כל הפוסטים בדברים שרציתי לומר

במו“מ לשלום עם אויביה, החזיקה ישראל בעמדה המסורתית של “ללא תנאים מוקדמים“. אם וכאשר יעלה שוב נושא השלום מול סוריה, על

אריה אלדד, “העצים והשבבים – הפרק האחרון של לח“י“, הוצאת “כינרת זמורה“, 2020. 367 עמ‘ “כשחוטבים עצים ניתזים שבבים” –

כל התכנון הגולני חייב להתבסס על הנחה של הכפלת האוכלוסייה הגולנית. זהו החזון שלנו לעשור הקרוב ולהגשמתו עלינו להקדיש את

מיהו ראשון יישובי “חומה ומגדל“? אלה אומרים – תל–עמל ואלה אומרים – כפר חיטים. מחלוקת שתתקיים כנראה לנצח. שני היישובים

מגפת הקורונה הכתה בכל העולם וגם בישראל. אלא שבישראל היא נחתה על מחלת רקע – משבר פוליטי חסר תקדים. שלוש

הקיבוץ הדתי הקים יישובים לתפארת בכל הארץ, אולם תמיד התלוותה להתנהלות תחושת קיפוח, כאילו התנועה הזאת מקבלת את האדמות הפחות

חזון הכפלת האוכלוסייה בגולן בתוך עשור הוא נכון וחיוני. נדרש שילוב ידיים של ראשי המועצות והקמת מנהלת משותפת, שבצד קליטה

מוסר הפוטר את הפרט מחובת הצדקה, ועושה זאת בשם הצדק, כביכול, הוא מוסר עקום. בחברה שאין בה צדקה, לעולם לא

אחרי יציאת צה“ל מלבנון, בשנת 2000, נקבע הגבול הבין–לאומי על ידי משקיפי האו“ם. הגבול נקבע בסרגל – עד רמת המילימטר,

לא נתניהו הביא עלינו את הקורונה ואת המצב הכלכלי האיום. ההפגנות מתקיימות בצפיפות מבהילה והן אלימות וגוררות אלימות מצד המשטרה.

15 שנים מלאו להתנתקות מרצועת עזה. יישובים נחרבו, נגרם עוול לאלפי ישראלים, נסוגונו עד לגרגיר האחרון. אף לא אחד מפירותיה

אחת מהתוצאות החיוביות של משבר הקורונה יכולה להיות שובה של מדינת הרווחה. לפתע, כאשר אנו ניצבים במשבר, הכול נושאים עיניהם אל

הניסיון הנואל לייבש את ועד יישובי הגולן, כדי למנוע מאתנו את היכולת להיאבק, היה היא אבן דרך לא רק בהיסטוריה

האם מנהיגי תנועת העבודה, ובעיקר תנועות ההתיישבות שלה, ראו בהתיישבות מעבר לקו הירוק, מנוף לחדש את ימיה של תנועת העבודה

אלישע בן איבגי צמח בארכיון הגולן וכמנהל, בתוך זמן קצר, הזניק את הארכיון לשיאים אדירים. מקצוען אולטימטיבי, אך אינו קל