מתנאל זנדברג הוא כוכב קבוצת הכדורסל של ישיבת חספין, שזכתה בגמר “אליפות הישיבות התיכוניות” שנערכה במכללת גבעת וושינגטון, והשחקן המצטיין (MVP) של הסדרה כולה. כיצד מתיישבת השאיפה לשחק כדורסל בליגות הגבוהות עם הדת?
למעלה מ-40 ישיבות תיכוניות התכנסו במכללת גבעת וושינגטון, על מנת להשתתף ב”אליפות הישיבות התיכוניות”. גמר הכדורסל הפגיש את ישיבת “חיספין” מרמת הגולן עם ישיבת “אדר” מפתח תקווה. בסופו של המשחק לוח התוצאות הראה על 58:27 שבישר ניצחון ענק של הגולניסטים, לאורך כל המשחק היה ניתן לצפות בדומיננטיות של החבר’ה מהגולן, אך מעל כולם היה אחד – קוראים לו מתנאל זנדברג. כבר בחצי הגמר היה קשה לפספס את זנדברג שצלף 17 נקודות בדרך אל הגמר. אלא שבגמר עצמו מתנאל לא הוריד את הרגל מהגז וצלף עוד 16 נקודות בדרך לזכייה בתואר. יש לציין כי מתנאל נבחר בסיום המשחק ל-MVP של הסדרה. כיום, נחשב מתנאל לאחד השחקנים הטובים והמבטיחים ביותר בגולן, כזה שעוד יכול להגיע רחוק.
אז למה בחר בכדורסל? איך הכדורסל משתלב עם הדת? והאם יש מחשבות על קידום?
למה בכלל בחרת לשחק כדורסל?
“אבא שלי שיחק כדורסל בילדותו. נולדתי בעצם לבית של כדורסל, מאז שאני זוכר את עצמי אני משחק כדורסל, אני עושה הרבה ספורט, אבל בכדורסל בחרתי להתמקצע.”
היו כבר מחשבות על האפשרות להתקדם?
“בכיתה ט’ חיפשתי פנימיית כדורסל ללמוד בה, אבל לא מצאתי משהו שמתאים בשבילי. היו מחשבות לעבור לשחק בקבוצה יותר מקצועית מאשר זו שיש בגולן. בסוף דברים לא הסתדרו ואני משחק היום ב”מ.ק. רמת הגולן”, בליגה הארצית (השנייה בטיבה).”
בוא נדבר רגע על אליפות הישיבות, נבחרת לשחקן המצטיין והקבוצה שלך זכתה בתואר…
“בשלבים המוקדמים היו משחקים קצרים ומאוד אגרסיביים, של 12 דקות משחק. משחקים על הכל או לא כלום. אם אתה מפסיד, אתה הולך הביתה, אם ניצחת 3 משחקים (הבית המוקדם) אתה עולה לרבע הגמר, ברבע הגמר שיחקנו נגד ישיבת הדרום, ניצחנו אותם ניצחון די משכנע, והמשכנו לחצי הגמר, שם פגשנו את ישיבת “כפר גנים”, ניצחנו גם אותם, קלעתי 17 נקודות והרגשנו טוב עם הניצחון הזה. בגמר פגשנו את “תיכון הדר”, פתחנו את הגמר בריצה של 10:0, משם הדרך הייתה סלולה. היה להם שחקן דומיננטי שאותו נטרלנו וזה בעצם מה שגרם לניצחון הגדול. ההרגשה הזו לזכות בשחקן המצטיין היא הרגשה נפלאה, בכל מקרה רציתי לעשות את הקורס (ה-MVP זוכה בקורס ב”גבעת וושינגטון” בחינם) אז זה באמת הרגשה עילאית.”
אתה משתדל לשמור על אורח חיים ספורטיבי?
“אני שומר על אורח חיים ספורטיבי, לפעמים אני מרגיש שזה פוגע בחיי החברה, חבר’ה יוצאים לבלות, ואני נשאר לעבוד על קליעות או שומר על כושר. זה קשה אבל אני מקווה לבוא על שכרי בסופו של דבר.”
אם לא כדורסלן, במה היית רוצה לעסוק?
“אם לא הייתי חולם להיות כדורסלן, הייתי בוחר בתחום החקלאות. אני מתחבר מאוד לעבודה הקשה, למוסר שהתחום הזה מעניק. אני גר ביונתן, חיים את החקלאות מקרוב.”
אתה בחור דתי, זה נראה לך יכול לפגוע בחלום? איך משלבים את הכדורסל עם הדת?
“אני שומר מסורת. אני בטוח שבעתיד זה ייפול על משחקים, אבל האמת אני לא יודע עדיין מה אני אעשה, אני אשתדל לשמור על האמונה שלי כמה שיותר. עד עכשיו הדת לא הפריעה יותר מידי, אני מקווה שזה יימשך כך.”
מי המודל לחיקוי שלך, ולמה?
“המודל לחיקוי שלי זה מאיר טפירו, הוא כבר בן 41, ועדיין משחק כדורסל. מדהים אותי מוסר העבודה שלו והתשוקה לכדורסל, זה משהו שאי אפשר לקחת ממנו. אני מאמין שבעקבות התשוקה ומוסר הכדורסל הוא הגיע לאן שהוא הגיע בסוף.”
נראה לך שהעובדה שאתה גר בגולן תקשה עליך להתקדם?
“העובדה שאני גר בגולן די פגעה בחלומות שלי על קידום, בעיקר בגלל חוסר המתקנים וחוסר הרמה שקבוצות הכדורסל מציגות בגולן. אני מאמין שעדיף להיות זנב לאריות מאשר ראש לשועלים, ובגולן נוצר מצב הפוך.”
אז נראה אותך מככב הליגה של הגדולים במוקדם או במאוחר…
“מקווה, זה החלום הגדול שלי לשחק בליגות הגבוהות, אני לא יודע מתי זה יקרה, רוצה להאמין שכמה שיותר מהר.”
לסיום?
“בהזדמנות זו אני רוצה להודות להוריי על התמיכה, ולמאמן שלי יניב ברק, חוץ מי זה, אני מקווה שבאמת ייקחו את הספורט בגולן צעד אחד קדימה, שיהפכו אותו להרבה יותר מקצועי. יש פה המון פוטנציאל למקום ולשחקנים שבו, רק צריך מישהו שיראה את הפוטנציאל וייקח את זה ברצינות.”
