ראש המועצה האזורית גולן, חיים רוקח, בריאיון חגיגי לסיכום השנה החולפת ועם הפנים קדימה, לשנים הבאות

דוברות מועצה אזורית גולן

עם חלומות גדולים להכפלת האוכלוסייה, צמצום פערים, שיפור תשתיות והזנקת הגולן בכל תחומי החיים, נפגשנו בלשכת ראש המועצה האזורית גולן, חיים רוקח, באווירה נעימה, לשיח חופשי, כנה וגלוי. שאלנו את השאלות על השנה שחלפה ועל אלו הבאות,

כמו שחיים אומר: “חלומות נועדו להתגשם“.

אתגרים? לא חסרים. כמו קורונה, או חוסר יציבות בממשלה ועוד. מבחינת רוקח, אלו מכשולים בדרך שעלינו לצלוח ולהתעצם מהם.

חיים, מה הדבר המשמעותי ביותר שגרם לך סיפוק בעשייה השנה?

רוקח: “היו לא מעט דברים משמעותיים במהלך הדרך, אם אני נאלץ לבחור, אבחר את השניים המרכזיים.

“הראשון, בניית שני בתי הספר החדשים. הקמת בית ספר היא משימה מאתגרת שיש לה השפעה רחבה על מעגלים רחבים בציבור. החל מבחירת השם, גיוס הצוות והתוויית מדיניות, דרך בינוי ואחזקות המבנה ועד השלב המשמעותי והמורכב ביותר, של קבלת כל האישורים הנדרשים ממשרד החינוך. אנחנו הקמנו בשנה אחת שניים! זה הישג עצום לרשות בסדר גודל שלנו.

“בתי הספר ‘ילקוט רועים‘ ו‘מעלות הגולן‘ הוקמו מתוך הבנת הצורך האזורי. הבנייה נעשתה מכספי המועצה ללא תמיכת גוף ממשלתי וכמו בתינוקות רכים, אנו תומכים בהם בצעדים הראשונים ונהנים מכל רגע.

ההישג המשמעותי השני הוא הקמת היישוב רמת טראמפ. הקמת יישוב חדש בישראל היא זכות ששמורה למתי מעט בתקופתנו. דור המקימים בגולן זכה לזאת והנה אנחנו, היום, זוכים להקים יישוב חדש בגולן. לאחר שנתיים של עבודה מאומצת של צוות רחב, קם ועומד על רגליו יישוב חדש בו נקלטו כבר 20 משפחות ויש עוד שעתידות להצטרף. אפילו גן ילדים כבר נפתח ביישוב. מבחינתי, רגע מאוד מרגש היה ברית המילה הראשונה שנערכה באולם היישובי, אליו הגיעו כל התושבים ויחד הכניסו בברית אבינו את הרך הנולד.

“באחד הימים, נכנסתי בשעות הבוקר המוקדמות ליישוב ובעודי פונה שמאלה, מצאתי את עצמי מול ילדים שמשחקים בכדור על הכביש. נעמדתי באמצע הכביש, כאשר על שפתיי חיוך גדול. זה היה הרגע בו הבנתי שהצלחנו. עשינו את זה. ביישוב יש חיים חדשים!”

בניית ‘מעלות הגולן‘ ו‘ילקוט רועים‘ הייתה הכרחית. אחרי עשרות שנים, בהן האוכלוסייה גדלה והתפתחה, נדרש לתת מענה הן מבחינה פיזית והן מבחינת הגיוון החינוכי. מטרתנו היא למצוא לכל ילד וילדה את המסגרת המתאימה לו אישית

החינוך – בלב העשייה

הזכרת את תקציב הבנייה של בתי הספר. המועצה משקיעה משאבים רבים לתחום החינוך, האם תרצה להרחיב בנושא?

רוקח: “החינוך חשוב לי מאוד ונמצא בלב העשייה. בדברים החשובים לנו, נדרשת השקעה. בניית ‘מעלות הגולן‘ ו‘ילקוט רועים‘ הייתה הכרחית והיא חלק ממערך חינוכי רחב. אחרי עשרות שנים, בהן האוכלוסייה גדלה והתפתחה, נדרש לתת מענה הן מבחינה פיזית והן מבחינת הגיוון החינוכי. מטרתנו היא למצוא לכל ילד וילדה את המסגרת המתאימה לו אישית.

“גם את מוסדות הגיל הרך, הרחבנו משמעותית. בשנה שעברה, פתחנו את הגן בנווה אטי“ב, לאחר עשרות שנים שלא פעל. השנה, הוקמו שבעה גני ילדים חדשים. שני גני חינוך מיוחד בנטור וגנים חדשים באניעם, רמת טראמפ, יונתן, אלוני הבשן וכפר חרוב.

“בנוסף לכל זה, תקצבנו השנה את תכנון הקבע לבית הספר ‘מעיינות‘, באבנ“י אית“ן וכן הושקעו משאבים להתאמת המבנה הזמני בנטור. כמו כן, אנו מקדמים את בניית בית הספר הדמוקרטי באפיק. יש תכניות עתידיות נוספות בתחום החינוך, כמו הקמת תיכון כללי ותיכון דתי לבנים ועוד.

“יחד עם זאת, כמו בכל מדינת ישראל, יש קושי במציאת כוח אדם של סייעות וגננות. בתחום הזה, אני לא מתפשר ואדאג שילדי הגולן יזכו לאנשי צוות ושירות הטובים ביותר לו הם ראויים.

“העשייה החינוכית היא רבת–היקפים ומסבה לכולנו גאווה גדולה. השנה זכינו בהרבה פרסי חינוך למוסדות שלנו, ביניהם, בית הספר ‘שורשים‘, האולפנה, ‘נופי גולן‘ ועוד.

ההשקעה בחינוך היא ראיית העתיד. הידיעה כי מוסדות החינוך בגולן עומדים בשורה הראשונה, בעשירייה הפותחת של מוסדות החינוך בארץ, גורמת לנו לתחושת הצלחה. אני מעריך את צוותי החינוך וגאה בהם ובתלמידים שלנו“.

הגולן – חלק מתכנית הממשלה

לאחרונה, דובר על תקציב ממשלה שהוקצע לגולן ולקצרין, לצורך תכנית רחבה. מה המשמעות של זה? והאם תהיה לזה השפעה על חיי התושבים?

רוקח: “מתוך הבנה שצריך לשנות את המציאות בגולן, הגדרתי יעד להכפלת האוכלוסייה, עד שנת 2030. לא עוד הסתפקות בתקציבים זעומים ובפיתוח אטי. צריך להביא את השינוי לגולן, כזה שיהיה משמעותי, שיביא לצמצום פערים ורווחה לתושבים.

“מרגע הגדרת היעד, התחלנו תהליך של עבודה מקצועית, בתוך המועצה, להגדרת מנועי הצמיחה שיאפשרו את ההגעה ליעד זה. התהליך נעשה בשיתוף עם מנהלי האגפים והמחלקות במועצה, נציגי המליאה ונציגי ציבור.

לפני מספר חודשים, החתמתי את  ראשי הסיעות על ‘אמנת הגולן‘. לאחר מכן, פעלנו עם החתומים על האמנה להכנסת הגולן וקצרין להסכמים הקואליציוניים. לראשונה בהיסטוריה, הגולן מופיע כחלק מתכניות הממשלה

“את מנועי הצמיחה תרגמנו לטבלה של צרכים אזוריים. במקביל לעבודה הפנים–ארגונית, אני עובד באופן רציף מול משרדי הממשלה השונים. לפני מספר חודשים, החתמתי את  ראשי הסיעות על ‘אמנת הגולן‘. בחתימה זו התחייבו החתומים לתמוך ולפעול לפיתוח הגולן. לאחר מכן, פעלנו עם החתומים על ‘אמנת הגולן‘ להכנסת הגולן וקצרין להסכמים הקואליציוניים. לראשונה בהיסטוריה, הגולן מופיע כחלק מתכניות הממשלה.

“עם גיבוש התקציב, פעלנו לקבלת תקציב ממשלתי לצורך יצירת תכנית רחבה לגולן, שתתמוך ביעד ההכפלה. אכן, הממשלה אישרה תקציב תוספתי של 250 מיליון ש“ח. אני מאמין שתכנית זו תשנה את המציאות במרחב ותשפר את איכות החיים בצורה משמעותית.

“בימים אלו, אני עובד על התכנית יחד עם משרדי הממשלה השונים. מטרתי היא שבתחילת שנת 2022, לאחר אישור תקציב הממשלה בכנסת, ההחלטה תעבור את אישור הממשלה ונתחיל ביישומה. משמעות ההחלטה על התושבים תורגש בכל היישובים בהרבה מאוד היבטים, החל משיקום תשתיות, מבני ציבור, חינוך, תעסוקה, כלכלה ועוד. כל זאת, במטרה לייצר אפשרויות קליטה בדרך ליעד הכפלת האוכלוסייה“.

קיצור הליכי הקליטה

האם נעשים צעדים בשטח למימוש חזון הכפלת האוכלוסייה? אם כן, מה נעשה?

רוקח: “עושים. וצריך לעשות עוד. מהניתוח שלי את קצב הקליטה והאתגרים הנלווים לכך, הבנתי שיש לשנות את התהליך. עד כה, התהליך שנכפה על הנקלטים יצר מציאות ארוכת–שנים של המתנה למימוש חלום הבית בגולן ואני לא מכוון לועדות הקבלה שצריכות להמשיך בפעילותן ביישובים הקטנים.

“אני מתמקד בהיבטים הפיזיים–בירוקרטיים. כיום, משפחה שמבקשת לבנות את ביתה בגולן, נדרשת לעבור את הליך הקבלה הנדרש ביישוב. לאחר מכן, נדרשים להמתין למינימום מצטרפים נוספים מסך מגרשי השכונה, על מנת שמשרד הבינוי והשיכון יאשר התחלת ביצוע תשתיות בהרחבה – הליך האורך בין 10 חודשים לשנה.

“בשלב זה, בדרך כלל, המשפחות מתגוררות בתנאים לא פשוטים ולעתים מוותרת על ‘חלום הבית בגולן‘. בנוסף, יש את ההליך התכנוני, הגשה להיתר בנייה ואחרי כל זה, יציאה לבנייה. שלבים אלו יכולים להימשך זמן לא מועט. מרגע קבלת ההחלטה, עד הכניסה לבית הקבע, זהו הליך ארוך ומייגע.

“בשנה וחצי האחרונות, עשינו שני שינויים משמעותיים בהליך זה. הראשון – הבאת מבנים יבילים, ‘הגולניות‘, שמשמשים כמחסניות קליטה. כבר 30 ‘גולניות‘ מאוכלסות, ביישובים השונים.

“המהלך השני – פיתוח תשתיות להרחבות, בלי התחייבות למינימום שיווקים. זאת אומרת, שבהסכם שיצרתי מול משרד הבינוי והשיכון, גם במקרים בהם אין עדיין שיווק מלא, או חלקי, של מגרשי ההרחבה, מבצעים את הפיתוח. בשנה האחרונה, שווקו למעלה מ-300 מגרשים בגולן ואני מאמין שבשנים הקרובות המספרים אף יגדלו.

אנחנו בעיצומו של תהליך מול היישובים, לבניית אסטרטגיות, הגדרת צרכים ורצונות, בהובלת אגף הקהילה. מעבר לתשתיות פיזיות, עלינו לייצר תשתיות קהילתיות ותרבותיות, שיסייעו לנו בשמירה על ההתנהלות והערכים הקהילתיים שסיגלנו בגולן

“כעת, אנחנו בעיצומו של תהליך מול היישובים, לבניית אסטרטגיות, הגדרת צרכים ורצונות, בהובלת אגף הקהילה. ברור לנו שמעבר לתשתיות פיזיות, עלינו לייצר תשתיות קהילתיות ותרבותיות, תשתיות שיסייעו לנו בשמירה על התנהלות הקהילות והערכים הקהילתיים שסיגלנו בגולן. אזכיר את נאות גולן, כדוגמה ליישוב שגדל והתפתח במהירות ולצד הגדילה, ידע לשמור על הקהילתיות ועל חיות מדהימה לאורך התהליך“.

תעסוקה וקורונה

תחום התעסוקה בגולן, לוקה בחסר, כיצד אתה מטפל בעניין מול הצרכים והקליטה?

רוקח: “בגולן, ניתן לדבר על שלושה תחומי תעסוקה מרכזיים – חקלאות, תיירות והיי טק/מקצועות חופשיים.

“בתחום החקלאות, עשינו שינוי עמוק עם הכנסת הוועדה החקלאית ל‘מכון שמיר למחקר‘, בניהולו של יאיר גולן. בנוסף, החזרנו את חוות המו“פ באבנ“י אית“ן וחוות פיכמן למועצה האזורית גולן, תחת ניהול הוועדה החקלאית ו‘מכון שמיר למחקר‘. בימים אלו, אנו שוקדים על מתווים להפעלת החוות וליצירת מו“פ חקלאי ייחודיי לנו. ‘מכון שמיר למחקר‘ עצמו עבר ועובר שינויים. המכון נכנס לתחומי מחקר יישומי הנוגע לחקלאות, חינוך וקהילה. השינוי גדול ונדרש זמן לראותו בפועל. אחת הדוגמאות לעשייה היא מיזם הסטרטאפ. 25 יזמים חקלאיים מן השורה קיבלו מענק כספי וליווי מקצועי על מנת לפתח רעיונות יזמיים שהיו להם. הם נבחרו באמצעות ועדה משותפת של המועצה, ‘מכון שמיר למחקר‘, ועדה חקלאית ומשרד החקלאות, בהתאם לקריטריונים שנקבעו מראש.

“היי טק ומקצועות חופשיים – אני שמח לבשר כי ‘האבזלת‘ מלא כולו. כל 150 העמדות שבו מאוישות, נותרו עמדות באופן–ספייס. ב‘האב‘ בוואסט, המצב דומה. אנו עתידים לפתוח השנה עוד 50 עמדות עבודה, במבנה סמוך.

“כמו כן, נבחנת האפשרות להקמת מתחמי עבודה נוספים, בשיתוף היישובים, או באמצעות החברה הכלכלית. רעיון ‘האב-WE WORK’ בגולן הוא חשוב ומאפשר לבעלי מקצועות מסוימים לגור ולעבוד מהגולן, כאשר השירות שהם מעניקים הוא ארצי למעשה.

מה היה האתגר המשמעותי ביותר עבורך השנה?

“ללא ספק, אתגר הקורונה הוא המשמעותי ביותר ובעל השפעה בכל הרבדים. הקורונה שינתה לכולנו את הרגלי החיים הפרטיים, המשפחתיים, הקהילתיים והציבוריים בכלל. נוסיף לזה, את הדינמיות והדינמיקה בקבלת החלטות ברמה הארצית. אין תחום במרחב שלנו, שהקורונה לא השפיעה עליו.

“נדרשתי לא פעם, לקבל החלטות לא פשוטות, אך מחויבות, לצורך שמירה על בריאות התושבים. כמו כן, פעלתי ללא לאות, להסדרת מתחמי בדיקות לשירות התושבים, ככל האפשר.

“בתוך כך, ראינו בתקופה זו הרבה דברים חיוביים ויצירתיים. כמו מיזמים קהילתיים יוצאי דופן, פעילות מרשימה של צוותי הצח“י ביישובים, עסקי תיירות חדשים וותיקים כאחד שמשגשגים. אפילו את “פסטיבל הגולן” הצלחנו לקיים בתוך המציאות המוגבלת בצורה מרשימה ויוצאת דופן.

אני מאמין שמכל אתגר בדרך, אנחנו גדלים. בעקבות הקורונה, הפניות למוקד המידע של הקליטה שילשו את עצמן ויותר. עסקים חדשים נפתחו, קהילות התאחדו. אני מאמין ששגרת החיים אומנם שונתה, אבל מהר מאוד אנחנו מתרגלים

“אני מאמין שמכל אתגר בדרך, אנחנו גדלים. לדוגמה, בעקבות הקורונה, הפניות למוקד המידע של הקליטה שילשו את עצמן ויותר. עסקים חדשים נפתחו, קהילות התאחדו. אני מאמין ששגרת החיים אומנם שונתה, אבל מהר מאוד אנחנו מתרגלים למציאות החדשה. וגם מהמסע הזה אנחנו יוצאים מחוזקים“.

יש נושא נוסף שתרצה להרחיב עליו?

“משבר הקורונה השפיע בעיקר על הוותיקים, בארץ ובגולן. אוכלוסייה זו פגיעה יותר למחלה. במהלך השנה החולפת, בשל המחלה, נפרדנו למנוחת עולמים, משני חברים ותיקים. מיכי בדוח מאבנ“י אית“ן ומשה רוטר, מרמות. עם יד על הלב, אני אומר כי המועצה משקיעה את כל המשאבים האפשריים ומעבר לכך, לאוכלוסיית הוותיקים, בניצוחה של לי אלין שנבור והרכזים האזוריים, נחום וירדנה.

“יש לי בשורה לוותיקים. בימים אלו, אנו פועלים להקמת מרכז בחיספין ובחודשים הקרובים, נתחיל בהתאמת מבנה בצומת וואסט, לטובת מועדון צפוני לוותיקים. כן, יש עוד הרבה עבודה בתחום ובכוונתי להשקיע ככל יכולתי למען הוותיקים, על מנת לתת מענה לצרכים. הוותיקים ראויים לכך. בזכות, ולא בחסד.

התוצרת הטובה ביותר

מה תאחל לתושבים לשנה החדשה?

רוקח: “אני תמיד אומר: הגולן מוציא מתוכו את הטוב ביותר בתוצרת הישראלית. היין הכי טוב, שמן הזית המשובח, גם הפירות והבשר הכי טובים מגיעים מהגולן, אבל בעיקר והכי חשוב – אנשי הגולן והילדים והנוער של הגולן, שהם התוצרת הכי טובה והיא כולה שלנו.  אאחל לכולנו, שנמשיך ליצור בחדוות עשייה ומתוך בריאות. שנה של שגשוג והתקדמות, שנה של שגרה ברוכה, שנה טובה ומתוקה!”.