כל הפוסטים בדברים שרציתי לומר

לא תמיד הסכם שלום מביא בעקבותיו שלום. לפעמים, דווקא מלחמה, או מבצע צבאי, יכולים להביא לרגיעה ארוכה. השלום  עם לבנון,

מנחם בגין לא הוזמן לחתום על מגילת העצמאות. איש לא הוזמן. על המגילה, חתומים רק מי שהרכיבו את “מועצת העם”,

האם האומה מהללת רק את גיבוריה הצברים, החסונים והשזופים? או שמא היא מעלה על נס את יופיים והקרבתם של כל

אתוס הגבורה וההקרבה יבוא, שוב, לידי ביטוי בהענקת פרס ישראל למרים פרץ, ששכלה את שני בניה. מקהלת המתנגדים ממשיכה להתעלם

פסח תשכ”ח, הראשון בגולן אחרי 1,500 שנה. קיבוץ גולן (לימים – מרום גולן). 350 אורחים, ביניהם יצחק טבנקין ואברהם הרצפלד.

חמישה לוחמים בתש”ח עצרו את הטנק הסורי בשערי דגניה. כל אחד מהם בטוח שזה הוא. על “הטנק”, ספרו של אסף

ארכיון הגולן, ב”מכון שמיר למחקר”, מלא בכל ההיסטוריה של הגולן. בשבוע שעבר, זכה אלישע בן איבגי, משעל, בפרס הארצי לארכיונאי

היו המון פולנים ששיתפו פעולה עם הצורר הנאצי. כל משת”פ כזה הוא חרפה לעמו. להבדיל מצרפת, רומניה והונגריה, ודאי איטליה

מי שמקבע את הכשירות להנהגה על סף המביש של מבחן הפליליות, נותן יד לשחיתות המוסרית והסיאוב הערכי, ע”ע רה”מ נתניהו

שירו המכונן של שאול טשרניחובסקי מוציא את הרעיון הציוני מן החלום אל המעשה. מי שלא נטע בך עץ, גזם, ניהל

ד”ר מקס נורדאו, ממנהיגי הציונות, היה מתבולל גמור, ראה עמו כגרמני, התחתן עם נוצרייה והתנכר ליהדותו. חרף כל זה, גם