יאיר ניסנוב עושה סנפלינג על עצים ומוריד ענפים מסוכנים. המקצוע המסוכן בעולם. כל יום – עץ חדש
שיחות נפש ממושכות ערך עם עצמו יאיר ניסנוב, 34, בן מושב שעל, עד שהגיע למסקנה שאין טוב לאדם מאשר מקצוע שמשלב נפש ופרנסה ובחר בגיזום עצים, תוך שימוש בסנפלינג. כאשר סיפר לחברים מהמושב, הם אישרו את מה שידע: זה תפור עליך, זה בדיוק אתה, אתה הטיפוס… לטפס.
לפני שנתיים, פתח את העסק הנושא את שמו, “בגלל האהבה לעצים”, הוא אומר.
אוהב וגוזם? אני שואלת, והוא עונה: “קודם כול, כן, כי גיזום העץ אינו בהכרח רע לו. אני אוהב מאוד עבודה פיזית, עם הטבע ועם העצים, אשר יש בה שילוב מדהים; אתה עוסק במקצוע שהוא סוג של ספורט אתגרי, הכולל טיפוס ושימוש בסנפלינג על עצים, וגם מציאת פתרון לבעיות שנגרמות על ידי עצים”.
אילו בעיות בדיוק יכולים לגרום העצים ומדוע לא להניח להם לצמוח כאוות נפשם?
ניסנוב: “למשל אקליפטוס בין 40, שגדל ליד פרגולה. עצים כאלה עלולים להישבר ברוחות, היישר על הפרגולה היפה, לפרק אותה, ולאיים על הבית.
“מהות עבודה זו היא הפעלת דמיון רב מאוד ומחשבה על העץ וכיצד לעשות דברים בלי לפגוע; כיצד לבנות מערכות מעניינות על העץ כדי להוריד בצורה מבוקרת, אטית ושקולה את הענף שעומד להרוס את הפרגולה. זה מקצוע עם הרבה מאוד דמיון, שדורש למצוא כל הזמן פתרונות לבעיות.
“כל יום זה עץ אחר, כל יום בעיה חדשה; כל פעם זה סוג של ריגוש, אין שום רוטינה. אתה מגיע לעץ, עולה למעלה ופתאום מגלה שחצי ממנו סדוק ובעוד רגע, הוא עלול ליפול ולאיים על החיים מתחתיו, על המכוניות והבתים.
“ואז אתה אומר: ‘ואללה, לא קראו לי סתם, יש סיבה, מישהו התקשר לפני שהעץ מתמוטט'”.
ההצגה הטובה בעיר
רגע רגע, יש בכלל בגולן עצים שצריך בשבילם סנפלינג?
יאיר: “רק בקצרין, יש עשרות. יש ברחבי הגולן עצים שגובהם כמעט 30 מטרים, כמו אורנים, אקליפטוסים, מכנפים, אזדרכות, ודקלים גדולים מאוד.
“את שואלת מדוע לטפס ולא להגיע עם מנוף? אני גם עושה עבודת מנופים והטיפוס נדרש למקומות שאין אליהם נגישות של כביש, כל מקרה לגופו”.
כיצד זה עובד בפועל?
“אני תופס את הענפים הענקיים האלה באמצעות מערכות שאני בונה, הענף נשאר תלוי באוויר, מאובטח ב-200 אחוז עם חבלים מאוד חזקים והוא יורד אל הקרקע בצורה מבוקרת, במהירות של 1 קמ”ש. לעתים, אני בונה סוג של אומגה, שבאמצעותה הענף מגיע למטה, תוך כדי גלישה מבוקרת עם חבל וגלגלות.
“על העץ, אני נמצא לבד. יש לי עובדי קרקע שדואגים שהציוד במצב של עבודה תקינה, הם מחשבים אומדני מרחקים וגם למדו לחלץ אותי, אם אני נתקע.
“זו עבודה על קרקע שנחשבת למסוכנת בעולם. עבודה יותר מסוכנת ממנה היא רק דיג באלסקה”.
איפה לומדים את התורה הכל כך מיוחדת הזאת?
“בקורס מקצועי, אבל אני לקחתי קורס פרטי. השקעתי אמנם יותר, אך הייתי ‘אחד על אחד’ עם מדריך, לתקופה של כחודש, יש לי תעודות מטעם המדינה – התמ”ת ומשרד החקלאות. סיימתי קורס חובה מקצועי של גוזם מומחה מטעם משרד החקלאות ויש לי תעודה של מטפס מומחה שלב ג’, השלב המקצועי ביותר.
כן, זו עבודה מאוד מעניינת, מאתגרת, מרגשת ואנשים שרואים אותי לעתים על עצים, עוצרים ומצלמים, כמו ההצגה הטובה בעיר”.
איפה באמת אפשר לצפות בריחופים שלך על העצים?
“אני מתמקד באזור הגולן כולו, בעמק החולה, צפון עמק הירדן, הגעתי עד מנחמיה, אפיקים, יבנאל וצפת – תלוי אם העבודה מספיק מרגשת ומעניינת. הלקוחות שלי הם פרטיים ומוסדיים, עשיתי כמה פרויקטים למועצה, לרשות הטבע והגנים וגם לרשות בתי הסוהר. אצל האחרונים, טיפלתי בעצים שקרובים לגדר ואשר היה חשש שאסירים ינסו להיעזר בהם על מנת לברוח. כמו כן, יצרתי חישוף בתוך העץ עבור מצלמה שמצלמת את חצר בית הכלא וביטלתי את ‘השטחים המתים’, שהוסתרו על ידי עצים. בצעתי גם פרויקטים של גיזום בטיחות ומזיקים בבתי הספר, כדי להוריד קנים של טוואי התהלוכה.
“מדי בוקר, כשאני יוצא מהבית לעבודה, אני מתרגש מהמחשבות – מה צפוי לי היום. זו אכן עבודה מאוד מאתגרת וממלאת, מי שגם דחף אותי לעסוק בה היה חבר טוב שעוסק בתחום ואני – עפתי על זה”.
ואני, בהתפעמותי, מבטיחה לשבור ככל יכולתי, שאהבתו של נתנאל תעלה ותפרח.
