כבישי הגולן: מפגשים קטלניים בין חיה לאדם

רבים מעורקי התחבורה בגולן נודעים גם כמקום מפגש בין נהגים וסוסים, פרות וחיות אחרות, מפגשים המסתיימים לא אחת בנפגעים בנפש. מה יכולים הנהגים לעשות כדי לצמצם את המראות הקשים של חיות דרוסות בצד הדרך, והאם הרשויות האמונות על הנושא עושות די


לילה נינוח בדרום הגולן, כביש פתוח עד אופק, אפס תנועת מכוניות, רוח מלטפת את הנוהגים שצוברים מהירויות כדי לקצר מרחקים, סוס דוהר בצד הדרך… רומנטי משהו?

אפשר, אבל גם אסון שמצפה להתרחש.

לדברי התקשורת, ביום חמישי שעבר, סמוך לשעה 19:00 בערב חצה רכבם של בני משפחה את צומת אליעד שבדרום רמת הגולן. בצומת המואר למחצה התנגש הרכב בסוס, בצמוד למעקה הבטיחות. הרכב פגע ברגלי הסוס, וזה קרס על גג הרכב. לאחר הפגיעה נאלצו כבאי גליל עליון גולן לחלץ מהרכב את האישה, שישבה ליד הנהג, בעוד בני משפחתה יצאו מהמכונית בכוחות עצמם.

הסוס כבר איננו, הנוסעת הוטסה עם פגיעת ראש לרמב”ם, שלושה נפגעים קל יותר הועברו לפוריה.

עורקי התחבורה בגולן הם גם המוליכים של החמצן החברתי החיוני לקיומן של אוכלוסיות מרוחקות, חיוני לקיום שיח חינוכי, קהילתי, כלכלי ובטחוני.

לכן, למרות החזות הריקה, שוקקים כבישי הגולן בלילה, לא רק במכוניות; כל מי שהגולן הוא ביתו, נע בהם לעת חשיכה, החל באדם, עבור לחיות המשק הרועות וכלה במגוון העצום של חיות בר, המאכלסות את השמורות.

אולי אין דרך למנוע את המפגשים הקטלניים בין אדם לחיה, אך המראות הקשים של תנים, שועלים וגיריות דרוסים לצידי הצירים עם בוקר, מעלה שוב ושוב את השאלה: האמנם נעשה די? האמנם אין בידי הגורמים האמונים על הנושא לעשות יותר?

האם הציבה “נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה” (מע”צ) די שלטי אזהרה במקומות המועדים? האם נוקטים נהגי הגולן במספיק אמצעים כדי לזהות את החי בטרם תאונה? האם גודרו שטחי המרעה באתרים אקוטיים כמו צפון הגולן ויער אודם? האם עשתה המועצה המקומית קצרין די על מנת למנוע מעבר בקר על הכביש אל טיילת חרמון, האם היא פועלת די להפסקת שוטטות סוסים ברחובות ההיקפיים של קצרין? ואולי יש צורך לחנך את נהגי הגולן לנהיגה מונעת באזור של שמורות?

מעט מהתשובות, ראיונות שמנסים להאיר פנים שונים לנושא סבוך, עם מנכ”ל אמב”ל, אקולוג רשות, קצין בטיחות ועוד.

 

מהצד של הבקר – חיים דיין: הפתרון הוא הסדרת הרעיה בצפון הגולן 

חיים דיין, מנכ”ל אמב”ל (ארגון מגדלי בקר לבשר), אומר כי הוא רואה יותר ויותר נהגים שנזהרים ושמים לב בעת הנהיגה לטווחים ארוכים יותר. אך דיין מזכיר, כי הגולן בנוסף על היותו שמורת טבע, הוא גם אזור אימונים ובקר שרועה כאן כל השנה.

דיין: “יש לא מעט מקרים, בהם הצבא משאיר שערים פתוחים או מקיים ניווטים בהם חותכים ופורצים גדרות והבקר יוצא לכבישים. מרבית האירועים קורים בלילה, בעת שהמגדלים כבר בביתם, ולא מודעים לכך שהשערים פתוחים.

“אנחנו, כרשות מרעה ארצית, משקיעים סכומים גבוהים מאוד לגדר את שטחי הבקר שגובלים עם הכבישים. הפעולה מתבצעת בכל הארץ, כי יש לעשות את המרב על מנת שהבקר לא יעלה על כבישים.”

דומה שממרכז הגולן דרומה, התחום מוסדר, אך צפונו – כמו מערב פרוע, הכל פרוץ שם?

“אצל הדרוזים זה סיפור אחר. אנחנו כבר שנים מנסים להגיע להסדר עם הרועים הדרוזים לרעייה פרטנית, אך הם לא מוכנים להגיע להסדרים מטעמים אידיאולוגים; לא רוצים להיות אזרחי מדינה, לא להיות מזוהים עם מוסדותיה. בשנת 2000 היו בצפון הגולן 2000 פרות, היום 8000. כל אחד שם חושב שהוא יכול לזרוק פרות בשטח ציבורי, עדרי הבקר גדלים מאוד וזה מהווה לחץ על המגדלים המסודרים, שרועים בהרשאות רעייה וגם על הכבישים, יש הרבה יותר בקר על הכבישים.”

עד שזה יתפוצץ?

“היום התחלנו במהלך חדש ואני מקווה שמשרד החקלאות יכין תכנית בהקדם לרה-ארגון בצפון הגולן. ישנה הסכמה של מנכ”ל המשרד להסדיר את הרעייה בצפון הגולן ולהפוך אותה לפרטנית כמו בשאר המדינה, כאשר לכל מגדל יהיה חוזה הרשאה לרעיה במנהל מקרקעי ישראל. האלטרנטיבה היא לתת להם קצת יותר סיוע כספי, אני מניח שלחלקם יוצעו אמצעי יצור אחרים וכך הבעיה תיפתר, אני מקווה. בכמה זמן? זה יקח קצת זמן, צריך לשכנע אותם, חלק מהעדרים לא יהיו קיימים עוד; הכוונה היא לצמצם עדרים קטנים ולהשאיר את הגדולים. זה לא פתרון של שנה, אולי קצת יותר.

“בפתרון צריכים להיות מעורבים גם גורמים פוליטיים, מדובר גם בשטחי אש שמשרד הביטחון יאלץ לוותר על חלקם לטובת רעייה של הדרוזים. זה יהיה בהסדר של שילוב כמו אצל היישובים, חלק מהזמן רעייה וחלק שטח אש ואימונים בסיכום עם הצבא”.

מהצד של חיות הבר – ד”ר עמית דולב: דרושים שלטי אזהרה בערוצי הנחלים

ד”ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, מאשר כי יש כמויות של חיות שנדרסות בכבישים וזה מתחולל בצורה רבה יותר ליד אזור חציית ערוצי ואדיות.

“זה שחיות נדרסות על הכביש אומר שהן מנסות לחצות אותו” אומר הד”ר דולב. “אם להשוות, בכביש 90 בעמק החולה, יש פחות חיות דרוסות. הסיבה אינה שהן למדו זהירות בדרכים, הן לא מנסות לחצות כי עבורן זה בלתי עביר. כאן יש חיות שנדרסות וזה אומר שהכביש אינו מחסום בלתי עביר עבורן כמו כבישים אחרים.

“מה לעשות? – בוודאי יש רעיונות, אך אין תשובות מגובשות. זה קיים בכבישים כמו הגולן, בהם נפח התנועה אינו גדול ופעילות החיות נרחבת יחסית. אני יכול לחשוב על זיהוי אזורים שכנראה מועדים יותר לדריסה, ולמשל לחשוב איך מכוונים את החיות במעברים מתחת לכבישים. החסרון כאן הוא שרוב החיות לא אוהבות לעבור מעברים כאלה, זה צר, חשוך, סבוך, לעיתים זורמים בהם מים. בכבישים שוליים כמו הגולן לא יעשו מעברים עיליים שהינם פתרונות שנוטים לעשות כשיש קושי רב. אבל יכול לעזור חלקית לנסות לכוון את החיות מתחת למעברים.

“ולתמונה ההפוכה: כשאת רואה חיות דרוסות מה את רואה? תנים ושועלים. ראית פעם צבי דרוס? כמעט ולא רואים אותם דרוסים כי הם חוששים לחצות כבישים.

“היכן הסכנה? ככל שהחיה גבוהה יותר והמהירות שלך גבוהה יותר. למשל במקרה של פרה – צריך לקוות שתצא חי, גם אם זה חזיר בר ההתנגשות יכולה להיות מסוכנת.”

אלו חיות נדרסות במיוחד לבד מתנים ושועלים?

“למשל קיפודים, נתקלים לא אחת גם בגירית מצויה – חיה שראשה שחור לבן. מנסיון בגליל עולה, כי יש יותר הידרסויות בעונה שיש פרטים צעירים. זה קורה יותר בתחילת הקיץ והמשכו, הצעירים תמימים יותר, הם נאלצים לעזוב את תחום הולדתם, לחפש אזור חדש, בתקופות אלה סיכוי רב יותר שידרסו.”

מדוע לא לדרוש ממע”צ יותר שילוט אזהרה בגולן?

“אני חדש בתפקיד כאן, זה מסוג הדברים שבהחלט אפשר, נפנה להגברת והצבת שילוט באזורים האלה, יש לזה הצדקה בגולן. ביחוד בגלל נפח התנועה הנמוך, יש הצדקה להתריע על קיום חיות בכביש. כיוון שני, במידה ויהיה רלבנטי, הוא לכוון אותם למעברי בעלי חיים. יש תכנון לבדוק את הנושא.”

אפשר גם להעביר מסר לנוהגים בגולן?

“באזורים של כבישים צרים, שיש סבירות גבוהה יותר לתנועת חיות, לנסות להקטין המהירות ולצפות שחיה תחצה את הדרך. כי מבחינת החיות הכביש הוא שטח שהן חוצות מצד לצד במקרים רבים. אני אומר את זה פחות על כבישים ראשיים, כי ככל שהכביש סואן יותר או רחב יותר, הסתברות חציית החיות תקטן.

“בדרך כלל בעלי חיים נעים לאורך ערוצי נחלים, לכן הסבירות להיתקלות עם חיה שחוצה כביש עשויה להיות ליד ערוצי נחלים. ניתן לחסוך כמה מהחיים של החיות אם ננסה להקטין את המהירות בקרבת הערוצים שאנחנו חוצים, כמה מאות מטרים ספורים מכל צד של ערוץ הנחל. ברגע שאתה מודע לזה יותר ומע”צ גם תניח שלטים במקומות הללו, אתה תהיה יותר ערני וערוך לדבר”.

כמה חיות נספות כאן כל לילה על הכבישים?

“דווקא מעבודה שעשיתי בגליל, המספרים לא גבוהים. זה נראה גבוה כי פגרים נשארים יותר מיום. במחקר שעשיתי, השוויתי בין כביש מהיר לבין כביש רגיל, מסתבר שבכביש מהיר כמות הדריסות קטנה פי ארבע מאשר בכביש ראשי. אך את היקף התופעה בגולן יש לבדוק, התשובה דורשת בדיקה שיטתית”.

מטעם הזהירות – מיקי מנחם: טיפים לנהיגה מצילת חיים

מיקי מנחם, קצין בטיחות בתעבורה במועצה אזורית גולן, אומר כי ההתמודדות עם תאונות ובעלי חיים קשה בכל העולם בכל המדינה.

מנחם: “הלוואי והיינו יכולים לגדר בכל מקום בצידי הדרכים, בפרט בגולן ובדרום הארץ. בשנת 2006 סקרה הרשות הלאומית סקירה את הנעשה בעולם על מנת ללמוד את הנושא. עלו כל מיני רעיונות של התקנת מכשירים, צפצוף להסתת החיות מהכביש, בסופו של דבר אמרו שעל הנוהג לנהוג במהירות הסבירה ואם יש צורך לעצור את הרכב.

“בגדול מומלץ להיות ערניים וזהירים ולנסוע במהירות המותרת, אבל… ברגע שבעל חיים מתפרץ לכביש במרחק מסוים, אין סיכוי שלא להתנגש.

“לגבי נהיגה בתנאים קשים כמו לילה, ערפל, יש לנהוג במהירות סבירה, להתחשב בכל הנסיבות, בתנאי הדרך והתנועה בה, לשלוט לחלוטין ברכב. הנוהג ברכב חייב להאט את מהירות הנסיעה ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו בהיכנסו לעקומות חדות, במקום בו שדה הראייה מוגבל.

“כלל חשוב לנהיגה בלילה: אורות דרך מאירים 30 מטר בסך הכל כאשר יש רכב ממול. במצב כזה, אם נוסעים במהירות גבוהה מ- 90 קמ”ש אין אפשרות לבלום את המכונית. ברגע שהנמכת אורות, יש להאט את המהירות. בוודאי, כאשר אין שום רכב על הכביש יש להפעיל את האורות הגבוהים.

“במצב של ערפל יש להדליק אורות ערפל ולכבות אותם כאשר אין ערפל. לא, אין צורך להפעיל מהבהבים, יש להפעילם רק כשעומדים בצד הכביש.

“בכל מצב יש לנהוג לפי תנאי הדרך, להקפיד על מהירות נסיעה סבירה, המאפשרת תגובה מתונה ומחושבת בתפעול הרכב, למתן את פעולות השליטה במהירות, בהיגוי, ובבלימה.

“יש להוסיף כי חשוב מאוד לדווח על בעלי חיים למוקד 100 במשטרה ולמוקד המועצה”.

דווקא קצרין, מוקד בעייתי

קצרין אמנם אינה יישוב חקלאי, אך היא ממוקמת בין שמורות טבע מרכזיות בגולן וסביב לה שטחי רעייה רחבים.

הבעיה הקשה ביותר בתחומה של קצרין הינה מעבר של בקר בבעלות דרוזית, שרועה בשטח אש לא מגודר באחמדיה, אל טיילת חרמון הגובלת בגדרות “אוהלו”.

בדרכם, חוצים בני הבקר את הכביש המוביל מאזור התעשיה אל הכניסה הראשית לקצרין, אזור שסובל בערפל כבד במהלך רוב חודשי החורף.

בעיה אקוטית נוספת היא פריצתם של סוסים, לעיתים עדר קטן, אל רחובות זויתן וסער, במערב וצפון היישוב ודהירה פראית על הכביש ההיקפי, שהינו עורק התחבורה המרכזי של העיר.

בתשובה לפניית “שישי בגולן” עונה ויקי בדריאן, דוברת המועצה המקומית קצרין, כי “הנושא יובא בפני ועדת תימרור, על מנת שיוחלט לגבי הצבת שילוט באזורים אלה.

ללא קשר, מתבצעת אכיפה משטרתית לשוטטות של פרות וסוסים שמהווים סכנה בכבישים, בפרט באזורים אותם ציינת”.

 

מע”צ…

בפנייה לחברת מע”צ התבקשה החברה להשיב על הצעדים שהיא עושה על מנת להבטיח שלומם של נהגים וחיות בתנאים המיוחדים של הגולן, הערפל הסמיך בלילות, שמורות הטבע הצפופות, שטחי המרעה הגדולים וגם המהירויות הגבוהות של הנוהגים כאן בלילות.

האם נוקטת מע”צ במספיק צעדים כדי להתמודד עם המציאות הזאת ומדוע לא מוצב בכל כביש ואתר בגולן שילוט אזהרה לנוהגים ברכב על מציאות של חיות בגולן כולו ועל כבישיו.

מערכת “שישי בגולן” עדיין מחכה לתשובת החברה.

אירועים שיתקיימו ב 27th מאי
אירועים שיתקיימו ב 28th מאי
אירועים שיתקיימו ב 1st יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 2nd יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 3rd יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 4th יוני
אירועים שיתקיימו ב 6th יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 7th יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 8th יוני
No Events









מחשבות ודעות

גשר צמח *9924 צ׳יטו טיגו 8 פרו המותג הסיני הגיע לצפון
[adrotate group="2"]

תפריט נגישות

× היי איך נוכל לעזור לך?