“יצרנו לעצמנו מקום שמאפשר לנו לעבוד במה שאנחנו אוהבים, עם מרחב חופשי של טבע וחיבור לאדמה” – “דיר עזיז – טבע עזים וגבינות“. האורחת שלנו לשבועות היא שירי ברוך נעלי, מכנף

קצת על עצמך

“שירי ברוך נעלי, בת 45, נשואה לרביד ואימא לשלושה – קסם בן 15 וחצי, נחל בת 13 ויהל בן 11″.

איפה נולדת וגדלת?

“נולדתי וגדלתי בחיפה וגרתי בה עד הצבא“.

מגורים

“מושב כנף, כבר 16שנים. הגענו לכנף בידיעה שאנחנו רוצים להיות חקלאים ולהקים דיר עזים. זכינו במכסת חלב ממועצת החלב והתחלנו עם עדר של 60 עזים. היום, כבר יש לנו 150 עזים חולבות“.

עיסוק

“חקלאית, גבנית בעלים של ‘דיר עזיז – טבע עזים וגבינות‘.

“האמת היא שלמדתי חינוך גופני בוינגייט והייתי מאמנת כושר ושחייה. בירח הדבש שלנו, נפלה לי טבעת הנישואים והלכה לאיבוד ואז הרגשתי שאני רוצה לגלות את עצמי מחדש והחלטתי שאני אוהבת גבינות ורוצה לעשות גבינות.

“בשלב הראשון, למדתי במכללת רופין קורס על תעשיית החלב. קיבלתי שם ידע בסיסי על החלב. להכין גבינות למדתי בעצמי, תוך כדי ניסוי וטעייה. כבר 16 שנים שאני מגבנת. תוך כדי עבודה כמאמנת כושר, התחלתי לנסות לייצר גבינות. הראשונה הייתה הגבינה הצ‘רקסית שהיא ממש פשוטה להכנה ומאוד טעימה. אני עושה אותה עם תיבולים שונים של קצח, ופסטו פלפלים ועוד כל מיני תוספות. לאט לאט, למדתי עוד סוגים. היום יש לנו כבר שמונה סוגים. ‘נחל‘ – גבינה קשה מיושנת עם עלי דפנה, או זרעי כוסברה. ‘פרומעיזה‘ – גבינה לקטית מצופה פחם. ‘רוקממבר‘ – שילוב של רוקפור וקממבר ועוד…

ההתחלה הייתה במטבח הביתי, עם סירים קטנים והיום, כבר יש לי מחלבה מאובזרת וכיפית בחצר. את הגבינות, אנחנו מוכרים במקרר אמון שיש לנו במחלבה. אנשים באים לוקחים ומשלמים בביט וזה עובד מקסים

“ההתחלה הייתה במטבח הביתי, עם סירים קטנים והיום, כבר יש לי מחלבה מאובזרת וכיפית בחצר. את הגבינות, אנחנו מוכרים במקרר אמון שיש לנו במחלבה. אנשים באים לוקחים ומשלמים בביט וזה עובד מקסים. הגבינות שלנו הן מחלב עזים כשר שאנחנו מוכרים אותו גם לתנובה. חלב עזים קל לעיכול ויש לו סגולות מיוחדות, כמו טיפול באפטות למשל. הוא גם מתעכל יותר טוב בבטן. על הגבינות אין לנו משגיח, אבל הכול חלבי.

“בנוסף, אני מעבירה סדנאות, מארחת לארוחות, עושה סיורים בדיר, שהרעיון שלו מלכתחילה היה של עדר בוטיק לא גדול מדי. יצרנו לעצמנו מקום שמאפשר לנו לעבוד במה שאנחנו אוהבים, עם מרחב חופשי של טבע וחיבור לאדמה“.

איך נראה סדר יום של חקלאית?

“אני משכימה קום, בחמש בבוקר, לחליבה. אני ורביד מתחלפים בימים אחד קם לחלוב והשני מוציא את הילדים. אנחנו עובדים יחד במשק וזה נהדר לנו. מאכילים את העזים, מטפלים בהן. זו עבודה קשה פיזית, אבל גם מאוד מתגמלת. העזים מחזירות אהבה וכיף לטפל בהן, הן ממש חיה טיפולית וזה מספק לי את הצורך לחיבור לאדמה ולחי. בהמשך היום, אני נכנסת למחלבה לייצר את הגבינות“.

מה את אוהבת בשבועות?

“שבועות זה החג שלי ולא רק בגלל העיסוק בגבינות. כבר שנים, שאני אחראית על הפקת חג השבועות בכנף. לפני החג, אני עוברת על טקסטים שקשורים לחג ושותפה לארגון טקס מכבד והרבה פעילויות מים. טרקטור עובר ואוסף את ילדי המושב, הכול מקושט מאוד יפה, יש ריקוד ילדים. מביאים בדרך כלל גם תוצרת חקלאית ומאוד שמח. שבועות מסמל בעבורי גם את השפע שיש בארץ והחיבור לאדמה ואני מאוד אוהבת את הלבן שמאפיין את החג, יש בו משהו מיוחד“.

זיכרון ילדות משבועות

“יש לי זיכרון ילדות מביקור שהיינו אצל בני ממשפחה בקיבוץ כפר המכבי. אני זוכרת את השפע בסלי הביכורים ואת הקישוטים והלבן“.

מה כוללת ארוחת החג שלכם?

“כל הזמן, אוכלים אצלנו גבינות, אבל בשבועות יש להן מקום מיוחד בשילובים שונים. בורקיטוס – בצק שמרים פשוט, ממולא שלל גבינות עזים שלנו. בורקס מבצק עלים, אותו מכינה נחל בתי המוכשרת על בסיס מתכון מסבתא, פרי ממולא גבינת פטה עזים. כנאפה – על בסיס ריקוטה עזים, עגבניות שרי ופטה בתנור“.

מה עושה בשעות הפנאי?

“אני רוקדת אימפרוביזציה כבר חמש שנים, אצל מיכל בלאנק. בשבילי, זה כיף וריפוי לנפש. אני גם עושה יוגה, רצה ושוחה“.

איך השפיעה עלייך הקורונה?

“הייתי החולה הראשונה בכנף. נדבקתי בבית חולים, אחרי ניתוח שעברתי. זה היה עוד בהתחלה כשלא ממש ידענו איך להגיב לזה. אבל מעבר לזה, אני מרגישה שלנו, במשפחה, הקורונה והביאה רק טוב. החיבור המשפחתי היה אינטנסיבי וכיפי. הפיתוח של המחלבה היה בקורונה, בנינו אותה בעצמנו וזה היה נפלא. בכלל, זו הייתה תקופה של התבוננות שדווקא הביאה אותי לעשייה והתפתחות“.