כל הפוסטים בדברים שרציתי לומר

שנתיים ישבו אנשי החטיבה להתיישבות, כולל חבל הגולן, מחוסרי תקציב. ללא תקציב, נבצר מהחטיבה למלא את ייעודה – פיתוח ההתיישבות.

מלחמת יום הכיפורים היא החוויה המעצבת של אלוף (מיל’) גיורא איילנד. לאורך ספרו, הוא חוזר אליה שוב ושוב. ככל שהתקדם

הוא שקרן, בריון רשת, מסית, משתלח בשנאה, בז ועושה שיימינג, רודף את התקשורת. הוא מושחת ומסתבך שוב ושוב. עדיין, הוא

השבוע, במלאת שלושים שנה לפטירתו של זרובבל גלעד, מחברו של המנון הפלמ”ח, שהיה משוחרי ההתיישבות היהודית בגולן, ראוי להזכיר אותו

אורטל חוגגת ארבעים באירוע שיא ובשנה שלמה של פעילויות בנושא. יותר מכול, זהו קיבוץ שיתופי, שפיצח את הנוסחה, עובר שינויים

קראתי את חוק הלאום המלא ולא מצאתי בו ולו דבר אחד שאינו נכון ואינו ראוי. הרעל הפוסט- ציוני כל כך

סיפור בנות צלפחד, בפרשת השבוע “פנחס”, אינו רק מהפכה בסדרי העולם לזמנו. זוהי מורשת מוצפנת, שמוסרת התורה ליהודי כל הדורות

עפיפון התבערה אינו צעצוע, אלא כלי טרור וכך יש להתייחס אליו. חוליה המשגרת “עפיפוני תבערה” כמוה כחוליית משגרי רקטות. יש

יחד עם השמחה המובנת על היתכנות מפגש בין טראמפ לקים וקיומו ממש, כדאי לזכור שהסכם אינו המטרה. המטרה היא אחת:

בעקבות העימות עם האיראנים, פרסם דרור מרמור מאמר, שבין היתר, נוגע בנקודת התורפה שלנו: מיעוט התושבים היהודיים בגולן. עלינו לחדש

לא תמיד הסכם שלום מביא בעקבותיו שלום. לפעמים, דווקא מלחמה, או מבצע צבאי, יכולים להביא לרגיעה ארוכה. השלום  עם לבנון,

מנחם בגין לא הוזמן לחתום על מגילת העצמאות. איש לא הוזמן. על המגילה, חתומים רק מי שהרכיבו את “מועצת העם”,

האם האומה מהללת רק את גיבוריה הצברים, החסונים והשזופים? או שמא היא מעלה על נס את יופיים והקרבתם של כל