יעקב מחליט לשוב אל ארצו ומולדתו אותה עזב כשנמלט מחמתו של עשו אחיו 22 שנה קודם לכן, לאחר שגזל ממנו כדבריו "את הבכורה ואת הברכה". יעקב אינו שלם עם העובדה שבעיני בני אדם הוא מצטייר כרמאי, ושולח מלאכים לפגוש שוב את עשו

"וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום, ויצו אותם לאמור כה תאמרו לאדוני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה…"
"ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר, וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו, ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני,
ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב, ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל, כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל, וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אותו שם".

יש פעמים שבהן צריך לשנות משום דרכי שלום. הרבה פעמים האמת האלוקית אינה מתיישבת עם המציאות ועל כן הנבואה או התורה דרך התגלות ודרך ההלכה מורים לנו את הדרך בה נלך למרות שבזמן מסוים אין הדברים תואמים עם מה שרואות עיננו

לאחר 22 שנה שיעקב יוצא מן הארץ אל הגלות הוא עושה חיל בכל המישורים ומקים בית בישראל עם שנים עשר שבטים, הקב"ה בירך אותו במעשה ידיו ואכן היה לו צאן וחמור, עבד ושפחה. ויעקב מחליט לחזור אל ארצו ומולדתו ביום הראשון לצאתו הוא חולם חלום עם מלאכים שמלווים אותו באותו הלילה ובצאתו הוא שוב נפגש עם מלאך בלילה "וייוותר יעקב לבדו" סיבת יציאתו מארץ ישראל היא בריחתו מעשו אחיו, המתנחם להורגו ובחזרתו לארץ ישראל הוא שולח מלאכים לפגוש את עשו, ואכן הוא נפגש עם שרו של עשו שהוא המלאך הממונה עליו ועם עשו אחיו. מהלך זה גורם ליעקב ללחץ נפשי "ויצר לו". במהלך זה הוא מסכן את עצמו ובני ביתו, ולכאורה צעד זה איננו נחוץ, אלא צריך להבין שמהותו של יעקב היא מידת האמת, יעקב לוקח את הברכות מעשו במרמה דבר הנוגד את המידה הטבועה בו שהיא היסוד השלישי לבניין האומה. אברהם חסד, יצחק גבורה, יעקב אמת.
עצם המעשה מעורר שאלות גדולות אך הוא נשמע לאמו. "עליי קללתך בני", אומר התרגום עליי בנבואה, כלומר: זה שאתה משנה כרגע ומערים על אביך זה צו השעה והיא האמת האלוקית שקבלתי אותה בנבואה, ולכן עת לעשות לה', יעקב חוזר מן הגלות אך הוא לא שלם עם העובדה שבעיני בני אדם הוא מצטייר כרמאי, כדבריי עשו "ויעקבני זה פעמיים את בכורתי לקח וגם את ברכתי". יעקב רוצה לסגור מעגל כדי להיות נקי בעיני אלוקים ואדם, ועל כן הוא שולח לפגוש את עשו. שרו של עשו משנה את שמו של יעקב מיעקב לישראל, ישר אל, והיה העקוב למישור, כלומר: יעקב מאשר את ברכותיו ע"י המלאך של עשו ולאחר מכן ע"י עשו עצמו.
יש פעמים שבזמן מסוים צריך לשנות משום דרכי שלום, כשם שהקב"ה שינה כאשר הוא אמר לאברהם ששרה אמרה "ואני זקנתי", ובעצם היא אמרה ואדוני זקן אך הקב"ה שינה משום דרכי שלום.
ישנה אמת אלוקית שהרבה פעמים אינה מתיישבת עם המציאות ועל כן הנבואה או התורה דרך התגלות ודרך ההלכה מורים לנו את הדרך בה נלך למרות שבזמן מסוים אין הדברים תואמים עם מה שרואות עיננו.
רבקה ויעקב ידעו שאם הברכות יינתנו לעשו, לטווח קצר וארוך זה יהיה נזק לשקר שהוא עושה עם אביו ועם העולם.
הקריאה ליעקב ישראל שהיא בעצם ישורון היא מהות ולא סתם קריאת שם, כפי שאנו מוצאים בכל התורה כולה ששמו של אדם חרוט בו, כשם שאנו רואים שאפילו אות אחת של האות ה' אצל אברהם ושרה יכולה לשנות את המציאות מעקרה לאם לבנים.
יהי רצון שנצח ישראל לא ישקר ונזכה לראות את האמת האלוקית והנצחית עד ביאת גואל.