פרשת השבוע – כי תבוא – תפילין שבראש ותפילין שעל הראש

הקב”ה מעולם לא הציב לעם ישראל רף מידות נמוך אלא רף גבוה, כדי שנוכל להיות באמת אור לגויים כראוי לעם סגולה, תפקיד הנושא בחובו אחריות גדולה. ברוח זו, עם כניסתנו לארץ ישראל אנו מספרים על הדרך בה הגענו עד הלום ומצהירים על האחריות שקיבלנו על עצמנו בקיום המצוות

“והיה כי תבואו אל הארץ אשר ה’ אלוהיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה’ אלוהיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה’ אלוהיך לשכן שמו שם, ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו, הגדתי היום לה’ אלוקיך אשר נשבע ה’ לאבותינו לתת לנו… וענית ואמרת לפני ה’ אלוקיך ארמי עובד אבי וירד מצרימה… ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש…”
פרשתנו פרשת כי תבוא מדברת על מצוות הביכורים, על כך שזכינו להגיע אל הארץ ומתממשת השבועה לאבותינו, ואכן ארץ זבת חלב ודבש היא, ועל כן אנו מביאים מראשית פרי אדמתנו משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל ומודים להקב”ה על כל הטוב שנתן לנו.
כאשר מביאים את מצוות הביכורים, האדם שעושה את המצווה מספר את ההיסטוריה של עם ישראל, את התלאות שעברו אבותינו עד מצרים, ואת הסבל הגדול, העבודה הקשה שהרעו לנו המצרים. כאשר יודעים לזכור את העבר יודעים להעריך את ההווה עם תקווה לעתיד, רק דרך הגלות נתן לשמוח בגאולה, ודרך השחור שבעיניים אנו רואים את האור.
עם כניסתנו לארץ ישראל הקב”ה מצווה אותנו לקחת אבנים גדולות, וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב.
כלומר עם כניסתנו לארץ ישראל אנו מציבים תמרור ודגל בו אנו מצהירים על סיבת הגעתנו לארץ ישראל ועל האופן שבו אנו נחיה בארץ הזו.

כתוב: “וראו עמי הארץ כי שם ה’ נקרא עליך ויראו ממך…” רבי אליעזר אומר, אלה תפילין שבראש… אם אתה מפנים את מצוות ה’ והם הופכים להיות חלק ממך אזי יש בהם את הכוח וההארה להשפיע על העולם, אך אם המצוות הם חיצוניות לך, אז אין בהם את הכוח לפעול את פעולתן

את התורה כתבו על האבנים בשבעים לשון כלומר תורה זו מיועדת לנו, אך יש בה כדי להאיר לעולם כולו כיצד מתנהג העם היהודי בארצו, בחינת אור לגויים והאחריות שהוא מקבל על עצמו בקיום תרי”ג מצוות כדי ללמד את הערכים הנצחיים והאלוקים של תורת ישראל.
בפרשה כתוב: “וראו עמי הארץ כי שם ה’ נקרא עליך ויראו ממך…” הגמרא אומרת, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש. מספרים על רב גדול שנסע בבוקר בכרכרה ובאו ליסטים ללסטם אותו, כאשר פתחו את דלת הכרכרה ראו את התפילין שבראשו ומיד נסתלקו וברחו להם. העגלון תמה ושאל את הרב כיצד ברחו השודדים? אמר לו הרב, זו גמרא מפורשת “ובאו עמי הארץ כי שם ה’ נקרא עליך וראו ממך” – ראו את התפילין שבראשי וברחו להם. אמר לו העגלון, גם לי היו תפילין על הראש, מדוע ממני הם לא ברחו? אמר לו, רבי אליעזר אומר, אלה תפילין שבראש, ואתה אומר שהתפילין שלך היו על הראש, כלומר אם אתה מפנים את מצוות ה’ והם הופכים להיות חלק ממך אזי יש בהם את הכוח וההארה להשפיע על העולם, אך אם המצוות הם חיצוניות לך, אז אין בהם את הכוח לפעול את פעולתן.
באנו לארץ ישראל ומיד מתחילה התורה במצוות הביכורים ומעשרות, לומר לך שבארץ ישראל אנו צריכים לחיות את התורה ע”י המצוות שאנו מקיימים בה, והחרישה והזריעה ושאר המצוות התלויות בארץ הם בחינת תורה, והעמים רואים ובוחנים ולומדים את אורח חייהם והתנהגותם של עם ישראל.
להיות עם סגולה, להיות עם נבחר זו פריבילגיה שנושאת בחובה אחריות ותביעה גדולה. הקב”ה אומר לנו בפרשה “ה’ האמריך להיות לו לעם סגולה”, כלומר הציב בפנינו רף גבוה כדי שנוכל להיות לתהילה ולתפארת.
מספרים על בן שלקח את אביו לרופא ושאל אותו אם יוכל לגרום שאביו ילך זקוף ולא כפוף. הבן היה מוכן לשלם הרבה מאוד כסף, אך הרופא שראה כיצד אביו הולך על מקל קטן ביקש מהבן 1,000 שקל ושיבוא עוד שעה. לאחר שעה ראה את אביו הולך זקוף. תמה הבן ואמר, מה עשית לו? אמר הרופא אתה נתת לו מקל קטן ולכן הלך כפוף, אני קניתי לו מקל גדול ולכן הלך זקוף.
הקב”ה מעולם לא הציב לנו רף נמוך אלא רף גבוה ובזכות זה נצח ישראל לא ישקר והגענו עד הלום.