שמואל גולדמן, אלמן ואב לחמישה, התחתן עם בתשבע שור לעפקו, גרושה ואם ל – תשבו רגע – תשעה ילדים. משפחה גדולה, הם אומרים, זה הרבה שמחת חיים
לקראת “יום המשפחה“, חיפשתי משפחה שתסכים לשתף פעולה ולתת לי הצצה קטנה לחיים שלה. שמואל ובתשבע שור לעפקו גולדמן, ממושב יונתן, נראו לי סיפור מקסים ומיוחד, עם הרבה השראה. שניהם נולדו וגדלו בחו“ל ועלו ארצה בצעירותם, ללא המשפחה. הם היו נשואים לבני זוג אחרים. שמואל התאלמן. אשתו, לאה ז“ל, נפטרה ממחלת הסרטן. יש להם חמישה ילדים. בתשבע הייתה גרושה עם תשעה ילדים. חברה משותפת חשבה על הרעיון להכיר ביניהם.
במחשבה ראשונה, שניהם חשבו שאין לזה סיכוי. היא הסכימה להיפגש רק כדי לסמן וי שניסתה. היא אם חד–הורית, עם תשעה ילדים, מי ירצה להיכנס לסיפור שלה? ככה היא חשבה. שמואל קצת נרתע בהתחלה ממספר הילדים שלה והוא גם לא היה בטוח שזה הזמן הנכון לפרק נוסף.
אבל כשהקב“ה רוצה לזווג זיווגים, הדברים קורים ואפילו מהר, בלי לתכנן. שיחת הטלפון הראשונה הייתה קצת מבלבלת ומביכה, אבל הם בכל זאת החליטו להיפגש למחרת. לדייט השלישי, היא כבר הגיעה אליו לסוכה, עם חלק מתשעת ילדיה.
נישואים בפרק ב‘ אלה כבר נישואים עם כל החבילה. לא מספיק להתאהב ולמצוא חן אחד בעיני השנייה. מדובר בבניין של משפחה חדשה. לפני שבע שנים, הם התחתנו והפכו למשפחה מרובת ילדים, בלי עין הרע. יש להם יחד 14 ילדים ומאז הקורונה, גם הבן שלה, נועם, הביא את אשתו למגורים משותפים עם כל המשפחה.
בהתחלה, גרו כולם בבית של שמואל, שהיה קצת צפוף להכיל את כל המשפחה הגדולה, אבל בשנה האחרונה, הם סיימו לבנות את ביתם המשותף, בית גדול, רחב ממדים ויפה, מה שהקל על כולם.
חובבי קפה, אלא מה
אני קובעת להיפגש אתם ביום ראשון ב-9:30 בבוקר. אני נכנסת והבית מסודר ונעים, זרי פרחים משבת במטבח ובפינת האוכל. עדיין שקט בשעה הזאת. הילדים עוד לא התעוררו – חופשת קורונה. על האי שבמטבח, הכינו לכבודי עוגת שיש, אגוזים, תמרים וחמוציות ויש גם ארוחת בוקר קלה לבני המשפחה. הם מציעים לי קפה ומשתפים ששניהם חובבי קפה ויש להם כל מיני סוגים. מכונת אספרסו, מקינטה וקנקן קפה מיוחד. אני משאירה להם לבחור בשבילי ומקבלת מאג קרמיקה, מעוצב ומפנק, עם קפה נפלא בתוספת חלב.
אני מתפעלת מהבית המעוצב והנעים. המטבח רחב ידיים, רואים שזה מטבח שמתבשלות בו ארוחות רבות וגם נעים לשבת בו לשיחות. בתשבע ושמואל הם אנשים נעימים וכיף לנו לשוחח, כאילו מאז ומתמיד היינו חברים טובים. לאט לאט ובהדרגה, מתחילים להגיע הילדים, מכינים לעצמם משהו לשתות, מנשנשים מארוחת הבוקר שממתינה על האי, מוצאים קופסת עוגיות.
אני מתרשמת מהדינמיקה בין האחים, הם מתיישבים בסלון, או בפינת האוכל עם הקפה שלהם, מדברים ביניהם, צוחקים, תוך כדי שאנחנו מנהלים שיחה.
אני מתפעלת שבית עם דיירים רבים נראה מתוקתק ונקי ומתעניינת אם יש עוזרת. מסתבר שאין וכולם שותפים ונותנים יד בתחזוקת הבית ובבישולים. במהלך השבוע, כל אחד עושה מיוזמתו ולפעמים גם צריך לבקש. לפני שבת, יש כבר רשימת משימות וכל אחד נרשם. מי שמקדים, מרוויח. האחרון, בדרך כלל, זוכה לנקות את השירותים.
מסע מתמשך
תמיד ככה כולם בהרמוניה?
בתשבע: “מאז שעברנו לבית החדש, החיים הרבה יותר רגועים. יש יותר מרחב וחדרים ופרטיות, אבל עדיין לחבר שתי משפחות שונות, עם אופי שונה, עם ילדים מתבגרים, זה ממש לא פשוט.
“הילדים שלי כבר עברו לא מעט גלגולים, גרנו בשומרון, בירושלים, נסענו לכמה שנים לקנדה, חזרנו לבית שמש ואז, בעקבות הבעל שלי לשעבר, שקיבל עבודה בקריית שמונה, עברנו לגור בראש פנה ומשם, ליסוד המעלה.
כשאני ושמואל התחתנו, התנאי שלו היה שהוא רוצה להמשיך לגור ביונתן, קהילה חמה שעטפה אותו בשעתו הקשה וחשוב לו להישאר. אני הייתי צריכה להעביר שוב את כל המשפחה ולא כל הילדים היו מרוצים מהמעבר
“כשאני ושמואל התחתנו, התנאי שלו היה שהוא רוצה להמשיך לגור ביונתן, קהילה חמה שעטפה אותו בשעתו הקשה וחשוב לו להישאר. אני הייתי צריכה להעביר שוב את כל המשפחה ולא כל הילדים היו מרוצים מהמעבר. אז יש את ההתמודדות הזאת וההתמודדות של הגירושים ובנוסף, ילדים נוספים שנכנסים למשפחה וזו עבודה אין–סופית“.
שמואל: “גם הילדים שלי חוו משבר, כשלאה נפטרה ואז נכנסו לחיים שלהם ולבית עוד ילדים. זה לא היה פשוט ועדיין לא פשוט. אנחנו במסע מתמשך. לכל ילד, לוקח את הזמן למצוא את עצמו במסע הזה וגם אנחנו עברנו טיפול, כדי לדעת איך להתמודד עם כולם ועם עצמנו ולהבין מה כל אחד עובר ומרגיש עם האובדן של כל צד. גם גירושים ומעבר בית זה אובדן. להשכיב את הילדים לישון בלילה, זה היה ממש מבצע, כי לכל אחד יש תלונות וכאבים ורגשות וצריך להכיל את זה“.
בתשבע: “אני כל הזמן, כל הזמן, מתפללת לה‘. בנסיעות, במטבח, בעבודה, שייתן לי את הכוחות לדעת להתמודד ולהיות סבלנית עם כולם“.
במה אתם עוסקים?
שמואל: “אני עובד בעיקר מהבית. יש לי מיזם של קיימות. אני גם עורך לשון, עובד בעמותות לגיוס כספים וכל הזמן, מחפש דברים נוספים, לגוון ולהתפתח“.
בתשבע: “לי יש קייטרינג, ‘התאנה המעופפת‘, שהקמתי יחד עם שותפה, איילת בורשטיין, מראש פנה. הקייטרינג שלנו הוא צמחוני, חלבי וטבעוני: תפריט מגוון עם דגים, קישים, סלטים מיוחדים, הרבה אוכל בריא, עם לחמים מיוחדים וקינוחים קלאסיים. המטבח נמצא בראש פנה ואנחנו עושים אוכל לאירועים, למטיילים, למשרדים, לחברות וגם למשפחות“.
אוכל משמח
איך אימא להרבה ילדים פונה להיות עצמאית בעלת עסק?
בתשבע: “האמת היא שאני באה מבית של הורים קרייריסטים, אנשי עסקים מאוד עסוקים. כילדה, הייתי הרבה לבד בבית. אני הבת השישית, הכי קטנה במשפחה וחשבתי שכשאהיה אימא בעצמי, ארצה להיות בבית ולגדל את הילדים. באמת, בהתחלה, הייתי בבית. עבדתי כרפלקסולוגית וכדולה תומכת לידה, אבל לא באינטנסיביות. כשנולדו התאומות שלנו, מספר שבע ושמונה, גרנו ברמת בית שמש. המצב הכלכלי שלנו לא היה מי יודע מה, המשפחה הייתה כבר גדולה ורציתי לעזור בפרנסה. חשבתי מה אני יכולה לעשות מהבית, עם הילדים ושיאפשר לי הכנסה במזומן.
“כאימא למשפחה גדולה, תמיד בישלתי וגם כילדה, עזרתי המון במטבח לאימא שלי ולסבתא. אח שלי הוא שף. כשגרתי בשיקגו, הייתי הולכת אתו לים. היינו דגים יחד והוא לימד אותי סודות על דגים ואיך מפלטים. אני מאוד אוהבת את המטבח והנושא של אוכל בריא וצמחוני מאוד מדבר אליי. החלטתי להתחיל לבשל בבית, פעם בשבוע, אוכל ביתי, טרי, בריא, עם הרבה ירקות וקטניות ולהציע לאנשים.
“מהר מאוד זה עבר מפה לאוזן. בהתחלה, מכרתי פעם בשבוע. בהמשך, כבר פעמיים והרגשתי שאנשים מחפשים את הסגנון הזה. כשעברנו לצפון, לראש פנה, רציתי להמשיך עם זה, רק לא ממש ידעתי איך ואז, גם היה לי תינוק, הבן התשיעי. מישהי שפגשתי הציעה שאקח קורס יזמות לנשים. הקורס היה במירון, לא היה לי אוטו ואמרו לי שיש עוד בחורה בשם איילת, מראש פנה, שנוסעת לקורס ושאצטרף אליה. התקשרתי אליה והתחלנו לנסוע יחד לקורס.
איילת היא קונדיטורית ואני בעצם בשלנית ותוך כדי הנסיעות, היינו מדברות הרבה על אוכל, בישולים ואפייה ורעיונות ועסקים ויום אחד, באמצע שיעור בקורס, זרקתי לה פתק וכתבתי לה: ‘אולי נפתח עסק יחד?’ והיא התלהבה
“נעשינו חברות טובות, אחיות ממש, בלב ובנפש. איילת היא קונדיטורית ואני בעצם בשלנית ותוך כדי הנסיעות, היינו מדברות הרבה על אוכל, בישולים ואפייה ורעיונות ועסקים ויום אחד, באמצע שיעור בקורס, זרקתי לה פתק וכתבתי לה: ‘אולי נפתח עסק יחד?’ והיא התלהבה. הבעיה היחידה הייתה שלשתינו לא היה כסף כדי לפתוח מקום, אבל אני ידעתי שאני חייבת להקים עסק, כדי להתפרנס.
“החלטנו שנפנה בהתחלה למשפחה ולחברים קרובים, שיעזרו לנו לפתוח ובאמת פנינו, ושני אחים שלי היו המשקיעים הראשונים. פתחנו את העסק לפני 12 שנה והנה אנחנו ממשיכות. הקורונה, כמו אצל כולם, גם אצלנו עצרה את הפעילות. אנחנו עובדות ממש בקטן ומחכות לחזרה לשגרה. בעצם, תכננתי להיות אימא בבית, שמגדלת את הילדים ובסוף הפכתי קצת לאימא שלי, שעושה עסקים“.
הילדים שותפים בעסק?
“בטח, חלקם היו סו–שפים שלי. כשצריך עזרה ועובדים, כולם נרתמים“.
מה את הכי אוהבת בעסק שלך?
“אוכל משמח. אני אוהבת שאנשים שמחים ומרוצים. התחושה שהאוכל שלנו עזר להם, מקל עליהם והם נהנים ממנו היא מאוד טובה, בכלל, כשמדובר באוכל, שהוא גם טעים, גם מזין וגם בריא“.
הבית שלנו הוא בית פתוח. הילדים מאוד אוהבים להזמין את החברים שלהם והחברים אוהבים לבוא ומרגישים נוח. תמיד יש הרבה אוכל, ככה שזה תמיד בסדר. זה מצחיק, שכל שבת אנחנו מנסים לספור כמה אנשים נהיה סביב השולחן
הרבה שמחת חיים
איך מתכוננים אצלכם לשבת משפחתית?
שמואל: “בתשבע היא קוסמת. היא צ‘יק–צ‘ק מעמידה סירים. היא מגיעה בערב מהעבודה, אחרי יום עמוס ותוך שעה, שלושה סירים מלאים טעימים ומזינים מתבשלים על האש. היא גם עושה את הקניות. היא ממש מאורגנת. הילדים שותפים, הם מאוד אוהבים לבשל. כבר במהלך השבוע, הם מעלים רעיונות מה בא להם לשבת. האוכל שלנו מאוד מגוון, בסגנונות מכל המטבחים. כמובן שהרעיונות הראשונים זוכים. בסך הכול, כולם נותנים יד ועוזרים ויש גם רשימת מטלות לפני שבת“.
שמועה הגיעה לאוזניי, שבשבתות, חוץ מבני הבית, אתם גם נוהגים לארח הרבה אנשים
“נכון, הבית שלנו הוא בית פתוח. הילדים מאוד אוהבים להזמין את החברים שלהם והחברים אוהבים לבוא ומרגישים נוח. תמיד יש הרבה אוכל, ככה שזה תמיד בסדר ואנחנו גם שמחים שהחברים מגיעים ואנחנו מכירים אותם ויודעים מי החברים של הילדים שלנו. זה מצחיק, שכל שבת אנחנו מנסים לספור כמה אנשים נהיה סביב השולחן“.
איך אצלכם חוגגים ימי הולדת?
“הילדים אוהבים להכין שלטים ולקשט את הבית בבלונים. בדרך כלל, ילדי היומולדת בוחרים את סגנון הארוחה המשפחתית החגיגית. בימי הולדת עם משמעות מיוחדת לגיל, אז עושים קצת יותר. ביומולדת של אחד הילדים, יצאנו כולנו לטיול עששיות, ביער אודם. פחות קונים מתנות, בכל זאת, מדובר בהוצאה כלכלית גדולה מאוד, אבל משתדלים לתת תשומת לב לכל אחד, ביום המיוחד שלו“.
ספרו לי משהו מיוחד שאתם עושים כמשפחה?
“השבתות והחגים זו חוויה משפחתית כשלעצמה. ואנחנו גם משתדלים לצאת לקמפינג, פעם בשנה, כולם יחד, או לצאת לטיולים משותפים. כשכולם בחוץ, בקיימפניג, או בטיול, זה מאפשר יותר חיבור. יש פחות מתח וקנאה. יוצאים יחד, מטיילים, יוצרים חוויות משותפות וזיכרונות משותפים של משפחה וזה מאוד כיף וחשוב“.
מה זו משפחה גדולה בשבילכם?
“במשפחה גדולה, בטח כמו שלנו, יש מורכבות רבה ויש בעיות ולא הכול מסתדר, אבל בסוף, משפחה גדולה זה הרבה שמחת חיים. בחרנו לבנות משפחה חדשה, גם בשביל הילדים שלנו ואנחנו משתדלים לשמור על האמון והאמונה, שאנחנו עושים הכי טוב שאפשר, לטובת כולם“.
