המסע לחירות בני ישראל, שמתחיל בפרשת "וארא", אינו רק גאולה מעבדות פיזית, אלא תהליך של שבירה ותיקון. בין עשר המכות להחלטות של עם ישראל היום
בפרשת "וָאֵרָא" אנו ניצבים בעומק תהליך הגאולה של עם ישראל. משה רבנו, המנהיג הראשון של העם, מתמודד מול פרעה, שמסרב בעקשנות לשחרר את בני ישראל מעבדותם. "וָאֵרָא אֶל־אַבְרָהָם אֶל־יִצְחָק וְאֶל־יַעֲקֹב… וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם", (שמות ו', ג'-ו') – כך הקב"ה מזכיר את הברית הנצחית, אך הגאולה אינה מתרחשת ברגע. היא כוללת מכות כואבות, מאבקים מוסריים ואמונה שאין לערער אותה.
בעשר המכות, המסר המוביל אינו רק גאולה מעבדות פיזית, אלא תהליך של שבירה ותיקון. זהו תהליך שבו עם ישראל לומד את משמעות החירות – לא כחופש בלבד, אלא כבנייה של זהות, מוסר וחוסן לאומי.
כך, גם בימים אלו, אנו ניצבים במבחן דומה בשאלת שחרור החטופים בתמורה למחבלים: מהי המשמעות של חירות? האם היא נמדדת בהחלטות מידיות להצלת חיי אדם, או בתמונה הרחבה של ביטחון, מוסר וצדק עתידי?
עשר המכות הן מסע חינוכי, המיועד לא רק לשבור את פרעה, אלא לעצב מחדש את תפיסת עולמו של עם ישראל. בני ישראל, שגדלו תחת שעבוד ותרבות של פחד, נדרשו לראות כיצד כוחו של פרעה מתפורר כדי להבין שהגאולה אפשרית. הרמב"ן (שמות ז', ג') מסביר שעשר המכות הן "עדות ותוכחה לעולם" והן נועדו לחזק את האמונה באלוקי ישראל. אך חיזוק זה היה נחוץ גם לעם עצמו, שעדיין התקשה להאמין בחירותו שלו.
התורה רואה בפדיון שבויים ערך עליון. במסכת גיטין, חז"ל הגדירו את חשיבותה של מצוות פדיון השבויים, אך באותה נשימה קבעו מגבלות: "אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן, מפני תיקון העולם". מהו "תיקון העולם" בהקשר זה? המהרש"א מסביר שהמגבלה נועדה להגן על החברה מפני פגיעות עתידיות ולמנוע עידוד לשבי נוסף. כלומר, האחריות שלנו היא לא רק לאדם הפרטי, אלא גם לביטחון הציבור ולערכיו.
השאלה המוסרית היום נותרת פתוחה: עד כמה עלינו להקריב מהבטחת העתיד למען הצלת חיי ההווה? מתי אנחנו, כמו משה, נדרשים לעמוד בעוז מול אויבינו ולומר: "גַּם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ, לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה", (שמות י', כ"ו)?
פרעה, בחוכמתו העריצה, ניסה שוב ושוב לפתות את משה לפשרות: "לְכוּ עִבְדוּ אֶת ה'… רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג", (שמות י', כ"ד). אך משה, במנהיגות שאין לה פשרות, עומד על עקרונותיו. הוא אינו מוכן לוותר, לא על זכותו של עם ישראל לחירות מלאה ולא על אחריותו כשליח האל לעם.
חמלה עם עקרונות מוצקים
הרב יוסף דוב סולובייצ'יק מדבר על מנהיגות ככזו שנדרשת להכריע בין קולות שונים בנשמתו של העם: קול האמונה, קול המוסר וקול הפרגמטיות. גם היום, אנו זקוקים למנהיגות שתשכיל להוביל מתוך עמידה על עקרונות, ולא מתוך כניעה ללחצים רגעיים.
עשר המכות נועדו ללמד את ישראל שיעור עמוק: גאולה אמתית אינה מתרחשת כאשר אנו רק נפטרים מאויבינו, אלא כאשר אנו מכירים בערכינו ובאחריותנו לעולם. כך גם היום, מול אויבים שמנסים לשבור את חוסננו המוסרי דרך מניפולציות, משחרור מחבלים ועד תקשורת עוינת, נדרשת עמידה איתנה המשלבת חמלה עם עקרונות מוצקים.
הרב קוק כותב (אורות, ז'): "התשובה מחזרת את העולם לתיקונו והגאולה תלויה בתשובה". לא מדובר רק בתשובה רוחנית, אלא בתשובה של תיקון מוסרי וחשיבה ערכית: האם אנו, במעשינו, מתקנים את העולם, או מאפשרים לעוול להמשיך ולהתחזק?
משה רבנו לימד אותנו שהחירות האמתית אינה תלוית רגעים, או תועלות קצרות טווח. היא דורשת נכונות לשלם מחיר למען עתיד טוב יותר. כאן נשאלת שאלה שאינה פשוטה: האם אנו מוכנים להיות "עם קשה עורף" במובן החיובי, כזה שיודע לעמוד על ערכיו, גם במחיר של כאב זמני? האם אנו זוכרים שהחלטותינו אינן משקפות רק את הערך של חיי ההווה, אלא את משמעותם של חיי העתיד? האם אנחנו יודעים להקים הנהגה שתדע להוביל את העם הזה אל הגאולה השלמה?
שבת שלום
כתבות שיכולות לעניין אותך
אולי יעניין אותך גם:
-
בחירות מועצת הנוער קצרין
השבוע, התקיימו בחירות לבעלי תפקידים במועצת הנוער קצרין. בעלי התפקידים הם: יו"ר: טל מדלסי, סגן…
-
בחירות נכונות ותהליך קבלת החלטות
יום סמינר בנושא "בחירות נכונות" התקיים בביה"ס "אביטל". התלמידים קיבלו הרצאה בנושא חומרים ממכרים והשלכותיהם,…
-
שביל ישראל של שמואל
ביום האחרון לחייו, תשע שנים לאחר רצח בתו האהובה, חנך שמואל ראדה את בית הכנסת…