הוריו הגיעו לקצרין אחרי שירות בגולן והוא נולד בקצרין. גם אשתו. הסבים והסבתות גרים בקצרין במרחק הליכה קצרה. האורח שלי לשבת הוא יהודה דואה
קצת על עצמך
"יהודה דואה, תכף בן 29, נשוי באושר למאור, מורה ומחנכת. ברוך השם, יש לנו שני אוצרות קטנים – אליה (3) וניתאי (2), מגדלים אותם באהבה ענקית ושמחים לגדלם ברחובות הקסם של קצרין, בדיוק היכן ששנינו נולדנו וגדלנו. בשנת 1990, הוריי הגיעו לקצרין, לאחר ששירתו שירות צבאי בגולן. שלוש שנים לאחר שהשתקעו כאן, נולדתי ומאז ועד היום, אני כאן. קצרין עבורי זה בית.
עיסוק
"מנהל את המרחב הצפוני באחת החברות הגדולות במגזר הפרטי. יחד עם זאת, אני לקראת סיום תואר שני בפיתוח וייעוץ ארגוני ולפני קרוב לשנה, התחלתי לעסוק בתחום. היום, אני מלווה מספר גופים עסקיים וציבוריים".
איך נראה יום שישי שלך?
"בתקופה האחרונה ימי שישי שלי הם בלימודי התואר, במכללה האקדמית עמק יזרעאל. בשגרה, זה יום שלי ושל מאור. אנו מצליחים לשלב טיול באזור הצפון, הכנות אחרונות לשבת ובעיקר, זמן איכות אחרי כל הריצות במהלך השבוע".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"ארוחת השבת שלנו כוללת כעשרה סוגי סלטים, חלות כמובן, דג חריף ובסוף הארוחה, חייבים כוס תה וקינוח מתוק".
זיכרון שתמיד עולה לי ואני יכול ממש להרגיש אותו: יום שישי בבוקר, הייתי מתעורר לריחות של מאפים ועוגות שאימא שלי מכינה, הייתי טועם ישר חם מהתנור. היום, אני מגיעה בערב ליהנות מהם
זיכרון ילדות משבת
"זיכרון שתמיד עולה לי ואני יכול ממש להרגיש אותו: יום שישי בבוקר, הייתי מתעורר לריחות של מאפים ועוגות שאימא שלי מכינה, הייתי טועם ישר חם מהתנור. היום, אני מגיעה בערב ליהנות מהם".
ספרים/ עיתונים בשבת?
"אני קורא שני ספרים במקביל: הראשון, 'רק החולמים מגשימים', של רוביק דנילוביץ׳ ראש עיריית באר שבע. השני, 'קילר אינסטינקט', ספר שקיבלתי מאחד האנשים הכי יקרים וחשובים לי. הספר נותן לי המון תובנות להמשך הדרך".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"אחרי שבוע מלא עשייה וריצות, מגיעה השבת והיא מוקדשת למשפחה. התברכנו בכך ששני הסבים והסבתות גרים בקצרין, במרחק של שתי דקות הליכה. אנחנו מודים על הזכות הזאת ונהנים מהביחד בשבתות".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
"עם משה רבנו. דמות תנ"כית מרתקת, שהנהיגה בהצלחה מתוך אתגרים עצומים".
איך השפיע עליך הקורונה?
"כבר הרבה שנים שאני מתנדב אצל חמותי, יעל שלמה, במפעל חייה המדהים שהקימה לפני 30 שנה ובו היא מסייעת, יום אחר יום, למעוטי יכולת. הקורונה השפיעה עליי בכך שקיבלתי פרופורציות לחיים. נחשפנו למשפחות מבוססות שנקלעו לסיטואציות לא פשוטות, בלשון המעטה, חיילים שהיו צריכים לקחת חופשה מיוחדת לסייע בבית ואנשים בעלי עבודה מסודרת, שמצאו את עצמם ללא פרנסה. הייתה תקופה מאתגרת של המון ריצות וגיוסי משאבים עבור פעילות מבורכת וענפה. היום, הקורונה אומנם עוד כאן וההשפעות לא נעלמו לחלוטין, אך יחד עם זאת, השגרה יותר התייצבה".
מה עושה בשעות הפנאי?
"אין לי הרבה. את הזמן הפנוי, אני בעיקר ממלא בפגישות עם תושבי ותושבות קצרין. אני תמיד נכון להיפגש, לסייע בסיטואציות כאלה ואחרות, להקשיב, לשוחח ולהבין את הצרכים שעולים בכל שיחה. מתוך זה, אני מקבל המון תובנות להמשך הדרך".
מה המוטו שלך בחיים?
"'אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה, אלא מכוח התמדתה!'".
מה אתה הכי אוהב ברמת הגולן ובקצרין?
"אחד הדברים שאני הכי אוהב זה האנשים. יש פה הון אנושי שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר. יצא לי המון פעמים לשמוע מאנשים שהגיעו לטייל כאן והיו צריכים סיוע כלשהו ותושבי האזור מיד נרתמו וסייעו עד לפתרון הבעיה. יש כאן ערבות הדדית מדהימה. אני גם מאוהב בטבע הגולני, בנופים המדהימים, בטבע הפראי ובמקומות הכי קסומים בישראל, שנמצאים מרחק נסיעה קצר מהבית".
מה אתה מאחל לעצמך?
"בראש ובראשונה, אאחל לעצמי שילדיי ומשפחתי יהיו בריאים. לא כקלישאה, אלא כמציאות מאתגרת, שמציבה אותנו לעתים בהתמודדויות לא פשוטות. שהם יהיו בריאים, אני בטוח שכל השאר יבוא מעצמו".
