יעלי אליה מדיאני אוהבת ומעריכה אנשים שהולכים אחרי החלומות שלהם, שלא מפחדים לנסות שוב, שאתגרים לא מפילים אותם, שיודעים לשלב, שגומעים את החיים בלי ויתורים לעצמם ועל עצמם
כבר בילדותה היא חלמה להיות רופאה, ראתה את עצמה בחלוק לבן עוברת במסדרונות ארוכים, מחדר לחדר, בודקת, מאבחנת ונותנת מזור לחולים. היא הייתה תלמידה חכמה וסקרנית, אבל לא מאוד שגרתית. רצתה לחוות את החיים, עלתה וירדה ברכבת הרים של חוויות, תמיד מוקפת חברים ועסוקה בפעילויות.
בית הספר לא היה המקום האהוב עליה. מסגרות וחוקים היוו עבורה אתגרים שצריך להעמיד במבחן והמורים לא תמיד ידעו להכיל את הילדה, שכבר בגיל 8 ארגנה לעצמה מסיבת יומולדת, הזמינה את כל חברי הכיתה, רק לא דאגה לעדכן את ההורים על המסיבה המתוכננת. פתאום, בשעת אחר צהריים, הגיעו 20 ילדים לביתם וההורים שלה, המופתעים, שיתפו פעולה ואלתרו מסיבה. כבר אז, הם ידעו שתמיד יעמדו מאחוריה ושלא יהיה אתה רגע אחד משעמם.
לקראת יום ההולדת העשירי שלה, אחרי יום כיף בירדן, היא לא הרגישה טוב והסתבר שחלתה בסוכרת נעורים, מסוג ההפתעות שהחיים מזמנים, בלי התראה מראש. ההתמודדות עם הסוכרת ביגרה אותה והוסיפה דאגות להוריה. היא סיגלה לעצמה אורח חיים שחייב הזרקות אינסולין לעצמה, משטר של אוכל ומתוקים, ביקורות בבית חולים והרבה אחריות על החיים והבריאות. שם החל הניצוץ הראשון של החלום.
דבר לא יעמוד בדרכה
אחרי השירות, היא ניגשה למבחן הפסיכומטרי, כשהמטרה היא לימודי רפואה. פעמיים ניגשה למבחן ולא הצליחה להגיע לציון הדרוש להתקבל. היא לא ויתרה והחליטה ולנסוע ללמוד באיטליה. נרשמה, התקבלה ולקחה קורס באיטלקית שיקל עליה את החיים בארץ החדשה. טסה לראות את המקום ולחפש דירה, התאהבה באיטליה היפה והרומנטית.
רגע לפני תחילת השנה והמעבר לארץ זרה, הרחק מהחברים והמשפחה, לכל כך הרבה שנים, כשברקע יש גם את ההתמודדות עם סוכרת הנעורים, היו לה לבטים ושיקולים של בעד ונגד. בסוף, היא החליטה לשנות כיוון ונרשמה ללימודי משפטים. היא אינטליגנטית, חכמה, ורבלית, רהוטה וחדה. לכולם בסביבתה היה ברור שזה המקצוע שתפור על מידותיה והכי מתאים לה, רק היא לא הייתה בטוחה.
בין קריאת חוקים, פסקי דין וים של חומרים, ניהלה חיים סטודנטיאליים עשירים. היא סיימה את לימודי המשפטים בהצטיינות. את הסטאז’ עשתה בבית המשפט העליון, שם זכתה בהערכה רבה. מהר מאוד קיבלה משרה קבועה ונחשקת, אבל בתוכה, הרגישה שזה לא באמת מה שהיא רוצה. אחרי חצי שנה, כעורכת דין מצליחה, מצוידת בנחישות ובגן הדומיננטי שלה, ששום דבר לא יעמוד בדרכה, ניגשה למבחן הפסיכומטרי ושוב נרשמה ללימודי רפואה. הפעם, התקבלה. מסתבר שאין דבר העומד בפני הרצון. מסע ארוך של לימודים אינטנסיביים, תובעניים, מהנים ומאתגרים, כשרוח חלום הילדות מניעה אותה. היא התחתנה, ילדה שני ילדים בהפרש קטן והשבוע, בגיל 33, התחילה את הסטאז’ כרופאה. היא עמדה במשימה בהצלחה ובגבורה.
גדולים החולמים
זה סיפור מקסים שאני אוהבת לספר, כי אני אוהבת ומעריכה אנשים שהולכים אחרי החלומות שלהם, שלא מפחדים לנסות שוב, שאתגרים לא מפילים אותם. אני אוהבת את האנשים שיודעים לשלב, שרוצים לגמוע את החיים בלי ויתורים לעצמם ועל עצמם.
אני מכירה אותה מאז שנולדה. הילדה, הנערה והאישה, שמשלבת חלומות ורצונות, עם חוויות והנאות, תכף תהיה רופאה בחלוק לבן, שמסתובבת בין מיטות החולים ומרפאה.
הלב מתמלא בשמחה וגאווה על הדרך הנפלאה שעשתה להגשמת החלום שלה. צלילי מוזיקה מריעים למי שהלכה אחרי נטיות לבה ושילבה הכול מהכול, כל זה כמובן עם תמיכה וגיבוי מההורים, בן הזוג והמשפחה.
כשאני חושבת עליה, מהדהד בראשי משפטו של הרב משה צבי נריה: “גדולים החולמים חלומות והופכים חלומות למציאות”, היא באמת בחורה גדולה בעיניי ועולם הרפואה זכה ברופאה טובה, שתעשה את עבודתה בשליחות אמתית. אני בטוחה שהיא עוד תתפתח, תשגשג ותצמח. אני אמשיך לספר את סיפור ההשראה הזה גם לנכדים שלי, כי חלומות צריך להגשים וכיף שיש סיפורי חיים יפים.
