כל הפוסטים באורח בשישי

היא מגיל תשע בגולן ומי”ב, עם עומר. ביחד הם העזו והצליחו והיום הם הבעלים של ה”פיצהלה במרום גולן”. פנאי אומנם

היא אמנית רב-תחומית, שמתמקדת היום בעיקר בזכוכית, על כל גווניה. ממייסדי כנף. גדלה במושב משען והפיצוחים של אשקלון? אין עליהם.

בצבא היה קצין מבצעים של “חרוב” בעזה. אחר כך, קשת ואז, נוב. ב”צוק איתן”, נפצע בנו חגי אנושות, עד שנפטר

היא מורה למוזיקה, יוצרת וזמרת. השבתות שלה עם הילדים, אחת לשבועיים, מלאות בכוח. כל בוקר, נוסעת לעבודה וקולטת שהיא חיה

משפחת טלמון ביקרה ברמות, התאהבה ותוך שלושה חודשים עברו לגולן. יצא מזה “בית הבד של הגולן”, עם מרכז מבקרים מושקע,

עוסק בחינוך ומנהל את תכנית “קרב” בגולן, אוהב לצעוד, מכין דגים והכי כיף לו בשבת עם התפילות בבית הכנסת ועם

היא זמרת לנשים, מנחת ערבי הפרשת חלה, ערבי מקווה לכלות ומסיבות בת-מצווה. אוהבת קוסקוס טוניסאי ומדברת קצר. האורחת שלי לשבת

תנו לה דג מרוקאי וחלה ביתית והיא מסודרת. זמן השבת שלה מזוקק ונקי מלחצים. עוד מעט משנה סטאטוס – לסבתא.

הוא צייר, פסל, מאייר ספרים, מלמד אמנות, מוזיקאי, סופר ומשורר. עיתונים – לא. ספרים – לפני השינה. האורח שלי לשבת

אין לה זמן לכלום, העולם חסר השינה שלה הוא קרוסלה מטורפת. שום פנאי ושום כלום, אבל אם הייתה צריכה לבחור

הוא משחק שחמט מול שחקנים מכל העולם, שומע לאונרד כהן ומוזיקה טורקית, מכין קיגלים וליקרים ובעזרת האמונה, מתגבר על הכול.

יש לה: בית קפה, שאנשים מפנטזים עליו ועל המתוקים שבו. אין לה: פנאי ותשובות ארוכות. האורחת שלי לשבת היא אפרת

מה שנכון, ומדריך אותה בטיפולה באוכלוסייה. גרה בכפר חרוב (“היישוב הכי יפה בגולן”) וזוכרת חסד נעורים לאיטליה. האורחת שלי לשבת

הוא פסיכולוג חינוכי מומחה, מפתח “תכנית מוסטנג” לשימוש מושכל בטלפון הנייד והוא, איך לומר, אין לו נייד. מעדיף קוּבֶּה סלק.