אתרי הנצחה לנופלים בגולן – יום הזכרון לחללי צה”ל בגולן

יום הזיכרון לחללי צה”ל מביא את הצורך הלאומי לזכור את אלו שאינם איתנו, שנתנו את גורלם למען ביטחון העם והארץ. הגולן הינו חבל ארץ שידע קרבות עקובים מדם ובו אתרי הנצחה ומורשת רבים ומפורסמים המקובצים יחדיו


אנדרטת אגוז

אתר הנצחה ל-31 חללי סיירת אגוז, למרגלות החרמון. נמצא על כביש 989 כקילומטר אחד אחרי מבצר נמרוד. מהאתר ניתן לצפות לעבר זירת הפעילות של היחידה: גבול הצפון, עמק הירדן ועמק בית שאן.

סיפור המקום

יחידת ‘אגו”ז’ – אנטי גרילה ולוחמה זעירה, הוקמה לראשונה בשנת 1956, בעקבות מבצע קדש, בהוראת אלוף פיקוד הצפון יצחק רבין ז”ל, מטרתה היתה לסכל פעילות סורית אם תהיה כזאת. היחידה שמנתה בראשית הדרך כ-25 לוחמים פורקה חודשים ספורים לאחר הקמתה, בעקבות תקרית בה נהרג חייל מאש כוחותינו. ב-1963 הוחלט להקים מחדש את היחידה ובאפריל 1968 היא הפכה לגדוד וגדלה מכ-50 לוחמים לכ-400. בצד המשימות ההגנתיות השתלבה יחידת ‘אגו”ז’ גם בפשיטות מצומצמות שבוצעו בצידו השני של הגבול. עד ראשית שנות ה-70 המשיכו לוחמי היחידה בפעילותם כנגד חוליות המחבלים בצפון, אולם מלחמת יום כיפור, שפרצה בהפתעה גמורה, ומצוקת כח האדם ביחידות השריון והחי”ר הביאו שוב, להחלטה לפרק את היחידה ולהעביר את לוחמיה לחטיבת השריון.

ב-1995 הוקמה היחידה בשלישית, כחלק מחטיבת גולני, ופעלה כיחידת מבצעים המפתחת שיטות לחימה ייחודיות לגזרת הצפון ופועלת בעיקר בלבנון.

מצפה גולני

אתר הנצחה לחללי חטיבת גולני בתל פאחר סמוך לשמורת הבניאס. קרב כיבוש תל פאחר בצפון הגולן במלחמת ששת הימים הוא אחד מסיפורי הגבורה הגדולים שידעה ישראל במלחמותיה. גדוד 12 של חטיבת גולני הנציח במקום את לוחמיו שנפלו בקרבות עקובים מדם אלה.

סיפור המקום

בתל פאחר היה אחד ממוצבי צבא סוריה שחלשו על צפון עמק החולה וציר ההבקעה העיקרי של צה”ל לצפון הגולן במלחמת ששת הימים. ההתקפה החלה בצהרי יום שישי, 9 ביוני 1967. חטיבה 8 כבשה את קו המוצבים העליון וחטיבת גולני כבשה את מוצבי החזית. גדוד ברק של חטיבת גולני יצא עם 18 זחל”מים ו-9 טנקים לכיבוש תל פאחר. ניסיון כיבוש ראשון מעורף החזית נכשל כאשר נפגש הגדוד קשות מאש סורית. בניסיון הכיבוש השני הוחלט על התקפה חזיתית, במתקפה תחת אש וכוחות מאולתרים הצליחו שני כוחות להטות את האש הסורית לחזית כשכוח שלישי מגיע מהעורף וכך הושלמה משימת כיבוש המוצב.

34 לוחמים ומפקדים נהרגו בקרב זה, 23 מהם מגדוד 12.

הקרב נחשב לאחד הקרבות המרכזיים במורשת הקרב של חטיבת גולני יחד עם קרב החרמון ב מלחמת יום הכיפורים ו קרב הבופור ב מלחמת שלום הגליל . החטיבה, קיבלה הכרה ביכולתה כחטיבת חי”ר מהדרג הראשון. יצחק רבין , רמטכ”ל מלחמת ששת הימים, אמר בכנס שנערך ללוחמי החטיבה “אתם ביצעתם את אחד ממבצעי ההבקעה הקשים ביותר בצה”ל, אחד ממבצעי המופת לצה”ל כולו”.

חיילי גדוד 12 של חטיבת גולני פעלו באומץ לב ובנחישות, ועל כך יעידו סיפורי הגבורה הרבים שזכו להוקרת צה”ל: 2 עיטורי גבורה, 2 עיטורי עוז ו-16 עיטורי מופת, שהוענקו ללוחמים בקרב לכיבוש תל פאחר.

עמק הבכא

מקום בו התחולל אחד מקרבות הבלימה הקשים שידע צה”ל במלחמת יום הכיפורים. מראה מאות הטנקים הסורים השרופים, הפרושים על פני העמק, שהתגלה למחרת הקרבות, נתן למקום את שמו – עמק הבכא. במקום ניצבת היום אנדרטת עוז 77 על שם גדוד 77 מחטיבה 7, שהוקמה לזכר הנופלים ולהנצחת מעשי הגבורה שאפיינו את הקרבות במערכה זו.

סיפור המקום

6 באוקטובר 1973, צהרי יום הכיפורים, סוריה בצפון ומצרים בדרום תוקפות במפתיע את מדינת ישראל. הסורים פתחו בהפגזה כבדה והפצצות ממטוסים. מאות טנקים סורים פלשו לתחומי מדינת ישראל באזור המשתרע מהר חרמונית ועד רכס הבוסטר, מצפון לקוניטרה. מול הכוח הסורי העצום ניצבו עשרות טנקים של חטיבות השריון 188 ו-7.

הקרב התנהל בטווחים קצרים ביותר וחטיבות צה”ל ספגו אבידות קשות במשוריינים ובנפש, גדוד 77 של חטיבה 7 בפיקודו של סא”ל אביגדור קהלני שניהל באזור זה את קרבות הבלימה, הצליח לבלום את הצבא הסורי, למנוע את פלישתו לישראל ולהדוף אותו חזרה לסוריה. מפקדי החטיבה ולוחמיה גילו מנהיגות, קור רוח, אומץ לב ונחישות מופלאה.

לאחר המלחמה נחתם בין ישראל לסוריה הסכם הפרדת הכוחות. מאז, הגבול בין ישראל לסוריה הוא השקט ביותר שידעה ישראל בתולדותיה.

באתר ההנצחה שהוקם במקום לזכרם של הנופלים, נשתל עץ לכל חלל. הטנק שבאתר הוא טנק סורי שטיפס על הגבעה ונעצר בנקודה זו ממש.

מצפה הר בנטל

הר בנטל, המתנשא לגובה של 1,165 מטרים מעל פני הים, הוא הר געש כבוי המהווה חלק מקו התלים הישראלי. מדרום לו נמצא הר אביטל עם שלל האנטנות שבראשו. שני ההרים הם לוע של הר געש אחד ונכללים בשמורת הטבע “אביטל-בנטל”. רכס הרים זה הוא בעל חשיבות רבה לביטחון המדינה, במיוחד בכל הקשור לאיסוף מודיעין.

סיפור המקום

הר בנטל הוא חלק משרשרת הרי געש הפרושים לכל אורך הגבול שבין ישראל לסוריה. ההר בנוי טוף ובזלת. שמו העברי של הר בנטל ניתן לו בשל הפרשי הגבהים משכנו אביטל הגבוה ממנו. בערבית נקרא ההר תל אל-ע’ראם ופירושו “תל האהוב” או “תל האהבה העזה”.

בפסגת הר בנטל נמצא בית קפה ומוצב צה”לי משוקם, שנבנה על מוצב סורי שקדם לו. מומלץ לסייר בזהירות בתוך המוצב הצה”לי, לטפס למעלה ולהבין את החשיבות הביטחונית והאסטרטגית של הר בנטל. ההר משמש נקודת תצפית מצינת לעבר סוריה, מורדות החרמון וצפון הגולן.

למרגלות ההר שוכן קיבוץ מרום גולן, בכור היישובים בגולן, הממוקם בתוך לוע הר געש בצידו המערבי של הר בנטל.

תצפית עמק קוניטרה

גבולות היסטוריים, משטחים בגווני ירוק וחום ומבנים חדשים לצד ישנים – זה הנוף עוצר הנשימה, הנשקף ממצפה עמק קוניטרה. מהמקום תצפית מרתקת לעבר גבול ישראל-סוריה, לעבר הריסות העיר קוניטרה, ולעבר העיר החדשה שבנו הסורים בשנים האחרונות.

סיפור המקום

למרגלות הר אביטל בצפון הגולן, נמצאת תצפית נוף עוצרת נשימה המשקיפה על כל עמק קוניטרה, אל מעבר לשטחים החקלאיים של עין זיוון ומרום גולן, ואל הריסותיה של העיירה הסורית קוניטרה. למעשה, קו הגבול בין ישראל וסוריה עובר ממש בקצה השטח המעובד. השם קוניטרה – שמשמעו “קשת” – ניתן לה ככל הנראה בשל גשר הקשתות שבעבר עברה עליו הדרך הראשית לדמשק.

קוניטרה היוותה עיר מחוז סורית ושימשה את מחנות הצבא הרבים שהוקמו ברחבי הגולן. ביום האחרון של מלחמת ששת הימים, ב-10.6.1967, עלה הצבא הישראלי לקוניטרה ללא קרב, לאחר שרדיו דמשק דיווח בטעות על כיבושה בטרם עת. דיווח זה הביא להתמוטטות הצבא הסורי ולבריחת התושבים.

לאחר המלחמה כשהסורים דחו את הצעת השלום הישראלית, התיישבו מקימי קיבוץ מרום גולן בפרברי העיירה קוניטרה עד שב-1972 עברו לנקודת הקבע בצידו המערבי של הר בנטל. ב-1974 לאחר מלחמת יום הכיפורים נחתם הסכם ההפרדה בין ישראל לסוריה, במסגרתו נקבע שעמק קוניטרה נשאר בידי ישראל והעיירה קוניטרה נמסרת לסוריה. הסורים לא פינו את חורבות קוניטרה וסמוך לה הקימו את קוניטרה החדשה.

מצפה גדות

אתר הנצחה עם עמדת תצפית ואנדרטה שמוקמה בתוך מוצב סורי נטוש, שנכבש במלחמת ששת הימים. ממצפה גדות אפשר לראות בבירור את עמק החולה ואת הדרך המחברת בין הגולן לגליל. מומלץ ביותר לטייל בין התעלות והבונקרים ולהתרגש מעוז רוחם של חברי קיבוץ גדות מול ההפגזות הסוריות.

את האנדרטה עיצב בשנת 1972, הפסל עזרא אוריין, שהיה מפקד סיירת חטיבת הגולן במלחמה.

סיפור המקום

עד מלחמת ששת הימים היה במקום מוצב סורי בשם “מורתפע”, שפירושו בעברית: רם ונישא. משמעות השם מעידה על טיבו – מוצב מבוצר השולט על הסביבה ועל הדרך הראשית המחברת בין הגולן לגליל. המוצב פנה מערבה לעבר עמק החולה והקנה לסורים יתרון אסטרטגי משמעותי על העמק. חברי קיבוץ גדות, שנמצא למרגלות המוצב הסורי, היו נתונים להפגזות מתמשכות. פעמיים נהרס הקיבוץ לחלוטין והוקם מחדש לאחר כל הפגזה. תקריות האש גברו בשנות ה-60 כאשר הסורים ניסו להטות את מקורות הירדן. עם כיבוש הגולן על ידי חטיבת הגולן, שתוגברה בכוחות צנחנים, גולני ושריון, שוחררו ישובי הצפון מאימת הצבא הסורי.

עם שוך הקרבות עלו בני קיבוץ גדות למוצב הסורי הכבוש יחד עם מפקד החטיבה, עמנואל שקד. בנוכחותם אמר המפקד לחברי גדות: “מכאן אתם נראים גדולים שבעתיים”. יש המייחסים את האמירה לדוד (דדו) אלעזר אלוף פיקוד הצפון דאז. בכך התכוון המפקד להביע את הערכתו על אומץ ליבם וגבורתם של בני הקיבוץ, מכיוון שרק כאשר עולים למעלה ורואים את השליטה המוחלטת של המוצב על הקיבוץ, אפשר להבין כמה קשה היה להם להחזיק מעמד מול ההפגזות הסוריות.

מצפה השלום

נקודת תצפית מדהימה על שפת המצוק הדרומי של הגולן, משקיפה אל נוף מרהיב מהיפים ביותר בארץ. מהחרמון בצפון, דרך הרי צפת והגליל, הארבל, התבור, עמק הירדן והכנרת. אוויר צח ושפע גווני הטבע מובטחים למבקרים במצפה השלום.

סיפור המקום

עד שנת 1967 לפני כיבוש הגולן, עבר הגבול בין ישראל לסוריה לרגלי מצוק דרום הגולן. סוריה שהפכה את הגולן לבסיס צבאי מבוצר היטב, ניצלה את היתרון הטופוגרפי העצום שהיה לה להתקפות בלתי פוסקות על ישובי העמק. ירי, מיקושים, הפגזות והפצצות היו שגרת חיים עבור דייגי הכנרת וחקלאי הקיבוצים. את השטחים החקלאיים שמתחת למצוק עיבדו באמצעות טרקטורים משוריינים תוך סיכון חיים ממשי. דור שלם של ילדים בילה ימים רבים בבונקרים וקיבל את הכינוי “ילדי המקלטים”. מצב זה הביא לכך שבשנת 1967, במהלך מלחמת ששת הימים עלה צה”ל לגולן ולאחר יומיים של קרבות גבורה קשים שיחרר את ישובי הצפון מאימת הצבא הסורי. מאז, קרוב ל-40 שנה, אזור הכנרת שקט לחלוטין והשטחים שמתחת למצוק הפכו לאתרי תיירות מושכי קהל ולשטחי חקלאות משגשגים. מציאות שלווה זו היא שהעניקה לנקודת התצפית המרהיבה הזו את שמה – מצפה השלום.

מתוך: ’60 אתרי טבע ונוף בגולן’, בהפקת מועצה אזורית גולן 2008.

למידע נוסף, דרכי הגעה ומסלולים מפורטים www.tour.golan.org.il

SU
MO
TU
WE
TH
FR
SA
30
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
1
2
3
אירועים שיתקיימו ב 12th יולי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 13th יולי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 14th יולי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 15th יולי
אירועים שיתקיימו ב 17th יולי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 18th יולי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 19th יולי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 20th יולי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 21st יולי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 22nd יולי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 23rd יולי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 24th יולי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 25th יולי
אירועים שיתקיימו ב 26th יולי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 27th יולי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 28th יולי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 29th יולי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 30th יולי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 1st אוגוסט









מחשבות ודעות

גשר צמח *9924 צ׳יטו טיגו 8 פרו המותג הסיני הגיע לצפון
[adrotate group="2"]

תפריט נגישות

× היי איך נוכל לעזור לך?