כן, גם הפריחה מתחילה להתחדש אחרי החגים. בימים אלו ממש, ללא התראה מוקדמת, מבצבצים ועולים פרחיה היפים של משפחת המלוכה של הסתיו! פינה בטבע – סיפורים מהחי והצומח של רמת הגולן
סתוונית התשבץ וחלמונית גדולה פורחות וצובעות כעת בצהוב בוהק ובסגול חזק את הפסגות של רמת הגולן. שני פרחים אלו פורחים ללא לבלוב של עלים המקדים את הפריחה וכך בעצם מפתיעים אותנו, כאשר פורחים פתאום.
אבל רגע, מה פתאום לפרוח בלי עלים? הרי העלים הם אלו שעוזרים לצמח לייצר סוכרים ואנרגיה, כדי שיוכל להרשות לעצמו לפרוח, להתרבות ולהבטיח את קיומו של הדור הבא! איך זה שפרח מרשה לעצמו לפרוח ללא עלים שיקדימו את הפריחה?
אז ממש כמו החצב, גם הסתווניות והחלמוניות הנן גיאופיטים – צמחים בעלי איבר אגירה תת-קרקעי, בצל, או פקעת, שבו נאגרים סוכרים כמעט מתקופת הלבלוב ועד לפריחה שבסתיו וזה גם מבטיח יתרון בתחרות על מאביקים.
סתוונית התשבץ הנה פרח גדול ויפה, בעל דוגמה של עורקים סגולים על עלי הכותרת. תפוצתה העולמית מצומצמת יחסית ואף בישראל היא די נדירה – היא פורחת בישראל אך ורק בחרמון ובפסגות של צפון ומזרח הגולן.
הפקעת של הסתוונית מכילה רעלן בשם קולכיצין, שתפקידו להגן ולשמור על מאגר הסוכרים שלה. הקולכיצין משמש ברפואה העממית ואף ברפואה המודרנית במינונים קטנים. על אף הרעל, ישנם בעלי חיים שהסתגלו להתמודד עם אכילת הפקעות, הבולט בהם הוא הדרבן, שאוהב מאוד לחפור ולשלוף את פקעות הסתוונית וכך ליהנות ממאגר מזון עשיר.
לעומת הסתוונית, החלמונית פורחת באתרים רבים ברחבי הארץ, אך גם הם מוגדרים למדי. ברכס חזקה ובחרמון מתקיימות שתיים מאוכלוסיותיה של החלמונית הגדולה בישראל.
החלמונית הגדולה פורחת במשך כשבוע, נסגרת בלילה ונפתחת היום והיא מואבקת בעיקר על ידי דבורים ופרפרים, שנמשכים לצוף. את הפצת הזרעים, מבצעות הנמלים. לאחר ההפריה, מתפתח פרי מלא בזרעים שחורים בעלי גופיף שומני, המשמש מזון לנמלים. הנמלים אוספות את הזרעים וכך הן מפיצות אותם. זאת הסיבה שאנו מוצאים באותם מקומות מוגדרים ריכוזים גדולים מאוד של מאות פריטים – תוצאה של עבודת הנמלים שהפיצו את הזרעים לטווחים הקרובים בלבד.
כל מיני החלמוניות והסתווניות בישראל הם מינים מוגנים ואסורים בפגיעה. בואו נשמור עליהן!
