“פתוח לרוח – שמיטה ישראלית בגולן” היא הכותרת לפעילות לימודית שתתקיים ברחבי הגולן בשנת השמיטה הקרובה, התשע”ה. יעקב נוסבאום, נציג ועדת השמיטה, מסביר מהם “אוצר בית דין”, “היתר מכירה” ופתרונות נוספים לחקלאים בשנת השמיטה
וַיְדַבֵּר ה’ אֶל-מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם – וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לה’. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ אֶת-תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ – שַׁבָּת לה’: שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר: שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ. וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה – לְךָ, וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ; וְלִשְׂכִירְךָ, וּלְתוֹשָׁבְךָ, הַגָּרִים עִמָּךְ. וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ: תִּהְיֶה כָל-תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל. (ויקרא, כ”ה)
בשעות השקיעה הרוגעות של ערב ראש השנה, עוד כחודש, ייפתחו שערינו אל שנת השמיטה, התשע”ה. הגולן כבר ערוך לקראתה בפעילות רוחנית וגשמית, שעליה תתווסף בוודאי תפילה שתהא שנה גשומה מאחותה היוצאת וגם שלווה יותר.
“פתוח לרוח – שמיטה ישראלית בגולן” הינה כותרת לפעילות רוחנית שתתקיים ברחבי הגולן בשנת השמיטה. הרעיון שנהגה בלשכת ראש המועצה האזורית גולן אלי מלכה, מובל בידי סגנו פרופ’ ירון דגן, ומופעל בידי נטע קציר, מנהלת מרכז החגים של מתנ”ס גולן. המהלך הינו גם חלק מאירועי “שמיטה ישראלית” ברחבי המדינה, בהובלת ח”כ רות קלדרון.
קציר: “המועצה יוזמת כך מהלך אשר ביסודו שמיטה מהחומר, מהמרדף אחרי העבודה ותרבות הצריכה, מהלך אשר אומר להקדיש קצת יותר זמן לתוכן.
היישום המעשי של הרעיון הינו פתיחת קבוצות רבות בגולן, שישקדו על לימוד בנושאי יהדות, היסטוריה, פסיכולוגיה, גיאוגרפיה, ספרות, ציונות ועוד. כל אדם יבחר במסגרת מתאימה – שבועית או אחת לחודש. אחדות מהמסגרות יתקיימו בשעות הערב לקהל הרחב, אחרות יתקיימו במקומות העבודה, כאשר אנחנו מציעים למעסיקים להקדיש את הזמן ואילו אנחנו נספק את המלמדים ואת התכנים. באופן זה העובדים מקבלים מתנה של תוכן גם במקום העבודה. הנושאים אינם בהכרח במסגרת השמיטה אלא תחת המסגרת של השנה, כל אחד יעסוק בנושא שקרוב לליבו. חלק ממסגרות הלימוד הינן אזוריות אך גם יישובים שרוצים לפתוח קבוצת לימוד בתוך קהילותיהם יקבלו מאתנו סיוע.
אולי במסגרות הללו תוכלו לחדש את השיח בין דתיים לחילוניים?
“מבחינתנו, מסגרות כאלה הן חלק מהאג’נדה, אך זה תלוי באופי הקורס. מבחינתנו, ברגע שהפרויקט יצור הזדמנויות למפגש בין דתיים וחילוניים – הרווחנו.”
יש כבר דברים קונקרטיים כדוגמה?
“תתקיים מסגרת של ‘ניגון נשים’ מטעם המדרשה באורנים, מסגרת חדשה שמגיעה לגולן, של חילוניות ודתיות שלומדות ביחד, קורס אינטנסיבי מאד, של שלוש שעות שבועיות, שיתקיים בקצרין. יש קורס היסטוריה של ‘יד בן צבי’, שככל הנראה יתקיים בנטור, קורסים של מדרשת הגולן, של ‘גולן ומלואו’ – היסטוריה וגיאוגרפיה של הגולן, ‘קפה סביבה’, קורס שינדוד בין יישובים, ועוד.
“רוב המנחים הנם מהגולן, אנחנו מעדיפים כוחות מקומיים וגם נשענים על מרצים ומנחים ותיקים נוספים מחוץ לגולן.
ב-11 בספטמבר יתקיים כנס שמיטה גדול במכללת ‘אוהלו’, אשר יפתח את אירועי ‘פתוח לרוח’ ובו נציג את כל התכניות, הלימוד יפתח לאחר החגים.
“הפעילות תמשך עד סוף השנה, אני מניחה שחלק מהמסגרות ימשיכו לפעול גם אחריה.
התשלום יהיה סמלי, עם סבסוד גדול מאוד של המועצה.”
בחקלאות בגולן, עדיפות מובהקת להיתר המכירה
המשרד לענייני דת, הרבנות הראשית ומשרד החקלאות הקימו במשותף “ועדת שמיטה”, אשר בתחום סמכותה ההערכות לשמיטה בארץ. זו מינתה רכזים באזורים השונים,
יעקב נוסבאום, נוב, מונה מטעמה כאחראי על עמק הירדן ורמת הגולן.
ועדת השמיטה עוסקת בתחום גינות פרטיות, הנחיות לגננים, חוברות הדרכה וכנסים לחקלאים ורשתות השיווק בצד ההסברתי אני ועבודה מול החקלאים.
נוסבאום: “בפני החקלאים עומדות כמה אפשרויות בשנה זו. הראשונה – לבחור להשבית את הקרקע ולקבל בתנאים מסוימים מנגנוני תמיכה ממשרד החקלאות; השנייה – לבחור מסלול ‘אוצר בית דין’; השלישית – גידול ירקות במצעים מנותקים, מצב אשר כמעט לא קיים בגולן; הרביעית – הנפוצה ביותר היא ‘היתר המכירה’. הילוך זה מתבסס על כך שלפי הרבה דעות בהלכה, אם הקרקע רשומה בבעלות של גוי, היא פטורה ממרבית מגבלות שנת השמיטה. הן מבחינת מה שעושים בשטח עצמו, מטע או שדה, והן מבחינת עיבוד התוצרת החקלאית במפעל או בית האריזה.
“בחודשיים האחרונים אני מקיים פגישות עם מרכזי משקים וחקלאים, ממפה את שטחי העיבוד והגידולים, ואם החקלאי מעוניין בהיתר מכירה, אני מחתים אותו על ייפוי כוח לרבנות הראשית כדי לבצע רישום של הקרקע לגוי בשנת השמיטה. הרבנות תעשה את זה באופן מרוכז מול גורם אחד.
חשוב לי להזכיר כאן לאנשים להיות ערניים ולהסדיר הכל לפני שנת השמיטה, שלא חלילה מגדל לא יוכל לשווק סחורה לבתי אריזה או לרשתות השיווק בשנת השמיטה כי דברים לא הוסדרו. אני נפגש עם האנשים, מנחה אותם, ממלא יחד איתם את הטפסים את האישורים הם מקבלים בדואר, תהליך הנפקת האישורים התחיל רק השבוע.”
יש סוגיות מיוחדות לשמיטה בגולן?
“שנת השמיטה מתחילה בתשרי בראש השנה, מסתיימת בתשרי בשנה שאחריה. לגבי הפרי במטע ובכרם יש הלכה מעט שונה, שקובעת שאנחנו הולכים אחרי המועד שבו הפרי חנט, משמע התחיל את הגידול שלו על העץ. לכן, מכיוון שכל פירות הקיץ שמגדלים בגולן אפילו הזיתים, חנטו כבר עכשיו, מה שייקטף גם אחרי ראש השנה אינו חייב בשמיטה עכשיו. אפרסקים, תפוחים וזיתים, שנקטפים אחרי ראש השנה במהלך 2014, עדיין שייכים לשנה השישית, ערב השמיטה. במקביל, גם הפירות שייקטפו לאחר שתסתיים שנת השמיטה, כיוון שחנטו בה – שייכים אליה.
כן, אנחנו נוהגים שמיטה בכל הגולן כיוון שלהלכה נפסק כי מה שקובע אם אזור חייב בשמיטה היא ההתיישבות היהודית בימי בית שני. בלשון הגמרא זה נקרא ‘קדושה שנייה’, הכוונה לעולי בבל בשיבת ציון, לכן קדושה שנייה לא בטלה. ידוע בוודאות שבגולן היה יישוב יהודי בימי בית שני לכן נוהגים בכולו דיני שמיטה.”
כיצד נערכים החקלאים כאן בפועל, באיזה דרך יבחרו?
“בגידולי ירקות ופלחה עושים היתר מכירה והחקלאים יכולים להמשיך ולעבד את החלקות עם מגבלות מאוד שוליות.”
יש מיכון מיוחד לשימוש בשנה זו?
“גם במקומות שעושים היתר מכירה, יש עדיין ארבע מלאכות שאסורות מהתורה בשנה זו. הנחיית הרבנות היא או להימנע מהן או לבצע אותן בידי גוי. מדובר על זריעה וקציר בגידולי שדה ועל זמירה ובצירה בכרמי ענבים. הפתרון הוא בדרך כלל לבצע אותם בידי בדואים, דרוזים או תאילנדים, ב-99 אחוזים מהמקרים זה עובד כך.”
נעבור לתחום הגינון?
“בגינון אין פתרונות כמו היתר מכירה או כל דבר אחר, לכן כאן צריך להיות חכמים. הפתרון עבור מי שרוצה פריחה יפה בחורף הוא לשתול כבר עכשיו גיאופיטים או פרחי זרעים, כי אין דרך להתיר זריעה או שתילה בשנת השמיטה. גם על גיזום יש כל מיני מגבלות אלא אם כן מדובר בדברים שמפריעים למעבר או מסכנים כביש, כמו גיזום גדר חיה, או גיזום כדי למנוע צימוח.”
בגולן יש חקלאים שלא מעלים גויים או שכירים על אדמותיהם, מה איתם?
“אם ביצעת היתר מכירה אין בעיה לגזום במטעי תפוחים אפרסקים וזיתים, המגבלה היא בכרמים. במטעים כמעט אין מגבלות ובגידולי שדה שתי המגבלות הן זריעה וקצירה.
צריך לציין, כי היתר המכירה הוא חריג. הוא נולד לפני 120 שנה כשהתחילה חקלאות בארץ ישראל, כאשר ניסו למצוא פתרון לאנשי המושבות הראשונות, רבנים גדולים מליטא ומחו”ל הגו את רעיון המכירה שאפשר להסתמך עליו. הרב אברהם-יצחק קוק, כרב ראשי רשמי ראשון, נתן לזה תוקף יותר משמעותי ולכן תולים את הפתרון בשמו. בגלל שההיתר חריג אנחנו לוקחים אותו למטעים נסחרים אך לא לגינות פרטיות. ”
שנת השמיטה מחייבת את החקלאים לעסוק בלימוד?
“זה לא משהו שכתוב בתורה אך יש כל מיני יוזמות גם כאן בגולן. נשאלת השאלה – מי צריך לנוח? האדמה או החקלאי? החקלאי מנצל את זה כשנת שבתון”.
שנת השמיטה בקצרין – בקדושת שביעית “אוכלים” קדושה
דוד זפרני, יו”ר המועצה הדתית קצרין, מתאר את ההיערכות העירונית לקראת שנת השמיטה.
ביום ראשון ז’ מנחם-אב, התקיים לימוד סביב ענייני שנת השמיטה בבית הכנסת המרכזי בקצרין, בארגון ויוזמת המועצה הדתית המקומית, ועדת השמיטה של הרבנות הראשית ומכון התורה והארץ.
הכנס נפתח לאחר תפילת מנחה, בשיעור שניתן ע”י הרב יואל פרידמן, רב וחוקר במכון התורה והארץ, סביב הלכות שמיטה, היחס של האדם לארץ וליבול האדמה.
בחלק הראשון של השיעור, שעסק ביחס האדם לארץ, נסקרו ההלכות האסורות והמותרות בעבודת האדמה בשנת השמיטה. כאשר הקו המנחה, הוא הבחנה בין מלאכות האסורות מן התורה, שנאמרו במפורש בפסוקי המקרא, לבין מלאכות שחכמי ישראל הוסיפו, ככל תקנת חכמים שיש במצוות אחרות. ההבחנה במלאכות אלו, בין המלאכות שמתפקידם להעניק לאילן חיוניות של המשך קיומו, שהן בעיקרון מותרות, לבין מלאכות שמתפקידן לתת לאילן התפתחות ושגשוג, שהן אסורות.
הרב פרידמן נתן דוגמאות, בליווי שקופיות, הממחישות את המלאכות השונות, עם פרטי ההלכות. כמו כן, הוסיף הדרכה והנחיה ביחס לגינות הנוי, המעוטרות בדשאים ופרחים. תשומת לב מיוחדת ניתן להיערכות בערב שנת השמיטה, בחודש וחצי הקרובים עד ראש השנה, ביחס להשקיה ודישון. כמו כן נלמדו הנחיות, ביחס לעציצים בשנת השמיטה.
חלקו השני של השיעור עסק בעניין האדם ויחסו ליבול, כלומר, צרכנות בשמיטה.
הרב פרידמן הזכיר את ההלכות של פירות הגדלים בשנת השמיטה, הקדושים בקדושת שביעית, במידה שלא נמכרו חלקות האדמה לנוכרי במסגרת היתר המכירה. הודגשו המעלות שיש בצרכנות פירות אלו, במסגרת “אוצר בית דין”, בשיתוף מכון התורה והארץ, המכונים בשם פירות “אוצר הארץ”. במסגרת זו היבול מופקר מבעלות פרטית לטובת ניהול גוף ציבורי המיוצג ע”י בית דין, אשר מנהל את הקטיף והמכירה לצרכן. החקלאי, נעשה שליח בית דין ומקבל שכר הוצאות וטרחה. מטרת הצריכה של פירות אלו היא לחזק את החקלאות היהודית השומרת שמיטה אידאלית, ללא הזדקקות להיתר המכירה. בכך הצרכן מתחבר לשומרי שנת השמיטה, בחקלאות הארץ ישראלית ולמפעל הציוני, התואם ליישום מצוות התורה.
במהלך השיעור ניתנו סדרי עדיפויות הלכתיות לצרכן, החל מצריכת פירות אוצר בית דין, דרך יבולים הגדלים בשנה השישית, ועד לצרכנות של יבול ממצעים מנותקים, ויבולים הגדלים בערבה ובנגב המערבי. אזורים אלה מכונים בספרות ההלכה, כגבול עולי מצרים, היותר קל בענייני השמיטה, מתחום עולי בבל, בשילוב היתר המכירה. כמובן, גם היתר המכירה, הינו חיוני כשלעצמו, לכלל תושבי המדינה.
חשיבות יום עיון בהלכות ארץ ישראל, דווקא עכשיו
בהמשך תכנית השיעורים, ניתן שיעור ע”י רב העיר, הרב יוסף לוי, שעמד על החשיבות ביום עיון בענייני ארץ ישראל, בתקופה זו, בכך, שיש בזה עניין גדול, לדרישת הארץ ואהבתה.
הרב עמד על הפער של אלפיים שנות גלות, כאשר שנת השמיטה הייתה רחוקה מהתודעה המעשית בעולם היהודי. זאת, לעומת דורנו, שמתוודע למצוות השמיטה, בצורה מעשית- ממשית. בפרט שמצווה זו מקיפה מעגל גדול של אנשים המתפרנסים מחקלאות והלקוחות של יבול הארץ. לכן יש צורך של מערך מובנה של המדינה, הכולל בתוכו מערך צבאי ואזרחי, מלונות ומפעלים וכו’.
הרב הדגיש את הצורך החיוני של היתר המכירה, בכדי לספק לכלל תושבי המדינה פירות וירקות שאינם נגועים באיסורים הקשורים לשנת השמיטה. בכך, מצילים חקלאים רבים, מאיסורי מלאכה שונים. על כן הרבנות הראשית ממשיכה גם כיום, כמו בשמיטות שעברו, להפעיל למעשה את היתר המכירה.
“עם זאת”, אמר הרב לוי, “אנו שואפים לכתחילה, לצרוך פירות אוצר בית דין, של יבול חקלאי, שנשמרים בו הלכות שמיטה כראוי לכתחילה, ללא היתר מכירה. אומנם, הדבר כרוך בשמירת קדושת הפירות, ואין זה פשוט או קל. אבל ככל הרגל טוב שיש בו מצווה, העניין כדאי ורצוי. חשוב להחדיר לתודעת הציבור להתרגל לאכילת פירות מקדושת שביעית, עם כל ההלכות הנלוות ולזכות לאכול פירות קדושים של ארץ ישראל, עם קדושת שביעית. זוהי מעלה גדולה, שבעצם אוכלים קדושה. כפי שיש מעלה באכילת מצה בפסח, הנקראת בזוהר הקדוש, ‘לחם אמונה’. באכילת המצה ‘אוכלים’ אמונה, כך באכילת פירות ארץ ישראל, ובפרט בקדושת שביעית, ‘אוכלים’ קדושה”.
בהמשך דבריו, עמד הרב על מיקומה של רמת הגולן בהלכה, שיש לה דין ארץ ישראל, לעניין מצוות יישוב הארץ, מצוות התלויות בארץ ומצוות השמיטה. כפי שחיזקו זאת הרבנים הראשיים לישראל, הרבנים שפירא ואליהו זצ”ל.
הרב סיים את דבריו, בסיפור על יהודי הגלות, שמאוד חיבבו את יבול ארץ ישראל שהגיע אליהם בכמויות קטנות לעיתים רחוקות. ולכן אשרינו, שאנו זוכים לאכול בשפע מפירותיה של הארץ ועל ידי כן להחדיר את קדושתה בתוכנו.
בהמשך נסקרו בליווי שקופיות, ההכנות המעשיות והלוגיסטיקה של רשויות המדינה, מפי מר אפרים אנטמן, ממונה השמיטה הארצי, מטעם משרד הדתות. הוסברו היעדים ועבודות השטח בהדרכות והנחיות החקלאים, מתן פתרונות, מיפוי החלקות ברחבי הארץ והחתמת הרשאות של בעלי החלקות, עבור היתר מכירה או אוצר בית דין.
בסיום ההרצאות, סיפר מר אמיר דרור, מנכ”ל “אוצר הארץ”, על ההיערכות של ארגון הספקת תצרוכת אוצר הארץ, הכולל בתוכו את פירות אוצר בית דין, יבולי שנת השישית, מצעים מנותקים ויבולי הערבה והנגב המערבי. הוא פירט אודות היערכות חנויות אוצר הארץ, אשר יתפרסו במרחבי הארץ, ההרשמה להצטרפות כמנוי לאוצר הארץ ופרטים טכניים שונים, בלוגיסטיקה של המערך המורכב והמבורך הזה.
לציבור המשתתפים חולקו חוברות “מדריך שמיטה לצרכן”, שבהוצאת מכון התורה והארץ.
דוד זפרני, יושב ראש המועצה הדתית קצרין, הנחה את תוכנית יום העיון, עם ליווי מקורות מתאימים, בין השיעורים השונים.
בע”ה תוכנית זו, תביא תועלת ותרומה לציבור, לקראת שנת השמיטה הבאה עלינו לטובה.
