היא מנהלת הספרייה האקדמית, במכללה האקדמית צפת, התחילה כספרנית וטפסה כל הדרך למעלה. "החיבור לאנשים ולשליחות של המקום מלווה אותי עד היום". האורחת שלנו לשבת היא לריסה רחמן, מקצרין
קצת על עצמך
"לריסה רחמן, בת 46, נשואה לאלכס, מהנדס בחברת 'אלביט' ואמא גאה לשתי בנות מקסימות – שיראל, בת 17, תלמידת 'אורט' חצור בחיל האוויר ואליזבט, בת 14, שמסיימת השנה את לימודיה בבית הספר 'גמלא'".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי ברוסיה. בשנת 1993, כשהייתי בת 15, עלינו ארצה ובעקבות המשפחה המורחבת, השתקענו בקצרין".
מגורים
"קצרין. מאז ועד היום, אני כאן, בת הגולן. למדתי בתיכון 'עמק החולה', שבכפר בלום, שירתי בצה"ל כשוטרת צבאית, המשכתי ללימודים באקדמיה והקמתי משפחה".
עיסוק
"מנהלת הספרייה האקדמית במכללת צפת".
איך הגעת לתחום?
"לתחום הספרנות והמידענות, הגעתי במקרה. כשהייתי סטודנטית לתואר ראשון בחינוך, עבדתי בספרייה ושם גיליתי עולם שלא הכרתי קודם – עבודה עם מידע, סיוע לסטודנטים ושימוש בכלים שעוזרים לאנשים למצוא את מה שהם צריכים. זה סקרן אותי ומצאתי את עצמי נהנית מהעבודה יותר ויותר. זה הוביל אותי לבחור להמשיך בכיוון הזה.
"התחלתי את דרכי המקצועית בספרייה באקדמית צפת, בשנת 2009, בתפקיד ספרנית. עבדתי בתפקידים שונים, מידענית ויועצת אקדמית וכיום, אני מנהלת את הספרייה.
"עם השנים, צברתי ניסיון בעבודה עם סטודנטים ומרצים והעמקתי את הידע שלי בלימודי תואר שני בניהול ידע. אני רואה חשיבות רבה בכך שהתפתחותי המקצועית התרחשה בתוך המכללה, מוסד שפתח בפניי דלתות והעניק לי הזדמנויות משמעותיות לצמוח, להתקדם ולבסוף, להגיע לתפקיד ניהולי. החיבור לאנשים ולשליחות של המקום מלווה אותי עד היום ומהווה מקור משמעותי למוטיבציה בעשייה היום-יומית שלי".
איך נראה יום שישי שלך?
"כמו בהרבה בתים, יום שישי מוקדש לסידורים, קניות והכנות לארוחת השבת. כולנו מחכים לארוחה משפחתית שמביאה את כולנו לשולחן אחד – אנחנו, הסבים והסבתות, כולם סביב אוכל טעים, חווים זמן איכות ושיחות שבהן כל אחד מספר איך עבר עליו השבוע. אלכס, בעלי, אוהב לבשל ולהשקיע באוכל וזה מצליח לו מאוד. אני בעיקר עוזרת במטבח והבנות מחכות לאוכל של אבא".
האם כיום בעידן הדיגטילי וה-AI הספרות המודפסת עדיין רלוונטית?
"בודאי! למרות עידן ה-AI והטכנולוגיה הדיגיטלית, הספרות המודפסת עדיין שומרת על מקומה. היא מעניקה חוויה מיוחדת של מגע בדפים, קריאה שקטה ועמוקה, המאפשרת ריכוז והתבוננות. הספריה פעילה ומלאה בסטונדטים."
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"הארוחה בשבת תמיד כוללת דג בתנור, או מטוגן ומנה בשרית חמה, עם שילוב חומוס ביתי ומגוון סלטים".
מאכל אהוב
"הטעמים הבוכריים שולטים אצלנו בבית, בזכות אלכס בעלי. אנחנו אוהבים במיוחד אושפלוב, אוכל של בית, של חום ושל זיכרונות ילדות".
זיכרונות ילדות
"הילדות שלי הייתה עשירה במשחקים, מפגשים עם חברים, טיולים והרבה זמן בחוץ, בלי מסכים וניידים. לפעמים, אני נזכרת בתקופה ההיא ומתגעגעת לחיים של פעם".
המלצה על הספר
"'לאהוב את מה שיש', של ביירון קייטי, ספר שמדריך ומעודד להתמודד עם מצבים בחיים שאי אפשר לשנות. דרך שיטה פשוטה של בדיקת המחשבות שלנו, הוא מלמד איך לשחרר סבל מיותר, לקבל את מה שקורה באמת ולמצוא שקט פנימי, גם כשהדברים קשים. אם רוצים להרגיש טוב יותר ולהפוך את הקשיים להזדמנות לצמוח, זה ספר נהדר לקריאה".
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה?
"זו שאלה מצוינת. יש כל כך הרבה אנשים שהייתי שמחה לשבת אתם, במיוחד עם נשים בתפקידים מובילים. הייתי רוצה לקבל מהן חוכמת חיים, איך לשלב בין עבודה למשפחה, טיפים לניהול איזון, להבין מה מניע אותן להצליח".
בשעות הפנאי, מה עושה?
"בשעות הפנאי אני אוהבת להיות ביחד עם המשפחה. אנחנו אהבים לצאת לבילויים ולטיולים ביחד".
איך משפיעה עלייך המלחמה?
"עם פרוץ המלחמה, בהתחלה, הייתה תקופה לא פשוטה עבורי ועבור משפחתי. אך למרות המצב, השתדלתי לשמור על שגרה ואופטימיות ולשדר ביטחון, למרות שזה היה ממש לא פשוט".
מהו המוטו שלך בחיים?
"'כל יום הוא הזדמנות לצמיחה' – אם למדתי משהו חדש, או עשיתי טוב, אני יודעת שאני בדרך הנכונה".
מהו החלום שלך?
"לאחרונה, חלום שלי התגשם, אך אני ממשיכה לחלום ולהשקיע במה שאני אוהבת".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"מה שאני הכי אוהבת בגולן, ובמיוחד בקצרין, זה שהוא עבורי כמו בית. אחרי יום עבודה, או לימודים, אני מאוד נהנית לחזור לשקט ולשלווה שיש כאן. יש משהו מיוחד בדרך הביתה, במיוחד באביב, הכול פורח והטבע ירוק ומלא חיים – זה מרגיע וממלא באנרגיות טובות".
מה את מאחלת לעצמך?
"אני מאחלת לעצמי ולכל הקרובים לי להמשיך לחלום, להיות בריאים, להצליח, לחוות ימים טובים יותר וצמיחה והצלחה לעם ישראל".
