סג”ם עופרי גיגי, מפקדת מחלקה בנפה הסדירה, חטיבת הלוחמים המעורבת של פיקוד העורף, היא דוגמא לעשייה, בחירה בדרך שלא תמיד מובנת מאליה, והבנת התפקיד שלה, בו היא מוצאת רגעים רבים של משמעות. רגע לפני החגים, תפסנו אותה לראיון
“התגייסתי באוגוסט 2013 לגדוד “שחר”. לאחר סוף המסלול יצאתי בהקצאה הראשונה לקורס מ”כים (מפקדי כיתות). אחרי הקורס הייתי מ”כית באימון מתקדם של מחזור מרץ 14, בגדוד “שחר”, שלושה חודשים. לאחר מכן, יצאתי לקצונה, במגמת “להב”, מגמת הקצינים הקרבית שבבה”ד 1. בתום השלמת הקצונה שובצתי לגדוד “רם”.
בימים אלו אני משמשת כמ”מ (מפקדת מחלקה) בפלוגה חדשה שהוקמה לפני כחודשיים. זה מרגש להיות חלק מהקמת פלוגה מבצעית חדשה, מכיוון שהכל מוקם מאפס. הנפה הסדירה משלבת בתוכה גם הכשרת חי”ר (חיל רגלים) רגילה, גם חילוץ וגם אב”ך. כלומר, בשגרה אנחנו “תופסים קו” מבצעי לכל דבר, עם משימות של ביטחון שוטף ומעצרים, ובחירום אנחנו עוסקים בחילוץ.
לאורך ההכשרה אנחנו לומדים על הרבה כלים שונים, גם באופן עיוני וגם באופן מעשי. התרגילים מדמים מצב חירום ותרחישים שונים, ונערכים באתרי חילוץ שונים בכל הארץ. יש אפילו אתר שפוצצו במיוחד בשבילנו לצורך אימונים.
כך, למשל, במסגרת התרגילים אנחנו מחלצים בובות עם פרטים מזהים, ששוקלות 80 קילו, ממש כמו אדם אמיתי, על מנת להרגיש איך זה לפנות אדם בגודל ממוצע”.
סג”ם גיגי בחרה בתפקיד הזה בעקבות מיוני לוחמות שעברה טרם גיוסה, ומתארת אותו בצורה החיובית ביותר האפשרית. “כשהגעתי למיוני לוחמות שמעתי לראשונה על התפקיד הזה, ואמרתי לעצמי שזה מה שאני רוצה לעשות. אני כאן, ולא מתחרטת אפילו לרגע. זה תפקיד מעניין ומאתגר ובתור מפקדת מחלקה יש לי אחריות רבה – גם טיפול בחיילים וגם הימצאות בגזרה מבצעית.
“במחלקה ישנם גם בנים וגם בנות. יש לי תחושה שאני צריכה להוכיח את עצמי. הבנות תמיד מצליחות להראות מה מקומן, שאנחנו טובות לא פחות מהבנים. אנחנו עושות את אותו הדבר, אותן המשימות, יש לנו את אותה האחריות ואנחנו באותה רמת כושר. היחס אלינו, גם הוא שווה”.
סג”ם גיגי היא המבוגרת מבין שלוש אחיות, אימה עובדת במסעדה ואביה עבר לגור לפני כשנה בתאילנד. “הוא מגיע לביקורים כל כמה זמן, ואפילו הגיע במיוחד לטקס סוף השלמה כשקיבלתי את הדרגות. אחותי בת ה-17 רוצה להיות לוחמת וכבר בטוחה בזה. לאחותי בת ה-10 יש עוד זמן, אבל אני בטוחה שהיא תעשה משהו מעניין בצבא. אחת מהן אמרה לי לאחרונה שמאז שהתגייסתי שיניתי את החשיבה שלה, והיא רוצה להיות לוחמת כמוני”.
לסיכום, ביקשנו מסג”ם גיגי להצביע על רגע משמעותי במיוחד. “היו רגעים רבים שגרמו לי להרגיש שמחה על המקום שאני נמצאת בו וזה מה שאני רוצה לעשות, אני לא יכולה לשים את האצבע על משהו ספציפי. התפקיד הזה מביא אותי לרגעים רבים כאלה, של משמעות”.
