ‘אגד’ שנוסע לתל אביב: במקור, היה זה קו שנסע מבית שאן לתל אביב. רצו לתת גם לתושבי קצרין שירות לתל אביב, אז הוסיפו לו עוד כמה קילומטרים ויצרו שירות. אבל בפועל, זה לא נותן לתושבי קצרין ודרום רמת הגולן כמעט כלום. הקו פשוט ארוך מדי. אז אנשים מצאו להם חלופות אחרות, כמו למשל לנסוע בטרמפים…”.

אילן שעיבי: “העתיד כבר כאן ואנחנו מוכנים לקראתו. זיהינו את העובדה שקצרין הפכה למרכז הגולן. נערכנו והפעלנו קווים בהתאם. יש לנו קווים שמותאמים לשעות העבודה, לשעות המסחר ולשעות הבילוי. כאשר היישובים יגדלו ויתרחבו עוד, קווי האוטובוסים ישודרגו בהתאם”

אמיר: “נוצרה תרבות של נסיעה בטרמפים. בשלושה צמתים גדולים היו עומדים ו’תופסים’ טרמפים. בצומת צמח, יכולת לראות כל הזמן בין חמישה לעשרה אנשים מנסים לעצור טרמפ. בצומת מחניים, עמדו דרך קבע בין חמישה עשר לעשרים אנשים. גם בצומת היציאה מקצרין היו תמיד אנשים. את זה באנו לשנות”.

המהפכה מתחילה

אמיר: “בשנת 2005 קרא לי ראש המועצה, אלי מלכה ואמר לי “החזון שלי הוא שהמועצה תיקח אחריות ותפתור את אחת הבעיות המרכזיות פה בגולן – להקים תחבורה ציבורית שתופעל על ידי המועצה באמצעות החברה הכלכלית גולן”. אני חייב לומר שזה היה צעד אמיץ מצדו, לקחת אחריות על הנושא הזה. לא היה לזה אז שום תקדים בארץ, וניתן לומר שגם היום, אנחנו הרשות היחידה שמפעילה תחבורה ציבורית באופן מלא באזורה. אלי מלכה פנה למשרד התחבורה, ובזכות האמון שלהם בו, הם אישרו לבחון את הנושא. הקמנו צוות ויצאנו ללמוד כיצד ואיך ניתן להפעיל תחבורה ציבורית באמצעות מועצה, ואיך לשבור את מעגל הביצה והתרנגולת – הרי אם אין תחבורה ציבורית ראויה אז אין נוסעים, ואם אין מסה של נוסעים אז אין כלכליות להפעלת תחבורה ציבורית. במשך מספר שנים עשינו סקרים במשקי בית בגולן, בקרב מטיילים וטרמפיסטים וסטודנטים, ובעיקר למדנו את הצרכים שלהם ואת הסיבות שבגינם הם לא משתמשים בתחבורה.  גיבשנו תכנית חדשנית עם הסתכלות אחרת לגמרי על קווי התחבורה הציבורית והחל מן הראשון במאי 2011, השקנו את התחבורה הציבורית עם כ -140 נסיעות ביום, יחד עם החברה הזכיינית “רמה”. באחד בספטמבר, באותה שנה, נוספו עוד שלושים נסיעות ליום, אשר נתנו שירות להמוני התלמידים הנוהרים אל בתי הספר ולציבור הכללי גם יחד.

אמיר: “משמעות ההסעות של התלמידים היא שאם אזרח צריך, למשל, להגיע לעבודה בטבריה בבוקר, הוא יכול לעלות על אוטובוס המסיע תלמידות על-יסודי לאולפנית בטבריה וכך להגיע לעבודה. בערב, הוא יכול לחזור עם אותו קו. לדעתי, יש בכך ערך מוסף, שכן נוכחות מבוגר באוטובוס מצמצמת את האפשרות של ונדיליזם ו’קרבות’ בין הילדים. זה עושה שקט באוטובוס”.

אגב, על פי הנחיות משרד החינוך, אין מעלים נוסעים על הסעות של תלמידים בבתי הספר היסודיים.

כיצד תוכננו הקווים והשירות?

אמיר: “קודם כול, אותנו עניין לעשות שלשה דברים, שהם בבסיס התכנית שלנו: דבר ראשון – לקצר את הקווים, דבר שני – לשפר את התדירות ודבר שלישי – להוזיל את המחירים. על מנת לתכנן את הקווים, ערכנו שלשה סקרים מול קהל היעד שלנו, קרי הנוסעים. סקר אחד עשינו טלפונית, מול בתי אב. אגב, גם לי יצא לענות על סקר כזה… הסקר השני היה סקר OnBoard: העלנו סוקרים על האוטובוסים עצמם, והם שאלו את הנוסעים שאלות. הסקר השלישי היה סקר שנערך בקרב הטרמפיסטים. רצינו להבין אותם: לאן אתם נוסעים, כמה אתם נוסעים, האם יקר לכם להשתמש בתחבורה ציבורית?

“מומחי התחבורה שלנו אספו את כל המידע, ניתחו אותו וכך הגענו למסקנות שבבסיס התכנית שלנו: יש לשפר את השירות והתדירות ולהוזיל את המחירים. כך גם נולדה הגישה הגורסת חיבור של תושבי הגולן עם מרכזי התעבורה הגדולים בקריית שמונה, צמח וטבריה. כך גם נולדו הקווים הראשיים בין חיספין, בני יהודה, צמח וטבריה, הקו בין קצרין לטבריה ובחזרה דרך גשר אריק, הקו בין קצרין לחצור הגלילית והקו בין קצרין לקריית שמונה.

“כיום, אנחנו מפעילים קרוב לשלוש מאות וחמישים נסיעות יומיות. חודשית, אנחנו מסיעים קרוב למאה אלף נוסעים. אם פעם היו רק שתי נסיעות יומיות מדרום הגולן אל קצרין, הרי שהיום יש שבעה עשר אוטובוסים שעוברים דרך דרום הרמה, בדרכם אל מרכזה. אנחנו נותנים שירות לא רק למועצה האזורית גולן, אלא לכל תושב בתחום אזור הפעולה שלנו, אשר כולל את הגולן, קצרין, בוקעתא, מסעדה, מג’דל שאמס, ראג’ר, עמק הירדן, גליל עליון ומבואות חרמון”.

שיתוף פעולה הדוק

אילן שעיבי, איש חדרה שעלה לגולן והתיישב באניעם, חבר בפרויקט התחבורה הציבורית בגולן ממש מתחילתו. לפני כן, היה חבר באגד והוא מכיר את כל רזי התפעול של תחבורה ציבורית, החל מן הנהג שליד ההגה, דרך נושא הסדרנות וכלה במחשוב המערכת. הוא מדבר על שיתוף הפעולה ההדוק בין כל הגורמים האחראים להצלחתה של התחבורה הציבורית בגולן. שיתוף פעולה עם “אגד” נחוץ על מנת ליצור שירות מתמשך בין הקווים של חכ”ל ובין הקווים של הקואופרטיב, אשר בהרבה מקרים מהווים המשך הנסיעה עבור הלקוח.

אילן: “אנחנו עובדים בהתאמה מלאה עם ‘אגד’. שיתוף הפעולה ביננו הוא מצוין, גם ברמת היחסים האנושיים והאישיים. אנחנו מדברים והם מקשיבים לנו ולצרכים שלנו. אדם נוסע לחצור ומשם, לוקח את 845 של ‘אגד’ שהוא קו מהיר לתל אביב. צריך לדאוג שלוחות הזמנים של הקווים אל חצור ולתל אביב יהיו מתואמים באופן בו ישרתו את הנוסע בצורה הטובה ביותר”.

אמיר: “אנחנו זוכים לשיתוף פעולה מצד משרד התחבורה, שאפשר רק להגיד עליו תודה ורק מילים טובות. וזה לא דבר מובן מאליו”.

עוזי מרדכי, מנהל התפעול של אשכול גולן, מצטרף לשיחתנו ומוסיף: “משרד התחבורה אוהב את העשייה שלנו ונותן לנו את התקציבים ואת הרישיונות. (כל קו אוטובוס וכל נסיעה בישראל טעונים אישור ורישיון של משרד התחבורה – ש.ל.). אנחנו הזרוע הביצועית שלהם. משרד התחבורה צמא לאנשים כמונו, שקמים בבוקר עם ברק בעיניים וחושבים מה לעשות היום כדי להגדיל ולשדרג את השירות שלנו”.

כמו אילן, גם עוזי מרדכי נמצא בענף התחבורה, מאז 1978 והוא בקי בכל מה שקשור בתחבורה ציבורית.

“אנחנו שליחי צבור. אנחנו יוצרים ערך מוסף עבור הצבור על ידי קיום התחבורה הציבורית. זה חלום שמתממש יום יום ושעה שעה”, הוא אומר.

לחברה הכלכלית לגולן אין צי אוטובוסים ולדברי אמיר יגאל, גם לא היה בה איש שידע איך “מתעסקים בדברים כאלו”. אמיר עצמו הוא בעצם חקלאי, המתגורר במעלה גמלא ועוסק גם בטיפוח המשק הפרטי שלו.

“יצאנו במכרז להפעלת קווי האוטובוסים, ומי שזכתה בו הייתה חברת ‘רמה’, אשר כיום נמצאת בבעלות ‘מאיה טורס’. צי האוטובוסים שהם מעמידים לרשותנו מונה כשלושים אוטובוסים, כולם חדשים, לכל היותר בני שנתיים וצוות הנהגים של “רמה” והמועצה מתקרב לשבעים חברים. אנחנו גם משתמשים ב 15 אוטובוסים צהובים של המועצה האזורית ורכשנו עוד חמישה שיתווספו בתקופה הקרובה”.

“ביטחון ובטיחות עומדים בראש”, מוסיף עוזי. “יש מי שאחראים על כל הדברים האלו. האוטובוסים נסרקים לפני ואחרי כל נסיעה ואנו עומדים בכל התקנים של משרד התחבורה”.

הצד הפיננסי

להפעיל רשת של תחבורה ציבורית עולה הרבה מאוד כסף ולעשות זאת במחירים הנוחים לצרכן, זה מן הסתם קשה עוד יותר.

איך מצליחים לאזן בין כיסוי כל העלויות והרצון להוזיל את הנסיעות?

אילן: “התקציב שלנו מכוסה מהפדיון של מכירת הכרטיסים ומסובסידיה של משרד התחבורה. אנחנו מקבלים כ-25 מיליון שקלים בשנה, מתוך תקציב כלל ארצי של שישה מיליארד שקלים לסבסוד התחבורה הציבורית בישראל”.

אמיר: “אנחנו לא קובעים את המחירים. הם נקבעים על ידי משרד התחבורה. אבל, למשל, בשנת 2012, הייתה עלות נסיעה מקצרין לטבריה 29 ש”ח. משרד התחבורה קיצץ 25% מזה והעמיד את המחיר על 17 שקלים. מעבר לכך, אדם יכול לקנות כרטיס ‘חופשי-חודשי’, שעולה 213 שקלים ואם תעשה חשבון שהוא נוסע לעבודה חמישה ימים בשבוע, הלוך וחזור, כלומר כארבעים נסיעות בחודש על אותו כרטיס ‘חופשי-חודשי’, הרי שכל נסיעה עלתה לו רק קצת יותר מחמישה שקלים. יש אנשים שמספרים לנו שהם מוכרים את המכונית השנייה שלהם ועוברים להשתמש באוטובוסים. כל הפעילות נעשית בפיקוח משרד התחבורה: המחירים בפיקוח, השירות בפיקוח, התדירות בפיקוח, הרישיונות ניתנים מהם וכמו שאמרנו, שיתוף הפעולה עמם הוא יוצא מן הכלל”.

העיקר – להקשיב לציבור

אמיר: “השירות שלנו מתבסס על הקשבה לציבור. אם לא תהיה הקשבה, האוטובוסים ייסעו ריקים. אחת לשנה, אנחנו משתדלים לקיים מפגש עם נציגי היישובים במועצה האזורית גולן ולקבל מהם משוב על השירות שלנו. אנחנו מאזינים לציבור ולצרכים שלו. למשל, על בסיס זה, יזמנו קו אוטובוס שיוצא במוצאי שבת מקצרין לירושלים. פרסמנו מודעה אחת בנושא ב’שישי בגולן’ ובפעם הראשונה שהפעלנו את הקו, היו עליו 45 נוסעים. בשבוע שלאחר מכן, בנוב, כבר היו עשרה אנשים שנאלצו לנסוע בעמידה והנהג לא קלט נוסעים נוספים, כי אסור לו. במוצאי השבת השלישית לקיומו של הקו, כבר יצאו שני אוטובוסים, במקום אחד. זו תוצאה של הקשבה לציבור”.

עוזי: “אנחנו מדרבנים את הציבור לומר לנו מה הוא רוצה. איננו יכולים להיענות לכל בקשה, הרי יש גם מגבלות תקציביות, אבל אנחנו משתדלים ואכן רואים מגמה של שיפור. יש כאן עשייה שאין לה אח ורע בין כל מפעלי התחבורה הציבורית בארץ. אנחנו כאן כדי לתת שירות לציבור. שימשיכו לדרוש מאתנו, בשביל זה אנחנו כאן ונשתדל לפרוע את השטר”.

אמיר: “כתוצאה מהקשבה לציבור, זיהינו גם יישובים ששלושים שנה לא היה להם שירות של תחבורה ציבורית, כגון אלמגור, כרכור, כורזים, אמנון. פנינו למשרד התחבורה, קיבלנו את הרישיונות וכעת יש ליישובים האלו שמונה קווים ביום. פתחנו גם את הקווים לבתי החולים ‘פוריה’ ו’זיו’ ולרכבת בית שאן ועפולה. באוקטובר, יפתח הקו בין בני יהודה וקצרין למכללת תל-חי”.

ראש מועצה אזורית גולן, אלי מלכה: “תחבורה ציבורית היא מצרך בסיסי עבור אזרחים, בדגש על תושבי הפריפריה, באזורים בהם המרחקים גדולים ועלויות אחזקת רכב ונסיעה הן גבוהות מאד. אני ממליץ לתושבים נוספים מהגולן ומקצרין להשאיר את הרכב הפרטי בחנייה בבית ולהשתמש בתחבורה הציבורית, שכיום גם מתחברת למערכת הסעות ההמונים שמתפתחת בצפון – קווי הרכבת לבית שאן, לכרמיאל ובעתיד גם לאזור צח”ר בראש פינה וצמח. פיתוח התחבורה הציבורית בצפון ובגולן בפרט, יוצר תנועה דו כיוונית ומשרת אוכלוסיות רבות שמגיעות לגולן לצרכי תיירות ותעסוקה. יותר ויותר מטיילים מגיעים לגולן בתחבורה ציבורית, צעירים שמטיילים בשביל הגולן ובנחלים, אנשים עולים לגולן למקומות עבודה, בעיקר בתחום החקלאות אבל גם בתחומים אחרים.                                                          השינוי הגדול הזה בתחבורה ציבורית מתממש בזכות האנשים המצוינים והמקצועיים שמפעילים אותה, מתוך הקשבה לצרכים של הציבור, הקפדה על שירות מסביר פנים, הבנה שתמיד צריך לשאוף ולהשתפר, לדייק עוד יותר בזמנים ולהוסיף עוד קווים על מנת לאפשר לתושבים להתנייד לכל מקום בתחבורה ציבורית.”

האם אתם ערוכים לקראת העתיד?

אילן: “העתיד כבר כאן ואנחנו מוכנים לקראתו. כבר זיהינו את העובדה שקצרין הפכה למרכז רמת הגולן. נערכנו והפעלנו קווים בהתאם. יש לנו קווים שמותאמים לשעות העבודה, לשעות המסחר ולשעות הבילוי. כאשר קצרין או כל מקום אחר בגולן יגדלו ויתרחבו עוד קווי האוטובוסים ישודרגו בהתאם, כדי לתת מענה לכל הצרכים, עד כמה שאפשר”.

שירות מודרני

סגן הממונה על התחבורה הציבורית, אלעד גבריאל, נמצא עם החברה הכלכלית כשלוש שנים. הוא אחראי על המערך הממוחשב של שירות התחבורה הציבורית. אלעד הוא בעל תואר ראשון במנהל עסקים, מחזיק בניסיון של שש שנים באקטואריה ורקע ב-Database. אלעד חולש על רשת הקווים של חכ”ל, באמצעות המחשב שבמשרדו.

“כל אוטובוס מצויד במחשב רכב, שיש לו סוג של קשר אינטרנטי”, הוא אומר. “כל אוטובוס ‘משדר’ כל הזמן ודרך חברה שנקראת ISR, יש לנו אפשרות לעקוב אחריו, לדעת בכל רגע נתון היכן נמצא כל אוטובוס, לקבל מידע על אופי הנסיעה והנהיגה של הנהגים העובדים בשירותינו. יש לנו גם בקרה על המערכת של מכירת הכרטיסים ואנחנו יודעים על כל עלייה של כל נוסע אל הרכב. אנחנו מחויבים בדיווח למשרד התחבורה על כל תחילה וסיום של כל נסיעה והמערכות הטכנולוגיות המשוכללות שאנו מפעילים מסייעות בכך”.

על אף כל האמצעים הטכנולוגיים המשוכללים הנ”ל, אומר אלעד שהבקרה הטובה ביותר היא המשוב המגיע מן הנוסעים עצמם.

“אם נהג לא התנהג כשורה, אם היו ליקויים ברכב, אם אוטובוס לא הגיע בזמן או שהייתה איזושהי בעיה בשירות, אנשים אינם מתביישים להתלונן ואני מטפל בתלונות הללו. אני מפנה אותן למחלקה המתאימה ועוקב לראות שכל פנייה טופלה בזמן סביר”.

 

יש בעיות?

אלעד: “אין שירות או פרויקט מושלמים, אבל בסך הכול, הדברים מתנהלים כשורה. לאחרונה, הייתה לנו בעיה עם וונדליזם, בתחנות של צומת כורסי. לא ידוע מי עשה את זה, אבל הרסו את לוחות הזמנים האלקטרוניים שם ונגרם לנו נזק של עשרים אלף שקל. כעת, אנו שוקלים התקנת מצלמות במקום”.

דבר חשוב נוסף שמבקש עוזי מרדכי להוסיף, קשור בכרטיסי הרב-קו של התלמידים: “היו מקרים של ילדים, תלמידי בתי ספר, אשר מקבלים מן המועצה כרטיסי רב קו חודשיים חינם, שמסרו את הכרטיס שלהם לשימוש בידי מי שאינם מורשים לכך. הם צריכים להבין שמי שנתפס עושה דבר כזה, עלול למצוא את עצמו עם תיק פלילי במשטרה. חשוב, אם כן, להשתמש בכרטיסים אלו ביושר”.

ולכבוד השנה החדשה?

אילן: “צוות התחבורה הציבורית מאחל לכולנו, שנזכה לומר אחד לשני ‘שנה טובה’, גם בשנה הבאה”.

 

שמואל לוין

Shmuel.bagolan@yahoo.com

 

בתמונה: מימין לשמאל – אמיר יגאל, אילן שעיבי, עוזי מרדכי, אלעד גבריאל

 

SU
MO
TU
WE
TH
FR
SA
28
29
30
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
1
אירועים שיתקיימו ב 30th אפריל
אירועים שיתקיימו ב 1st מאי
אירועים שיתקיימו ב 2nd מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 3rd מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 4th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 6th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 7th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 8th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 9th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 10th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 11th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 12th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 14th מאי
אירועים שיתקיימו ב 16th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 17th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 18th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 19th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 20th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 22nd מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 23rd מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 24th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 25th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 26th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 27th מאי
אירועים שיתקיימו ב 28th מאי
אירועים שיתקיימו ב 29th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 30th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 31st מאי
No Events









מחשבות ודעות

גשר צמח *9924 צ׳יטו טיגו 8 פרו המותג הסיני הגיע לצפון
[adrotate group="2"]

תפריט נגישות

× היי איך נוכל לעזור לך?