המאסטר אוף אול מאסטרז מוציא אלבום סולו מספר 20 ורף הציפיות בודק איך זה שם למעלה באטמוספירה. 10 שירים, כל אחד מהם בול מתי כספי.

דרור לביא, מוזיקאי בחסד, אלמוני לגמרי, עשה דיסק ושלח לי אותו בעצמו, תוך שהוא מדלג, במחיר בול ומעטפה, על תיווך היח”צ. אין ברושור ואני לא

ברצועה ה-11, “אם הייתי”, יש שורה כזאת: “אם הייתי אומר שאלפים ידעו את המילים שלי…”, ברצף של אם-הייתי-אומר כאלה, שמתכוונים ל: בטח לא היו מאמינים.

זמרת-יוצרת חדשה, נרקיס. (רק על פי העטיפה, היא נראית) דתייה, שכותבת ושרה את מחשבותיה, נוגעת-לא-נוגעת-כן-נוגעת במקורות. בהחלט מייצגת העצמתה של האישה הדתית בשנים האחרונות והוצאתה

אביאור מלסה עלה מאתיופיה עם משפחתו. הוא היה בן שמונה. היום הוא חייל. קו הזמן שבין שתי הנקודות האלה רחוק מלהיות ישר ולימד אותו כל

2023 הייתה אמורה להיות שנת השחרור של איה כורם מהחוזה הדרקוני עליו חתמה מול חברת התקליטים שלה, אי שם עשור ויותר לאחור. בינתיים, ניהלה כורם

דודו טסה הוא לא העוף המוזר של המוזיקה המזרחית. הוא המוזיקה המזרחית עצמה. מדהים לגלות, איך האיש הזה ממציא את עצמו כל פעם מחדש, עובר

שבעה אלבומים עבריים לשנה החדשה. זה הזמן הנכון להשקיע בתרבות שלכם ולקנות לעצמכם וליקיריכם שי נאה לחג – דיסק עברי “תאמין לי” – עדן בן

אייל אבן צור התחיל את דרכו כסאונדמן, הגיע להישגים ועבד באלבומיהם של “משינה”, פורטיס, סחרוף, “כנסיית השכל”, “איפה הילד” ועוד. תוך כדי ובהמשך, הקים את

דוכין היא אשתו של ארקדי, אבל ייאמר מיד שהיא יוצרת בזכות עצמה. יש לה כאן טקסטים משלה, לבד ובשיתוף אחרים וגם הלחנות משלה, לבד ובשיתוף

הילה כהן אלעזר הלחינה קטעים מספרו של גרוסמן “נופל מחוץ לזמן”. כמו שאי אפשר להפריד את גרוסמן מבנו החלל, כך אין הפרדה בין הילה כהן

נדב גדג’ הוא סתם-על בן 17, שנסע מטעם רשות השידור הישראלית לתחרות האירוויזיון 2015, עם שיר בשם “גולדן בוי”. הוא סיים במקום התשיעי. עכשיו הוא

שלוש שנים עברו מהדיסק הקודם של גלעד שגב, זמר-יוצר שעדיין הכי מזוהה עם הלהיט הראשון שלו – “עכשיו טוב”. בזמן הזה שגב ביסס קריירה צנועה