כל הפוסטים במוסיקה ישראלית

המאסטר אוף אול מאסטרז מוציא אלבום סולו מספר 20 ורף הציפיות בודק איך זה שם למעלה באטמוספירה. 10 שירים, כל

דרור לביא, מוזיקאי בחסד, אלמוני לגמרי, עשה דיסק ושלח לי אותו בעצמו, תוך שהוא מדלג, במחיר בול ומעטפה, על תיווך

ברצועה ה-11, “אם הייתי”, יש שורה כזאת: “אם הייתי אומר שאלפים ידעו את המילים שלי…”, ברצף של אם-הייתי-אומר כאלה, שמתכוונים

זמרת-יוצרת חדשה, נרקיס. (רק על פי העטיפה, היא נראית) דתייה, שכותבת ושרה את מחשבותיה, נוגעת-לא-נוגעת-כן-נוגעת במקורות. בהחלט מייצגת העצמתה של

אביאור מלסה עלה מאתיופיה עם משפחתו. הוא היה בן שמונה. היום הוא חייל. קו הזמן שבין שתי הנקודות האלה רחוק

2023 הייתה אמורה להיות שנת השחרור של איה כורם מהחוזה הדרקוני עליו חתמה מול חברת התקליטים שלה, אי שם עשור

דודו טסה הוא לא העוף המוזר של המוזיקה המזרחית. הוא המוזיקה המזרחית עצמה. מדהים לגלות, איך האיש הזה ממציא את

שבעה אלבומים עבריים לשנה החדשה. זה הזמן הנכון להשקיע בתרבות שלכם ולקנות לעצמכם וליקיריכם שי נאה לחג – דיסק עברי

אייל אבן צור התחיל את דרכו כסאונדמן, הגיע להישגים ועבד באלבומיהם של “משינה”, פורטיס, סחרוף, “כנסיית השכל”, “איפה הילד” ועוד.

דוכין היא אשתו של ארקדי, אבל ייאמר מיד שהיא יוצרת בזכות עצמה. יש לה כאן טקסטים משלה, לבד ובשיתוף אחרים

הילה כהן אלעזר הלחינה קטעים מספרו של גרוסמן “נופל מחוץ לזמן”. כמו שאי אפשר להפריד את גרוסמן מבנו החלל, כך

נדב גדג’ הוא סתם-על בן 17, שנסע מטעם רשות השידור הישראלית לתחרות האירוויזיון 2015, עם שיר בשם “גולדן בוי”. הוא

שלוש שנים עברו מהדיסק הקודם של גלעד שגב, זמר-יוצר שעדיין הכי מזוהה עם הלהיט הראשון שלו – “עכשיו טוב”. בזמן