רגרסיה היא הליכה לאחור. הילד ידע להתלבש לבד – פתאום לא. כבר עשה פיפי רק בשירותים- פתאום מרטיב במכנסיים. חשוב לתת לגיטימציה ולהכיל
מהי רגרסיה? רגרסיה היא נסיגה, הליכה אחורה, חזרה למקום בטוח. לשלב התפתחותי קודם. שם אני יודע מה מצופה ממני, מה אקבל, שם “ארוויח” משהו, לשם אני הולך כאשר אני לא בטוח במקום החדש, קצת חושש. בעצם ההליכה אחורה למקום הבטוח, אני מבקש ביטחון ותמיכה, בכדי לחזור ולהתקדם קדימה, במשימות ההתפתחותיות שלי ובשגרת היום-יום. ירידה לצורך עלייה.
למשל: כבר תקופה ארוכה, הילד שלכם גורב לבד גרביים, או נועל נעליים לבד. פתאום, הוא מתחיל לבקש את עזרתכם, במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב, בוכה ומתעצבן שהוא לא מצליח. אתכם זה מרתיח, הרי ברור שהוא יודע כבר לבד.
או: התינוק שלכם ישן כל כך טוב ובכל תנאי, בשעות מסודרות וקבועות ופתאום, סביב גיל 4 חודשים, הוא מתקשה להירדם, מתעורר הרבה ומשהו מתנהל שונה מהרגיל.
או: הילד שלכם כבר עשה פיפי רק בשירותים, נפרד לחלוטין מהחיתול ופתאום, משהו משתנה והוא כבר לא מוכן ללכת לשירותים, או לרוץ אל הסיר, עושה המון על הרצפה ומרטיב את הבגדים.
כל אלו הן דוגמאות לרגרסיה. חשוב לדעת שכל התנהגות מונעת מצורך. ילד שיש לו רגרסיה, בכל תחום, אינו פועל נגדכם ההורים, או נגד העולם. הוא בסך הכול בעד עצמו. כך הוא פשוט מגן על עצמו, הוא עושה זאת, כי שם הוא כנראה “מרוויח” משהו. או בשייכות, או בנראוּת, או בביטחון, קושי, או קריאה לעזרה.
לכן, כשיש רגרסיה, נבדוק מה השתנה, מה הילד חווה, ממה הוא צריך “הגנה” ומה הוא בעצם מבקש. מה הוא בודק, מהו הקושי, או הצורך.
אני מציעה להסתכל על הרגרסיה כהזדמנות לתת יותר ממה שהילד שלי צריך ומבקש עכשיו וכך, למלא את הצורך האמתי שבגללו חזר לאחור. במקום משבר וקושי, לראות בזה משהו נפלא, שינוי של צמיחה ולמידה. מקום לדבר על הרגשות והקשיים
חשוב לתת לגיטימציה לרגשות ולתת מענה לקושי. אלו יעניקו ביטחון לילד והוא ירגיש מספיק בטוח להמשיך הלאה קדימה, לשלבי ההתפתחות הבאים.
אני מציעה להסתכל על הרגרסיה כהזדמנות לתת יותר ממה שהילד שלי צריך ומבקש עכשיו וכך, למלא את הצורך האמתי שבגללו חזר לאחור. במקום משבר וקושי, לראות בזה משהו נפלא, שינוי של צמיחה ולמידה. מקום לדבר על הרגשות והקשיים.
למשל: אם יש פתאום קושי לבצע משימות, כמו להתלבש, או לנעול נעליים ואנחנו מזהים שזה שלב שונה, לפני שהילד יבקש בדרך שלו, לפעמים הלא-נעימה, עזרו לו לנעול את הנעליים, או ללבוש את הבגדים. במקום שאנחנו ההורים נתעצבן על “הקטנת ראש”, או על “חוסר מאמץ”, אפשר להציע לו רגע קודם: “אתה צריך עזרה לגרוב/ לנעול או להתלבש?” כך נפרק את ההתנגדות. הילד יבין שאין פה מלחמה ויש הכלה ואמפתיה לרגרסיה ויצליח מהר יותר לספוג ביטחון מהתהליך ולהמשיך הלאה, בשלבי ההתפתחות והגדילה.
כאשר מדובר ברגרסיה פיזיולוגית, כגון מחלה, כאב וכד’, לא נוכל למנוע אותה. היא תגיע, מתוך התפתחות טבעית. אך נוכל “להתיידד” אתה וליצור אווירה נעימה וחזרה מהירה לשגרה. אם זו רגרסיה רגשית, או נפשית, נוכל למנוע אותה, או לרכך אותה, על ידי הכנה, תיווך שקיפות והכלה. על אף השינוי, נייצר סביבה רגועה ושלווה ולא מתוחה ומלחיצה.
כאשר נזהה רגרסיה רגשית, נפשית, או התפתחותית, סביב התנהלות שגרתית או סביב שינה או גמילה מחיתולים – חשוב לתת לגיטימציה לרגשות ומענה לקושי. אמפתיה והכלה יעניקו לילדינו כוחות וביטחון להמשיך הלאה בשלבי ההתפתחות.
