יעלון: "ההתיישבות בגולן הביאה לריבונות על הגולן, יצרה את המאבק על הגולן, שסיכל את הנסיגה. הגולן היה צריך לכלול היום לפחות חמישים אלף יהודים"

אורי הייטנר

"הגולן הוא מופת של הציונות המעשית", אמר שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, משה בוגי יעלון, יו"ר תל"ם וממנהיגי "כחול לבן", במהלך ביקור בגולן. "הגולן מוכיח את תקפות התפיסה הציונית, על פיה התלם האחרון שחרשה המחרשה היהודית יקבע את הגבול. ההתיישבות בגולן הביאה לריבונות על הגולן, יצרה את המאבק על הגולן, שסיכל את הנסיגה שעלולה הייתה להביא את האיראנים למצוקי הכנרת. הגולן היה צריך לכלול היום לפחות חמישים אלף יהודים".

לסיורו של יעלון הצטרפו ח"כי "כחול לבן", יועז הנדל, צביקה האוזר, יזהר שי ואלון שוסטר והמועמדת לכנסת הבאה, ד"ר מיכל קוטלר.

"כמו בגולן", אמר יעלון, "גם ביהודה ושומרון, היישובים עיצבו את מפת תכנית טראמפ וזהו אחד מיתרונותיה הגדולים. תכנית טראמפ היא אירוע בעל ממדים היסטוריים, שמביא לשינוי כיוון באזור. זו הפעם הראשונה, שארה"ב משתיתה את מדיניותה על הכרה בזכותו של העם היהודי על ארץ ישראל. היא מאמצת את העיקרון, שאני מטיף לו שנים רבות, שהדרך לשלום אינה יכולה לעבור דרך עקירתו של אף יהודי ואף ערבי מביתו. היא מחזירה אותנו למפה שהציג רבין בנאומו המדיני האחרון לפני הרצח, לאחר שברק ואולמרט הפכו את מפת ה-4.6.67 למפה המקובלת.

"המפה מבטיחה לישראל גבולות בני הגנה ושליטה מלאה על כל מעברי הגבול. הדבר הכרחי, אחרי שראינו שבמקום שטחים תמורת שלום, הסכמי אוסלו וההתנתקות, היו שטחים תמורת טרור ורקטות, שגבו 1,500 הרוגים ישראלים. עלינו לקבל את התכנית, אך לא את כל פרטיה. אנו מתנגדים לרעיון של חילופי שטחים בנגב ובוואדי ערה.

"התכנית מאפשרת לנו לקדם החלת ריבונות בבקעת הירדן ועל ההתיישבות. החלת הריבונות צריכה להיעשות בתיאום עם ארה"ב ובתיאום שקט עם ירדן. ירדן מעדיפה את בקעת הירדן ישראלית ולא פלשתינאית. הם לא יאמרו זאת בגלוי, אך ניתן להגיע אתם להסכמות שקטות. הניסיון הפזיז של נתניהו לספח את בקעת הירדן כספין בחירות הפך לפרסה, יצר נזק מדיני לישראל וארה"ב הניפה לנו כרטיס אדום".

האתגר הגדול – פיוס לאומי

ביקור יעלון והח"כים החל במדרשת השילוב בנטור, שם קרא יעלון לנוער לקחת אחריות ובצמתי ההחלטה, לא לראות רק את האינטרס האישי, אלא גם את האינטרס הלאומי. הביקור נמשך בשיחה עם חברי כפר חרוב והסביבה, במועדון כפר חרוב ומשם, המשיכו הח"כים ל"מצפה לשלום", בו מסרו הצהרה לתקשורת. ב"לול–ארט", ברמות, נערכה שיחה עם תיירנים ובעלי עסקים קטנים בגולן ולאחר ארוחת ערב במסעדת "הבקתה", נערך כנס, במועדון בני יהודה.

בנושאים הכלכליים–חברתיים, אמר יעלון ש"כחול לבן" דוגלת בכלכלת שוק, אך לא בקפיטליזם חזירי, אלא במדינה שלוקחת אחריות חברתית על רווחת אזרחיה. על המדינה לדאוג לתשתיות, לתחבורה הציבורית, לבריאות הציבורית, לחינוך ולרווחה.

"הבעיה היא שהמדינה אינה מנוהלת, אין תכנון לטווח רחוק. באף משרד ממשלתי, אין תכנית רב–שנתית, מלבד משרד הביטחון, שבו נבנתה תכנית כזו, כשהייתי שר הביטחון".

האיום הקיומי על ישראל היום אינו חיצוני אלא פנימי – השחיתות, הקרע והפלגנות. יש בישראל משבר מנהיגות, ויש לפעול שהבחירות הקרובות יביאו להכרעה ברורה שתעלה את "כחול לבן" לשלטון, כדי לחולל שינוי.

יעלון אמר ש"כחול לבן" תקים קואליציה רק עם מפלגות הדוגלות במדינה יהודית ודמוקרטית, ולכן הרשימה המשותפת והכהניסטים אינם פרטנר. ח"כ האוזר הסביר ש"כחול לבן" לא תוכל לדון עם הרשימה המשותפת על קואליציה, כי איימן עודה הוא אולי אדם נחמד באופן אישי, אך חזון השלום שלו הוא חלוקת הארץ למדינת לאום פלשתינאית ללא יהודים ולצדה, מדינה דו–לאומית. האתגר הגדול שלנו הוא פיוס לאומי; שיקום האחדות הלאומית והחוסן הלאומי. רק "כחול לבן" יכולה להנהיג מהלך כזה. המבנה של "כחול לבן" הוא התשתית של יצירת הסכמה לאומית רחבה.

"תכנית טראמפ", אמר האוזר, "אולי לא תביא להסכמות עם הפלשתינאים, אך היא יוצרת סיכוי לגיבוש הסכמה לאומית סביבה, שתשים קץ למחלוקת העמוקה, שחצתה את העם מאז 1967".

יעלון אמר ש"במדינת ישראל יש מקום להגדרה עצמית לאומית, אך ורק של העם היהודי, אך יש להעניק זכויות אזרחיות שוות לכל אזרחי המדינה ללא הבדל דת, גזע ומין. לכן, חוק הלאום הוא חוק חשוב ואנו נעגן בחוקה גם את ערך השוויון האזרחי".

בתום השיחה בבני יהודה, יעלון סיפר על המפגש במדרשת השילוב ואמר שהוא אופטימי כי הוא מאמין בנוער הישראלי. העיקר הוא החינוך והמנהיגות ואת המנהיגות הנוכחית צריך להחליף.