כולנו רוצים שיראו את האור המיוחד שלנו. אין לנו שליטה על הפנים שאִתן נולדנו ויש לנו מעט מאוד יכולת להשפיע על המראה שלנו. תמר חצרוני מציירת קריקטורות באירועים
לכולנו יש סיפור על איך אנחנו נראים. בתור ציירת קריקטורות באירועים, עוברים אצלי כל כך הרבה אנשים. אני רואה את הביישנות והמבוכה וגם את הביטחון והתמימות. יש כאלה שאומרים לי: "אבל תקטיני לי את האף, בסדר?" – כשהאף שלהם בכלל לא גדול. או: "אבל אל תעשי לי מצח נצח" – כשהמצח שלהם ממוצע לחלוטין. לפעמים, זה די מדהים אותי כמה אנשים חווים את איברי הפנים שלהם כמשהו קיצוני, כשהם בכלל לא כאלה. קצת כמו הברווזון המכוער, שכבר השתנה לברבור, אבל עדיין תופס את עצמו כברווזון.
אולי פעם מישהו זרק להם איזו מילה והמילה הזו תפסה מקום כל כך חזק בזהות שלהם, כשבפועל לא בטוח שזה עדיין אמתי. למשל, אדם שאני מראה לו את הציור והוא מופתע: "בכלל לא ציירת לי את הגומה בסנטר". הוא בטוח שכולם רואים את הגומה שלו כמו שהוא רואה אותה, בלי לשים לב שקו השיער שלו הרבה יותר מעניין ומושך את העין.
ועוד דבר שקורה לי המון – אנשים ניגשים אליי ומספרים לי איך לפני עשרים שנה ציירו אותם בטיילת באילת, או באירוע כלשהו. מה שמדהים הוא שהם זוכרים הכול: בדיוק איפה זה היה, איך הם הגיבו כשראו את הציור ומה הם עשו אתו בבית אחר כך. מזה לא נותר לי אלא להסיק שלקבל קריקטורה מצייר זה רגע משמעותי.
לקחת בקלות – ולחייך
כמה משמעותי? מאוד. זה ממש כמו לקבל שיקוף פומבי ועוד כשיש אנשים מסביב שגם רואים את זה. מניסיוני עם אלפי אנשים – זהו רגע קריטי. זה יכול להיות רגע מצחיק ומהנה וזה יכול גם להיות רגע מצלק. בעולם שבו לכולנו יש מחשבות שיפוטיות, ובעוצמה גדולה במיוחד כשמדובר בעצמנו, חשוב להיות עדינים כשזה נוגע למראה של אנשים.
אני מציירת בהרבה מאוד מסיבות בר ובת מצווה וכבר קרה לי שציירתי לבנות שתים-עשרה ציור הומוריסטי ומגניב – והן ממש לא קיבלו אותו ככזה. מאז, למדתי להתבונן טוב ולשאול את עצמי: עד כמה הנערה שיושבת מולי בטוחה בעצמה? עד כמה היא לוקחת את עצמה בקלות? ולהתאים לה ציור שיהיה יפה בעיניה, לא בעיניי. זו משימה שתמיד אפשר להשתפר בה עוד.
בנות שתים-עשרה, עם כל הרגישות שלהן, רוצות מאוד להיות יפות ולא להיות חריגות בשום מובן. אבל עמוק יותר מזה, הן גם לא רוצות להיות אנונימיות בתוך הקבוצה. הן רוצות שיראו את הייחודיות שלהן ויביאו אותה לידי ביטוי. זה התפקיד שלי – לצייר אותן ביום שמחתן, באופן שמדגיש את הייחודיות שלהן לצד היופי ולתת להן ציור שהן ישמחו לקבל.
לא רק נערות רוצות ציור כזה. כולנו, בפנים, מרגישים את אותם רגשות. כולנו רוצים שיראו את האור המיוחד שלנו. אין לנו שליטה על הפנים שאתן נולדנו ויש לנו מעט מאוד יכולת להשפיע על המראה שלנו. כל שנותר לנו הוא לקחת את עצמנו בקלות – ולחייך.
אז בואו נחייך ונתעד את הרגעים הכיפיים של החיים שלנו: בסטילס, בווידאו, או בקריקטורה.
תמר חצרוני 054-4761188
אתר אינטרנט https://www.izi.co.il/8e92d32c84
אינסטגרם tamarchetzroni
