מי היה פה קודם?
מספרו המתורגם של גוטליב שומכר, ראשון סוקרי הגולן, עולה כי ההתיישבות הישראלית שהחלה בגולן ב-67′ לא עלתה על אדמות שוממות. למעשה, קטענו בכך תהליך התנחלות
מספרו המתורגם של גוטליב שומכר, ראשון סוקרי הגולן, עולה כי ההתיישבות הישראלית שהחלה בגולן ב-67′ לא עלתה על אדמות שוממות. למעשה, קטענו בכך תהליך התנחלות
יעקב קפלן, תושב תל אביב, שקרא ב”שישי בגולן” את הכתבות האחרונות על האדמות בחורן, הגיב במכתב וצירף כתבה מפברואר 68′, שהתפרסמה ב”טבע וארץ”. בכתבה מספר
משפחת פלד, ארבעה דורות, עלתה על הבמה החגיגית של יום העצמאות בקצרין. גבי נשוי לצילה כבר 36 שנה, שניהם צלמים, שניהם עובדים בעסק – “סטודיו
ד”ר חיים וייצמן, לימים נשיאה הראשון של ישראל, ניסח את הנוסח הראשוני של הצהרת בלפור, ההישג המדיני המשמעותי הראשון של התנועה הציונית. וייצמן גם התייצב
הרצח של אחרוני המתיישבים בבני יהודה, האלמנה פרומה ובנה אברהם, סימן את סוף ההתיישבות היהודית בגולן. המאבק על בני יהודה ואדמות ביר א-שגום נמשך עד
הניסיון האחרון להתיישב בצדו המזרחי של הירדן, עלה בתרס”ה. 16 משפחות, תחת חסותו של הבק עבדול רחמן פחה, התחילו טוב, עד שהקדחת כילתה אותם. רעיון
מתוך סיפוריהם של מאירסון ולז’ינסקי, ממתיישבי הבטיחה “הבטיחה, חבל ארץ נפלא וקטלני, בו ‘שואגת’ ימת כנרת אל החוף בנהמת גלים, כשהם פולטים אליו שורשי
גם בתחילת המאה העשרים, נעשו עוד ניסיונות להתיישב בחורן וגם בצפון-מזרח הגולן, בין כביש קוניטרה-דמשק למרגלות החרמון. זה נמשך ממש עד 1946, עת פרש המנדט
דוד ברק, או דאוד אל-ברקוויש, או סתם דוויד’ל, נכדו של יחיאל ברקוביץ, ראש למתיישבי החורן, מספר על ילדות בצל הגירוש ועל הביקור בחורן במשך שלוש
בנובמבר 1895, עלו יהודים חרדיים, יוצאי גלויות ואוהבי ציון, לחורן והקימו יותר מעשר מושבות, לא רחוק מרמת מגשימים של היום הייתה זו מעין “מועצה אזורית
אליעזר זילברמן ז”ל שימש כמהנדס ההקמה של קצרין וליווה את כל שלבי הבנייה בשנים הראשונות להתבססות העיר. בשבוע שעבר, הלך לעולמו בגיל 84 אליעזר זילברמן
משפחת יגל מנציחה את זכרו של אחיה ז”ל, שנספה לפני שנתיים בתאונת דרכים, בסדנאות “נוהגים ומתנהגים”, על התנהגות הנהיגה שלנו וההרגלים הרעים. מי שעברו את
אורי זק היה לי חבר ואח גדול שתמיד דאג שהכול ייעשה בדרך הראויה הבטוחה והמקצועית. על גדות הכנרת שאותה אהב, אורי נקבר ואני סמוך ובטוח
יום העיון השישי לזכר מושיק גרליק ז”ל הוקדש ל(דתיים-חילוניים). בפתחו של אולם מושיק, בקמפוס הנאה ומרחיב הדעת של מדרשת הגולן בחיספין, קבועות באבן שורות משירתו
