עם עבודה קשה הכל אפשרי", כך אומר עומרי מארי (27), בוגר קצרין, וכבר אחד מהמפיקים שעומדים מאחורי השמות הכי גדולים בתעשיית המוזיקה הישראלית. נפגשנו עם עומרי לשיחה, וביקשנו לדעת איך זה לעבוד לצד אמני המוזיקה הגדולים ביותר בארץ?
הוא לא מכיר במושג "מזל", מאמין בעבודה קשה, רואה יתרונות רבים למי שגדל בפריפריה, הלב שלו נמצא בגולן ויש לו מסר חד וברור – "תעבדו קשה, תתמידו, עם עבודה קשה הכל אפשרי," כך סיכם את הריאיון שלפניכם בוגר המקום שעבר לעיר הגדולה ועושה חיל בתעשיית המוזיקה הישראלית.
מה משותף לשלומי שבת, עדן בן זקן, לירן דנינו, עידן עמדי, יובל דיין, גיל ויהל, ולקצרין? אם ניחשתם, כל הכבוד! אבל אם לא, נספר לכם.
עומרי מארי (27), בוגר קצרין, הוא אחד המפיקים שעומדים מאחורי כל השמות הכי גדולים בתעשיית המוזיקה הישראלית. בין הפקה להפקה תפסנו את מארי לאחד על אחד על החיים בתל אביב, על תעשייה המוזיקה ועל הגעגועים הביתה, לגולן.
נתחיל מהתחלה, זיכרונות מהבית, השם "קצרין" מה זה עושה לך?
"בעיקרון אני יודע שזאת קלישאה, אבל זה הבית שלי, אני מרגיש שזה חלק בלתי נפרד מכל החיים התל אביבים, אי אפשר בלי זה, זה הולך איתי תמיד לכל מקום. גדלתי והתחנכתי בקצרין, ההורים שלי קרוב ל-40 שנה בקצרין, ככה שקצרין מושרשת אצלי."
איך זה להיות הבחור מהפריפריה שעושה את החלום התל-אביבי?
"האמת, המילה 'פריפריה' ביחס לרמת הגולן לא משרתת פה שום דבר, כיוון שהרבה אנשים פה תופסים את רמת הגולן כמקום איכותי, עם חבר'ה טובים, ערכיים, ככה שלא מסתכלים עלי בנקודת מבט שונה, להפך, יש ציפיות גבוהות. זה אפילו מקנה יתרון מסוים, אני מאמין, רמת הגולן זה סוג של גאוות יחידה, רמת הגולן משדרת אמונה, ערכיות, ביטחון, וזה דבר חשוב כאן בתל אביב."
איך הגעת לתחום המוסיקה?
"כל הדבר העצום הזה התחיל משיחת טלפון בזמן שאני בכלל ביום פתוח בדרך להירשם למסלול לימודים אקדמי בחיפה. קיבלתי טלפון מעידן עמדי שהוא חבר משותף של חבר ילדות שלי, השיחה הייתה קצרה והחלטית, עמדי אמר לי 'בוא לתל אביב, לעבוד יחד איתי', ומשם לקחתי החלטה ועברתי לעיר הגדולה. במשך שלושה חודשים התגלגלתי בין דירות של חברים, מספה לספה בשביל להבין אם המקום הזה בכלל הוא עבורי. חוץ מעידן עמדי שזה באמת להיכנס לתוך מערכת משומנת שכבר עובדת בקצב, התחלתי בקטן, הפקות מזעריות לאמנים לא מוכרים. שהגעתי לתל אביב לא חשבתי שאשאר פה הרבה זמן, אבל דברים התגלגלו והחיים לקחו אותי לאיפה שאני היום."
מהו תחום ההפקה שבו אתה עוסק?
"אי אפשר לתחום את המקצוע הזה להגדרה אחת, תחום ההפקה הוא מלא ברבדים ותפקידים, אני עובד בחברת 'ארומה Music' בתפקיד מפיק ראשי. יש תחת 'ארומה Music' חמישה אמנים בסדר גודל ארצי שאני בעצם מפיק אותם. מלבד ההפקה השוטפת שאני מתעסק איתה. עיקר העבודה שלי היא עם עידן עמדי, איתו העבודה היא 24/7, מהבוקר במשרד מיתוג, פרסום, שיווק, חוזים ועד להופעות בשעות הכי מאוחרות של הלילה. עם שאר האמנים אני אחראי על כל ההפקה מסביב, כל העניין הטכני, תפקידי הוא לדאוג שהזמר יעלה לבמה, יתפוס את המיקרופון וייתן את ההופעה כאשר הכל ערוך ומוכן בסטנדרטים הכי גבוהים, מהדבר הכי קטן עד להכי גדול."
איך הגעת להפיק אומנים נחשבים כל כך?
"מנכ"לית 'ארומה Music', מיכל וייסברג, שהיא אגדה בתחום המוזיקה, קיבלה אותי בלי ניסיון קודם, נשכה שפתיים במשך חצי שנה על מנת ללמד אותי דבר אחר דבר בעבודה ומשם העניינים התקדמו קדימה. האמנים חתומים אצל 'ארומה Music' והם ונתנו בי את האמון לקחת את המושכות לידיים ולהתקדם קדימה."
מה מניע אותך, מה הדרייב לקום בבוקר ולהפיק?
"הדרייב הכי גדול שלי כאן זה בעצם ההופעות, הקהל. להגיע למקום ההופעה, לערוך סיור בשטח נקי מקהל ובתוך שעות ספורות מגיעים אלפי אנשים שיושבים ומחכים להופעה, זה ממלא אותי. כל תהליך ההפקה בסופו של היום מתנקז לכך שהקהל נהנה ומגיב, ברגע שאני רואה שזה קורה אני חווה סיפוק אדיר. כל הופעה ההתרגשות היא אותה התרגשות."
אפשר לומר שהפכת לתל אביבי קצת? במיוחד שאתה בעיסוק מסוג זה?
"בגדול, אני רוצה להגיד ש'לא' אבל אי אפשר להתכחש לעובדות. אני מתחיל להרגיש קצת שכן. אבל זה לא בדיוק כפי שזה נשמע, אני לא חיי את חיי המועדונים והברים. ההופעות נגמרות בשעות הקטנות של הלילה ומוקדם בבוקר אני כבר במשרד. אבל כן, התחלתי להשלים עם זה שזה קצת השתלט עלי, ועם כל זה, הערכים שגדלתי עליהם תמיד איתי לכל מקום שאני הולך."
שומר על קשרים עם חברים מקצרין?
"בטח, אנחנו חבורה לא קטנה פה, כמעט כולם בתל אביב, שומרים על קשר יומיומי, נפגשים יוצאים, יש לנו כאן את מיני קצרין."
מה המכון שלך להצלחה?
"תכל'ס, אין לי מתכון לספר. אני חושב שיש לי עוד הרבה הרבה שנים על מנת להתקדם ולומר שהצלחתי. אני עם הרגליים על הקרקע ומתעסק בנטו עבודה. אני לומד כל יום משהו חדש, בלי הפסקה, אני פה בשביל להקשיב לכל מי שנמצא לידי. יש לי עוד המון לעבור בשביל להשתמש במילה הזאת 'הצלחה'."
איך העבודה מסתדרת עם הזוגיות, משפחה?
"אנחנו זוג צעיר בתחילת הדרך, שרוצה להרוויח את יומו אז ככה שעובדים מבוקר ועד לילה בשביל להתפרנס בכבוד. יש לא מעט רגעים שהייתי רוצה לחזור הביתה ב-6 בערב ולראות טלוויזיה עם הבת זוג, אבל אני יודע שלכל דבר יש זמן וזה הזמן לעבוד קשה."
מתי הבנת שזה המקום שלך?
"זה שאני מהסס בתשובה זה רק אומר לי שאני לא החלטתי ב-100 אחוז אם זה המקום שלי," הוא אומר לאחר דקה של שתיקה.
"מה שכן גורם לי להאמין שאני צריך להמשיך בעבודה שלי, זה הפידבקים מהסביבה, שגורמים לי לחשוב שוואלה אולי זה באמת מה שאני צריך לעשות.
"הקושי הגדול ביותר שלי זה המרחק, אני כאן פיזית, אבל הלב שלי, הלב שלי רחוק מפה. בדמיון שלי אני קם בבוקר יוצא למרפסת, רואה את הכנרת, נהנה מהירוק בעיניים ועובד מהבית באוויר של הגולן."
איך זה לעבוד לצד אמני המוזיקה הגדולים ביותר בארץ?
"השמות הגדולים האלו, הם אנשים שבקלות יכלו להיות החברים שלי, האחים הגדולים שלי או האחים הקטנים, שלי. התברכתי באמת שכל האמנים שאני עובד איתם הם עם הרגליים על הקרקע וברמה האישית יש לי חיבור מיוחד איתם, חיבור של הבנה וחברות אמתית. היחסים הם גם מעבר לקשר המקצועי. חלק חברים של ארוחת צהריים משותפת וחלק של כוס בירה אחרי הופעה. הם כאן לשמח אנשים, הם בעצמם אנשים מלאים בשמחה ובעשייה. התברכתי באמנים שהם כ"כ טובים וקל איתם מאוד ברמה האישית וההפקתית."
ספר לנו קצת על האמנים.
"עמדי הוא באמת אחד החברים הטובים שלי מבלי קשר למקצוע. לפני הופעות אנחנו מדברים על היום יום, על סיפורים אישים שלנו עד השנייה שהוא עולה על הבמה וזה תמיד נגמר ב'טוב אחי נמשיך כשאני ארד מההופעה' – אחד האנשים המצחיקים ביותר ובכלל בן אדם מיוחד. יובל דיין, היא סופר חכמה ואינטליגנטית, אפילו שהרבה פעמים אני האיש שצריך לתת את הכתף התומכת, יובל תמיד יודעת לומר את המילה הטובה ולתת עצה חכמה."
החוויה של עבודה כזאת, מה היא לימדה אותך?
"המקצוע הזה לימד אותי שמוזיקה זה החיים של המון אנשים ומסתבר בלי ששמתי לב גם שלי. העבודה שלי זה הבילוי של מישהו אחר, קשה להתלונן שאתה רואה חיוך שיש לך בו חלק. גם אם הוא הכי קטן."
שאלה קצת לא קלה, אבל מחייבת, מה מתנגן אצלך בפלייליסט?
צחוק קליל של מבוכה אצל מארי, ואז הוא עונה במשפט מנצח: "האמת בגלל שכל היום אני עובד במוזיקה, אין לי פלייליסט בנוי, אבל באוטו אני מעדיף לשמוע שירים שהם בתהליך יציאה ולדמיין שזה הרדיו מנגן."
באופן אישי, מה השאיפה, מה תרצה להיות כשתהיה גדול?
"אני יותר מתעסק בהווה, לקום בבוקר ולהתמיד בעבודה, לעשות את מה שאני עושה ולנסות לעשות אותו הכי טוב. אני מקווה שהדבר הזה ייקח אותי לאן שזה צריך לקחת אותי."
יש לך מסר שאתה מעוניין להעביר לנערה או לנער מרמת הגולן שקוראים את הכתבה כרגע ורואים אותך עושה את החלום התל אביבי בענק?
"אישית, אני לא מאמין במזל, אני מאמין בעבודה קשה ובהתמדה עיקשת. אני רק 3 שנים כאן, רק 3 שנים חי את התחום, ככה שלדעתי אין לי את הכבוד הזה להציע דרך לצעירים ממני," הוא עונה במבוכה וממשיך: "גם לי יש עוד שגיאות לעשות בדרך, לכן קטונתי לגמרי. מה שכן, תהיו גאים מהמקום שאתם באים ממנו, תדעו שמסתכלים עליכם אחרת, אבל בכיוון חיובי, רואים את אנשי הגולן כאיכותיים, חרוצים, אמינים וכאלו ששואפים למצוינות. אני רואה את זה גם על החברים שלי מהגולן שגרים פה, כל אחד נמצא במקומות הכי גבוהים בתחום שלו."
בתור אחד שיום יום ממלא אולמות של קהל, אתה חושב שלגולן יש פוטנציאל להכיל מקומות בילוי שיצליחו לפרנס בכבוד את היזמים שלהם, מבחינת התרבות של הגולן?
"אנשים בגולן הם אוהבי תרבות, הם צמאים לזה, אבל יש פה גם הרבה אלמנט של הרגל. פעם בשנה מגיע לגולן אירוע שהוא הופך להיות ענקי. היוזמה 'לילות ירח בגולן' מוכיחה את עצמה, וזה מראה שיש פוטנציאל ותרבות הצריכה כן קיימת. ההופעות בגולן הם ההופעות הכי מיוחדת שיש בארץ. האמן הוא אותו אמן, השירים הם אותם שירים, אבל האווירה והמיקום – לזה אין מתחרים. אמפי אפיק וקצרין העתיקה, אלו מיקומים מדהימים להופעות, יחד עם האנשים המיוחדים של רמת הגולן, זה שילוב שמנצח כל מקום אחר בארץ."
לסיום, ציפור קטנה לחשה לי, שאתה מתכוון להעיר את חיי הלילה בגולן? האם יש דברים בגו?
"מהרגע שהגעתי לתחום ההפקה, הבנתי כמה זה היה חסר לי בחיים האישיים שלי בגולן. וכן, עוברת מחשבה כזאת."
אז אולי בעצם זה יהיה התירוץ שלך לחזור הביתה?
"אני מקווה שזאת תהיה הסיבה ולא התירוץ."
משאלה לשאלה המבוכה הייתה ניכרת על פניו של מארי. כשהתקשרתי אליו להציע לו לעשות כתבה לקח לו כמה דקות לקבל את העניין. הוא אמר "תשמע אני תמיד רגיל להיות מאחורי הקלעים לא על הבמה."
כיף לדעת שיש לנו חלוצים מרמת הגולן שמייצגים אותנו בכבוד, מארי ללא ספק, אתה אחד מהם. מאחלים לך אין סוף הצלחה, שגשוג, צמיחה, תמשיך לכבוש כל יעד ומטרה ומחכים לרגע שבו תחזור הביתה ותעשה לנו קצת "רעש" בגולן.
יהודה דואה