
הזוג מהפִּיצָהלֶה
היא מגיל תשע בגולן ומי”ב, עם עומר. ביחד הם העזו והצליחו והיום הם הבעלים של ה”פיצהלה במרום גולן”. פנאי אומנם
היא מגיל תשע בגולן ומי”ב, עם עומר. ביחד הם העזו והצליחו והיום הם הבעלים של ה”פיצהלה במרום גולן”. פנאי אומנם
בצבא היה קצין מבצעים של “חרוב” בעזה. אחר כך, קשת ואז, נוב. ב”צוק איתן”, נפצע בנו חגי אנושות, עד שנפטר
היא מורה למוזיקה, יוצרת וזמרת. השבתות שלה עם הילדים, אחת לשבועיים, מלאות בכוח. כל בוקר, נוסעת לעבודה וקולטת שהיא חיה
משפחת טלמון ביקרה ברמות, התאהבה ותוך שלושה חודשים עברו לגולן. יצא מזה “בית הבד של הגולן”, עם מרכז מבקרים מושקע,
עוסק בחינוך ומנהל את תכנית “קרב” בגולן, אוהב לצעוד, מכין דגים והכי כיף לו בשבת עם התפילות בבית הכנסת ועם
תנו לה דג מרוקאי וחלה ביתית והיא מסודרת. זמן השבת שלה מזוקק ונקי מלחצים. עוד מעט משנה סטאטוס – לסבתא.
אין לה זמן לכלום, העולם חסר השינה שלה הוא קרוסלה מטורפת. שום פנאי ושום כלום, אבל אם הייתה צריכה לבחור
גדלה כמושבניקית יחפנית אסלית והיום – מאפרת נשים ומוציאה את כל יופי שלהן החוצה. בשישי, מלכת השולחן היא הטחינה. האורחת
הוא משחק שחמט מול שחקנים מכל העולם, שומע לאונרד כהן ומוזיקה טורקית, מכין קיגלים וליקרים ובעזרת האמונה, מתגבר על הכול.
יש לה: בית קפה, שאנשים מפנטזים עליו ועל המתוקים שבו. אין לה: פנאי ותשובות ארוכות. האורחת שלי לשבת היא אפרת
מה שנכון, ומדריך אותה בטיפולה באוכלוסייה. גרה בכפר חרוב (“היישוב הכי יפה בגולן”) וזוכרת חסד נעורים לאיטליה. האורחת שלי לשבת