כל הפוסטים בדברים שרציתי לומר

מוזר שגם במלאת 39 שנים להחלת ריבונות ישראל על הגולן, עדיין יש מי שמתעקש לפקפק בו ומכניס לפיו של רה“מ

המתח בין פיתוח ושימור הוא מתח אין-סופי. הדרך הראויה לנהל אותו אינה במאבק בין שוחרי פיתוח ושוחרי שימור, אלא ביצירת

הדרך הנכונה: ניתוק בין הסוגיה הפלשתינאית לבין השלום עם מדינות ערב וחתימה עמן על הסכמי שלום. בכל זאת, מה לגבי

הדרך לשלום עוברת בהמשך תנופת השלום בין ישראל למדינות ערב. החמיצות שבה קיבל “מחנה השלום” את ההסכמים עם סודן והאמירויות

במקום להילחם בשחיתות אמתית, מטריפים את המערכות בהנחיות ניגוד עניינים צדקניות, שאינן אלא כסת”ח לפני עשר שנים, מינתה אותי שרת

המחלוקת בנושא טורבינות הרוח העלתה לשיח הציבורי טענה כאילו חברי המליאה במוא“ז גולן, שהנם חברים באגש“ח ביישוביהם, נמצאים בניגוד עניינים

ראינו בבן הבליעל שרצח את ראש הממשלה, את מי שניסה לרצוח את הדמוקרטיה הישראלית. ראינו בו את מי שניסה להתנקש

במו“מ לשלום עם אויביה, החזיקה ישראל בעמדה המסורתית של “ללא תנאים מוקדמים“. אם וכאשר יעלה שוב נושא השלום מול סוריה, על

אריה אלדד, “העצים והשבבים – הפרק האחרון של לח“י“, הוצאת “כינרת זמורה“, 2020. 367 עמ‘ “כשחוטבים עצים ניתזים שבבים” –

כל התכנון הגולני חייב להתבסס על הנחה של הכפלת האוכלוסייה הגולנית. זהו החזון שלנו לעשור הקרוב ולהגשמתו עלינו להקדיש את

מיהו ראשון יישובי “חומה ומגדל“? אלה אומרים – תל–עמל ואלה אומרים – כפר חיטים. מחלוקת שתתקיים כנראה לנצח. שני היישובים

מגפת הקורונה הכתה בכל העולם וגם בישראל. אלא שבישראל היא נחתה על מחלת רקע – משבר פוליטי חסר תקדים. שלוש

הקיבוץ הדתי הקים יישובים לתפארת בכל הארץ, אולם תמיד התלוותה להתנהלות תחושת קיפוח, כאילו התנועה הזאת מקבלת את האדמות הפחות

חזון הכפלת האוכלוסייה בגולן בתוך עשור הוא נכון וחיוני. נדרש שילוב ידיים של ראשי המועצות והקמת מנהלת משותפת, שבצד קליטה

מוסר הפוטר את הפרט מחובת הצדקה, ועושה זאת בשם הצדק, כביכול, הוא מוסר עקום. בחברה שאין בה צדקה, לעולם לא