יש ציפורים שמגיעות לארץ בכל שנה מחדש, באותם תאריכים, כאילו כדי לסמן לנו שהטבע עדיין עובד. כזה הוא גבתון אדום-מקור. פינה בטבע – סיפורים מהחי והצומח של הגולן
יש ציפורים שמגיעות לכאן פעם בעשור וגורמות התרגשות רבה בקהילת הצפרים. אני מודה, גם אני נהנה לפעמים לחצות קילומטרים ארוכים כדי לצפות במזדמן מיוחד, מאפריקה, או אמריקה, שאולי יחלפו שנים רבות עד שיזדמן לכאן שוב.
אבל יש ציפורים שגורמות לי להתרגשות גדולה יותר. ציפורים שפשוט כיף לראות כאן כל שנה מחדש, מגיעות ארצה באותם תאריכים, כאילו כדי לסמן לנו שהטבע עדיין עובד. אחד המינים האלו הוא גבתון אדום-מקור. זו ציפור קטנה וצבעונית, בעלת גב חום ערמוני מפוספס בשחור, בטן אדמדמה, חזה וראש אפורים-תכולים וסנטר ופס שפם אדמדמים, כמו הבטן. אה כן, גם המקור אדום (די ברור). במקור התחתון, יש לגבתון גבנונית קטנה. מנדלי מוכר ספרים, שחידש רבים משמות הציפורים אומר עליו: "על חִכו יש כמו גב וגבנונית קשה ולכן אכנהו גיבתון, לאמר בעל גבנונית".
שמו המדעי של הגבתון נקרא על שמו של רופא וחובב טבע גרמני בשם קרצמאר. קרצמאר זה הסתובב באזור יחד עם חוקר הטבע אדוארד ריפל ובספרו של ריפל, על מסעותיו בצפון אפריקה, כתב קרצמאר פרק על בעלי הכנף ובו הוא מזכיר את הגבתון אדום-המקור.
הציפור היפה הזאת מגיעה לכאן מאפריקה, לקראת סוף חודש מרץ והיא נפוצה למדי באביב, בכל נוף עם סלעים.
חלק מהפרטים שמגיעים יישארו לקנן בצפון הארץ ובמרכזה, בבתי גידול של מדרונות סלעיים וצלעות הרים.
לצערנו, מספרי הגבתונים אדומי-המקור המקננים בישראל הולכים ומתמעטים עם השנים. הרס של בתות שיחים במדרונות, אם בשל בנייה ואם בשל פיתוח חקלאי, או אפילו בשל הפסקה מוחלטת של רעייה וחוסר באוכלי צמחים למיניהם, שגורמים להצטופפות והתפשטות של החורש.
