נלחמים במחלת ריקבון השורשים הלבן

בימים אלה מתנהל במכון לחקר הגולן מחקר במטרה לפתח ממשק להדברה משולבת של מחלת ריקבון השורשים הלבן באמצעים ידידותיים לסביבה. הפטריה תוקפת כ-170 מינים שונים של עצי פרי, ביניהם תפוח, אפרסק, נקטרינה, דובדבן וזיתים


 

הם יפים בכל שעה, מטעי הנשירים בגולן. צובעים אותנו באדום שלכת, בססגוניות פריחה, בכתמי פירותיהם, והם גם יודעים לתרום משמעותית לתל”ג האזורי שלנו.

ולפתע עציהם מתים, נותרים כמו כתמים של עצב.

עלוותם לא מסגירה את מי שמתחתרת בסבכי שורשיהם ומכלה בהם ללא רחם, מחוללת את מחלת ריקבון השורשים הלבן, זו פטריית הדמטופורה, בשמה המדעי necatrix Rosellinia. כמו הנשירים, גם לה יש חיבה עזה לקרירות היחסית וללחות רבה, בהן מתאפיין צפונו של הגולן. תלונות רבות על תמותת עצים במטעים בצפון הגולן והגליל הביאו לנטילת דגימות שמצאו כי ב-60 אחוז מהחלקות בהם נראתה תמותת עצים, ושורשיהם נלקחו לבדיקת מעבדה במכון לחקר הגולן, היתה זו אותה דמטופורה שחוללה את האסון.

כתבה זו מצטרפת לשורת פרסומים על עיקרי המחקרים המתנהלים במכון לחקר הגולן, לרגל שנת ה-30 להקמתו. ד”ר מרי דפני-ילין מציגה בה את נתיבי המחקר והפתרונות שאותם היא מפתחת עם צוות חוקרים בנושא פיתוח ממשק להדברה משולבת של מחלת ריקבון השורשים הלבן באמצעים ידידותיים לסביבה.

צוות חוקרים זה מתמודד עם מחלה אשר גורמת נזקים קשים לעצי פרי רבים, ביניהם תפוח, אפרסק, נקטרינה, דובדבן, שקד, רימונים, זיתים, אבוקדו ומנגו. על פי הספרות המקצועית, הפטריה תוקפת כ-170 מינים שונים, ביניהם נשירים שונים ופירות טרופים.

“בגולן הבעיה נמצאה עד כה בכפרים הדרוזים בלבד ובצפון הארץ אפשר למצוא אותה גם במטולה, מרגליות, נטועה, צוריאל וגוש חלב. לא הרבה חקלאים סובלים ממנה, אך במטעים שנתקפו הבעיה מאוד קשה”, מציינת ד”ר דפני-ילין.

דפני-ילין: “כל החלקות הנגועות בפטריה נמצאו ברום של 520-1,100 מטר מעל פני הים. מרבית המטעים הנגועים מתאפיינים בחלקות הנמצאות על גבול החורש הים-תיכוני, אך חלקות רבות נמצאו גם שלא על יד חורש ונפגעו כנראה בשל הזזת אדמה שלא ביודעין מחלקות נגועות.

יש לציין, כי המחלה קיימת ברחבי העולם, ומניחים שמקור הפטריה בחורשים וביערות טבעיים. כאשר האדם מבער את היער המגוון בצמחיה ובמיני פטריות רבים ונוטע בשטח גידול יחיד שצורך השקיה רבה, עשויה להתפרץ פטריית ריקבון השורשים הלבן לאחר כשש שנים כאשר שורשי העץ מעמיקים, ולקטול את עצי המטע. בניסיון לנטיעה חוזרת, העצים נתקפים כבר בשנה הראשונה לחייהם.

כך, גם במדינת ישראל נמצא כי רוב היישובים שסובלים מהמחלה נמצאים על גבול חורש ים-תיכוני, והחלקות הנגועות ממש נושקות לחורש. בכפרים הדרוזים ובמטולה המחלה לא בהכרח סמוכה לחורש והסיבה לכך היא כפי הנראה בשל הבאת קרקע לחלקות מסולעות מאוד ופעולות אגרוטכניות נוספות הגורמות להזזת קרקע כגון קלטור הקרקע כנגד עשביה”.

עד כמה אקוטית התופעה?

“המחלה מתפשטת בכל שנה לעצים חדשים עם קו ההשקיה וגורמת לנטישת הקרקעות בשל חוסר יכולת לשוב ולגדל על הקרקע. כיום, אין פתרון לנזקי המחלה בארץ, נטיעות חוזרות לא צולחות, רווחיות החלקה נפגעת והחלקות ננטשות, כך בכפרים הדרוזים, מרגליות, נטועה ומטולה. יתרה מכך, בשל סחף קרקע הנגיעות עוברת לחלקות השכנות ופוגעת בעצים בריאים.”

עד כמה ניתן להדביר או למנוע את המחלה לפי ממצאי המחקר?

“במחקר שהתבצע בשנתיים האחרונות, בניסוי מבוקר בעציצים שהודבקו בפטריה באופן מלאכותי, ובשתילים צעירים, נמצא כי ניתן לעכב את המחלה בעזרת קוטלי פטריות שונים. בנוסף, במבחני עמידות של מינים שונים, בחלקת ניסוי אשר ננטעה באביב 2013, נמצא כי כנת האפרסק 677, וכנות שונות של גפנים נפגעות פחות בשטח נגוע בצפון הגולן לעומת שתילי תפוח. כיום לא ידוע על כנות תפוח עמידות למחלה.”

תהינה לכם בשורות משמחות יותר למגדלי התפוח?

“אנו מתכננים לבחון גישות ידידותיות לסביבה למניעת התפשטות המחלה ואולי אף לחזור ולגדל על החלקות הנגועות. בין הגישות אפשר למנות את עיכוב המחלה על ידי שימוש בקומפוסט, המכיל חיידקים ופטריות שפעילותם מעכבת את התפתחות הפטריה; מציאת כנת תפוח או מינים אחרים אשר פחות רגישים למחלה, וויסות ההשקיה לדיכוי הפטריה. מחקר זה יתבצע בעזרת פרופ’ מיכאל רביב מנווה יער, ד”ר עמוס נאור מהמכון לחקר הגולן וישראל דורון משה”ם.

“אנו מצפים שמחקר זה יספק מידע על רמת הרגישות של כנות התפוח, דבר אשר יאפשר בחירת כנה מיטבית להתמודדות עם המחלה בנטיעות חדשות. בנוסף, יאפשרו תוצאותיו לקבל מידע על יעילות השימוש בקומפוסט להעשרה ושיפור התנאים בקרקע, כאמצעי להגביל את התפתחות המחלה ופיתוח ממשק השקיה המאפשר ליצור באופן יזום תקופות יובש ולהגביל את התפתחות המחלה מבלי לפגוע בחיוניות העץ.

אם הפטריה תוקפת נשירים, מה קורה לגידול חשוב נוסף – גפן היין?

“יש עדויות סותרות בקשר לגפן, יש כנות שנתקפות ויש שלא. משיחה עם ד”ר תרצה זהבי, מדריכת הגפנים בארץ נאמר שמעולם לא נראתה תופעה כזאת בגפני יין בישראל. זאת הסיבה שאנחנו בוחנים היום גידול גפנים על שטחים נגועים בפטריה. לפני שנה שתלנו גפן על כנות גפנים שונות בחלקות נגועות וכיום אנחנו עוקבים אחר חיוניות השתילים ובוחנים סבילות יחסית, מה גם שגפנים ליין המגודלים באזורנו מושקים מעט יחסית למטעים הנשירים”.

אירועים שיתקיימו ב 27th מאי
אירועים שיתקיימו ב 28th מאי
אירועים שיתקיימו ב 1st יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 2nd יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 3rd יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 4th יוני
אירועים שיתקיימו ב 6th יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 7th יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 8th יוני
No Events









מחשבות ודעות

גשר צמח *9924 צ׳יטו טיגו 8 פרו המותג הסיני הגיע לצפון
[adrotate group="2"]

תפריט נגישות

× היי איך נוכל לעזור לך?