המשורר אליעז כהן, חבר כפר עציון ומעורכי כתב העת לשירה "משיב הרוח", מפרסם בספרו השביעי "שירים מלפנות בוקר", 46 שירים חדשים
במשך תקופה ארוכה השכים המשורר אליעז כהן, חבר כפר עציון ומעורכי כתב העת לשירה "משיב הרוח", לפנות בוקר, טרם הזריחה ויצא להליכה. בשובו, התיישב וכתב שיר שביטא את תחושותיו, חוויותיו והלך נפשו. מבין מאות השירים, הוא בחר 46 ופרסם אותם בספרו החדש, השביעי במספר, "שירים מלפנות הבוקר", שאותו הקדיש "לכל הנכונים לחיות".
השירים הם מלאי התפעלות מיפי הבריאה, יפי הטבע, החי, הצומח, ממשלת הלילה והזריחה של ממשלת היום, מהמראות והריחות והקולות, כולל קול המואזין מהכפרים הסמוכים. הם מלאי אמונה גדולה (ופה ושם גם מבצבץ ספק). הספר הוא מחזור שירים, ויש בו מחזוריות פנימית, כמו שירים אחדים שנכתבו בימי שישי ומתכתבים עם הפיוט "לכה דודי". הספר רווי בהתכתבות עם מזמורי תהלים ושופע חסידוּת.
כמי שמשכים מדי בוקר טרם הזריחה, לעבודת יומי בכרם, איני יכול שלא להזדהות עם ההתפעלות מהמראות ובעיקר מהזריחה; ועם תמונת הזריחה על שער הספר, שאותה צילמה אשתו של אליעז, אפרת.
התכנסנו בנוב 16 אנשים – 14 נשים ושני גברים, למפגש מרתק ומרגש עם אליעז. ישבנו במעגל וקראנו את כל הספר; כמו בליל הסדר, על פי סדר הישיבה. קראנו ברצף, ללא הערות, שאלות והתייחסויות. כל הקשב וכל הכבוד – לשירים נטו. כל הנוכחים – אנשי הגולן, אנשי ספר, אוהבי שירה, רבים מושכים בעט וכולם מיטיבים לקרוא ברהיטות, כולל שמחה שמפליאה לקרוא בח' וע' גרוניות. זו הייתה חוויה נפלאה.
אחרי הקריאה, שיחה מרתקת עם היוצר על יצירתו.
אֱלוּל מִתְגַּנֵּב מֵאַחֲרֵי הָאָב
עוֹלֶה בַּעֲנָנִים סְמִיכִים מִמַּעֲרָב
עוֹטֶה טַלִּית רַכָּה אֶת הֶהָרִים
אֱלוּל, אַתָּה עֶזְרִי עַכְשָׁו
עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַכֹּל מְפַתֶּה לְהִקָּטֵף
פְּטָמוֹת מַאֲדִימוֹת שֶׁל רִמּוֹנִים
עִם סְגֹל הַכֶּרֶם,
וְהֶחָלָב הַפּוֹקֵעַ מִן הַתְּאֵנִים
בְּדִיּוּק עַכְשָׁו, כְּשֶׁאֲנִי לְדוֹדִי אֲנִי
