ככה

את הילדים בגן מלמדים ש”ככה” זה לא תשובה, כדי שיסבירו וכך יתפתח כושר החשיבה שלהם. הנכון הוא ש”ככה” היא אם כל התשובות, מכילה את כל הסיבות. רה”מ יצחק שמיר אמר: “ארץ ישראל שלנו. למה? ככה”


אורי הייטנר

“ארץ ישראל שלנו. למה? ככה”.

דברים אלה של ראש הממשלה יצחק שמיר, עוררו ביקורת חריפה ותגובות של לעג. מה זאת הרדידות הזאת? הרי כל ילד יודע ש”ככה זה לא תשובה”.

אי אפשר לחשוד בשמיר שהוא לא ידע והיטיב להסביר את מהות זיקתנו לארץ ישראל, את מהות זכותנו על ארץ ישראל, את משמעותה של ארץ ישראל לעם היהודי. האמירה הזאת לא ביטאה רדידות, אלא יש בה עומק רב. זו אמירה, על פיה כל הנימוקים גם יחד אינם יכולים לבטא את המהות של זיקת העם לארצו. התשובה “ככה”, מכילה את הכול. בדיוק כפי שהורה אינו צריך להסביר מדוע הוא אוהב את ילדו.

בכל זאת, כשנשאל יצחק שמיר על האמירה הזאת, הוא הבהיר: “אל תשאל למה! זה לפני הכול ואחרי הכול ולא צריך לנמק בכלל למה הארץ הזאת שלנו. האם יש עם בעולם שמתווכח על מולדתו, גודלה וממדיה?”

שמיר לא המציא את התשובה הזאת. קדם לו מייסד תנועתו, זאב ז’בוטינסקי. בשיחה עם המדינאי והוגה הדעות, הצרפתי דה-מונזי, אמר הצרפתי לז’בוטינסקי: “אני מקבל את כל תורת הציונות, אני מבין את שאיפתכם לשוב לארץ אבותיכם, אני מכיר בזכותכם להקים מדינה; דבר אחד אינני יכול להבין, אינני מקבלו: למה לכם עברית? ישנן שפות תרבותיות כבירות, עשירות; העברית היא שפה מתה במשך דורות רבים; למה לכם העברית בארץ ישראל?” זאב ז’בוטינסקי חשב קמעא והשיב: “ככה”. אמר דה-מונזי: “עכשיו אני מבין. אכן, יש שאלות שביחס אליהן חוסר ההסבר המילולי הוא ההסבר”.

תלמידו של ז’בוטינסקי וקודמו של שמיר בהנהגת תנועתו ובראשות הממשלה, מנחם בגין, ציטט את השיחה בין ז’בוטינסקי ודה-מונזי, בדיון בכנסת בסוגיית “מיהו יהודי”, שהסעירה את המדינה בשנת 1958. בגין ותנועת ה”חירות” צידדו בעמדת המפלגות הדתיות, על אודות הגדרת מיהו יהודי בחוק השבות. בנאומו, עמד בגין על חוסר היכולת להפריד בין הלאום היהודי והדת היהודית, בניגוד למקובל בעמים אחרים ואמר שהתשובה לשאלה למה דווקא היהודים אינם יכולים להפריד בין לאום ודת היא: “ככה”. האמת היא, שאחרי ה”ככה” הזה, הוא נימק באריכות את תפיסתו. אך האמירה “ככה” נועדה להבהיר, שיש משהו חזק ועמוק יותר מכל ההסברים המלומדים, הגורם לתשובה להיות מובנת מאליה.

ז’בוטינסקי עצמו סיפר על ה”ככה” שלו גם בהזדמנות אחרת, בהתייחס לראשית דרכו הפוליטית, הקונגרס הציוני השישי (1903), המוכר כ”קונגרס אוגנדה”, שבו שימש לראשונה כציר, בגיל 23. ז’בוטינסקי העריץ עד כלות את הרצל ואת מנהיגותו ואף על פי כן הוא הצביע נגדו. כך הוא כתב, לימים: “איש לא דיבר על לבי שאצביע כאשר הצבעתי. הרצל עשה עליי רושם ענקי – המילה איננה גוזמה, אין תיאור אחר שיתאים: ענקי; ואני לא בנקל אשתחווה לאישיות – בכלל, מכל ניסיונות חיי, אינני זוכר אדם ש’עשה עליי רושם’ כלשהו, לא לפני הרצל ולא אחרי כן: רק פה הרגשתי כי באמת, לִפְנֵי בחיר-הגורל הנני עומד, נביא ומנהיג בחסד עליון, שאף לטעות ולתעות כדאי אחריו: ועד היום נדמה לי כי עוד מצלצל קולו באוזניי כשהוא נשבע לפני כולנו ‘אם אשכחך ירושלים…’ האמנתי לשבועתו: כולם האמינו. אבל הצבעתי נגדו, ואינני יודע למה: ‘ככה’. אותו ה’ככה’ שהנו תקיף מאלף נימוקים”.

בזמן המאבק על הגולן, היו לנו נימוקים נפלאים מול רעיונות עוועים על אודות נסיגה ממנו. אבל הגיע הזמן לשים את הנימוקים בצד, כי אחרי חמישים שנה, הגולן הישראלי הוא מובן מאליו כמו הגליל, הכרמל וגוש דן. למה נהריה צריכה להיות ישראלית? ככה. ולמה כפר סבא? ככה. ולמה הגולן? ככה

 הארץ היא העור שלנו

בראשית המאבק על הגולן, בתחילת תקופת כהונתו השנייה של רבין, 1992, נערך מפגש של ראשי ועד יישובי הגולן עם השר משה שחל, בלשכתו בחיפה. ישבנו, דיברנו, והעלינו את טענותינו המלומדות ואז, שחל החל להשיב באריכות ואנו חשנו שערפל של מילים ריקות אופף אותנו ומציף את החדר. פתאום, באופן בלתי צפוי, קטע סמי בר לב, ראש המועצה המקומית המיתולוגי של קצרין, את דברי השר בצעקה: “תגיד, אתה מודע לכך שאנחנו יושבים בגולן כבר 25 שנים? מתי המפעל הזה יהיה בלתי הפיך? אחרי 30 שנה?! אחרי 40 שנה?! אחרי 50 שנה?!” שחל החוויר והחל לגמגם, “לא… לא… מה פתאום. אחרי 50 שנה?”, כמי שפתאום קולט על מה מדובר.

מחר, 10 ביוני 2017, ימלאו 50 שנה לשחרור הגולן. חמישה שבועות אחרי השחרור, עלו החלוצים הראשונים להקים את מפעל ההתיישבות הציוני בגולן.

במהלך 50 השנים הללו, נאלצנו לא אחת להיאבק על קיומנו, מול רעיונות עוועים על אודות נסיגה מהגולן. בכל המאבקים ניצחנו. הגולן נשאר ישראלי. אלמלא ההתיישבות, מזמן לא היינו פה.

בכל המאבקים, הסברנו לציבור הישראלי מדוע חשוב שהגולן יישאר ישראלי. היו לנו נימוקים נפלאים: התיישבות, מוסר, ביטחון, מים, אחדות העם, אופי המשטר הסורי ועוד. אני עצמי, באותן שנים, בהן שירתי כדובר ועד יישובי הגולן, נעתי ונדתי כדרשן נודד מעיר לכפר, מבית ספר לקמפוס, מתנועת נוער לבסיס צבאי, מקיבוץ לבית אבות והסברתי את כל נימוקינו והם באמת נימוקים נכונים, משכנעים וצודקים.

אבל הגיע הזמן לשים את הנימוקים בצד, כי אחרי חמישים שנה, הגולן הישראלי הוא מובן מאליו כמו הגליל, הכרמל וגוש דן. למה נהריה צריכה להיות ישראלית? ככה. ולמה כפר סבא? ככה. ולמה הגולן? ככה.

המנהיג ההיסטורי של תנועת הקיבוץ המאוחד, יצחק טבנקין, הסביר את התנגדותו לוויתורים טריטוריאליים. הוא אמר שגרביים אפשר להחליף, אבל לא את עור הרגל. ארץ ישראל אינה גרביים, הוא אמר. היא העור שלנו.

 

 

אפריל 2024

SU
MO
TU
WE
TH
FR
SA
31
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
1
2
3
4
אירועים שיתקיימו ב 1st אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 2nd אפריל
אירועים שיתקיימו ב 3rd אפריל
אירועים שיתקיימו ב 4th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 5th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 6th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 7th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 8th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 9th אפריל
אירועים שיתקיימו ב 10th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 11th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 12th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 13th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 14th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 15th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 16th אפריל
אירועים שיתקיימו ב 17th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 19th אפריל
אירועים שיתקיימו ב 20th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 21st אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 22nd אפריל
אירועים שיתקיימו ב 23rd אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 24th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 25th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 26th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 27th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 28th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 29th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 30th אפריל
אירועים שיתקיימו ב 1st מאי









מחשבות ודעות

גשר צמח *9924 צ׳יטו טיגו 8 פרו המותג הסיני הגיע לצפון
[adrotate group="2"]

תפריט נגישות

× היי איך נוכל לעזור לך?