החקלאות עתירת-הידע הולכת ומשתלטת על שטחי הגידול, דוחקת החוצה את הישן, שהיה טוב לזמנו. היום, אם בכלל, מסובבים את הממטרה ממרחק באלחוט והיא תשקה, במבוקר, מזון עלית

דבורה בר

חג השבועות עומד בפתחנו ועמו ניחוח הקציר והמבט החקלאי אל חיינו. ההתיישבות בגולן קושרת

את המתיישבים אל השדות והמרחבים, האדמה מאתגרת את החקלאי מהגולן להוציא ממנה את המיטב בשדה, בכרם, במטע, בירקות ובעצם, בכל פרי האדמה. החקלאות, כאידאל חיים, לא פסה ממקומנו, אלא משדרגת את עצמה. אם בשנותיה הראשונות של המדינה, החקלאות נחשבה גם כצורך אידאולוגי לאספקת מזון, עם השנים היא התפתחה מאוד במישור הטכנולוגי מדעי. מ”סובי ממטרה” עברנו ל”חקלאות היי-טק”, המבוססת על טכנולוגיות מתוחכמות, המצאת זנים מיוחדים, השקיה ממוחשבת וחדשנית, רפת רובוטית במגמה תעשייתית ועוד ועוד…

סביבת חיינו החקלאית, הפרנסה מענף זה ותקופה זו של השנה מזמנות קריעת צוהר אל

עולם החקלאות העתידני דרך פריזמת “המרכז לפיתוח חקלאות עתירת ידע בגולן”. מרכז זה הוקם

לאחרונה, מתוך מגמה לשלב קליטה של חקלאים ב-750 נחלות חדשות. המבט הנישא קדימה מתחבר למגמות העולמיות של מזון עלית ותזונה מקדמת בריאות.

מנהל הוועדה החקלאית, גיל סופר: “חישה מרחוק – מקבלים דיווח של מדד ndvi, שזה מסת צימוח העץ: מתי הוא בשלכת? מתי הוא מלבלב? מקבלים תמונה תרמית, היכן הלבלוב חזק, או חלש – מה שיביא את האגרונום לפרש את הסיבה. האם החולשה, למשל נובעת, מקרקע? מים? מזיק?”

בחזון הגולני לפיתוח חקלאות עתירת-ידע הוצהר שהמטרה היא “להיות גורם מוביל לפיתוח חקלאות מתקדמת ועתירת-ידע, תוך ניצול יתרונות אזורי הגידול השונים בגולן. המרכז יהווה מוקד ידע מקצועי-כלכלי והדרכתי למתיישבים העוסקים בחקלאות וגוף מנחה למעוניינים לעסוק בחקלאות, תוך הגברת שיתופי מידע בין חקלאי הגולן לגופים המחקריים ולמומחים שונים וחיבור בין חקלאי הגולן ליזמים וחברות”.

בבסיס הרעיון יש מחשבה לפתח גידולים חדשים, ייחודיים, לשפר את הגידולים הקיימים ובעיקר להיות מדויקים יותר.

איך עושים זאת?

מענה לשאלה קיבלתי מד”ר דפנה מיכאלי, המנהלת המדעית של החברה לחקלאות עתירת-ידע בגולן.

בנמרצות והתלהבות, היא מספרת על החברה החדשה, שהוקמה לפני שלושה חודשים. החברה קבעה לעצמה למנף את החקלאות בגולן ולמצוא את הייחוד במארג הגולני. זאת, תוך חתירה ליעדים של יצירת קשר הדוק ודו-כיווני בין חקלאים וידע למדע ובעיקר, מחקר ופיתוח אזוריים.

ההבנה היא שפרנסת רוב תושבי הגולן באה מחקלאות. יעד מרכזי נוסף של החברה הוא למנף את שרשרת הערך המקומית. להגיע ממוצר חקלאי ועד לתעשייה מקומית עתירת-ידע, שיישארו בידי החקלאים והיישובים בגולן. זה כרוך בשדרוג והרחבה של תחומי המוצר החקלאי. הדבר הראשון שהיינו רוצים לראות בו הצלחה יהיה לקחת גידולים ש”צומחים מהשטח” ולסייע להם להתמנף להצלחה כלכלית באזור. כזו המשלבת וממנפת תעשייה מקומית ולהפך.

מיכאלי: “דוגמה טובה היא גידול השקדים. פרי זה החליף את גידולי השדה בדרום הגולן, שהכנסתם ליחידת שטח נמוכה יחסית. בשנים האחרונות, ניטעו שטחים רבים, כ-3000 דונם, כי יתרונות הגידול שלו ברורים: הרווח הצפוי לדונם גבוה משמעותית מזה של גידולי שדה. הפרי עמיד יחסית, עם חיי מדף ארוכים, כך ניתן למכרו בשיווק לייצוא. אנחנו חושבים על מקסום הענף: מה עושים עם הקליפה? האם זה כלכלי ואיך עושים מיצוי לשיירים – למשל, לחלב שקדים, או שמן שקדים? ובכלל, איך נכון לפתח תעשייה עתירת- ידע סביב הגידול?

“המחשבה המרכזית המניעה את התהליך היא: איך נוכל למנף את ההיצע החקלאי באופן משמעותי

בתכלול אזורי? כך שהתעשייה תמנף חזרה את הגידול ותרחיב אותו לאופקים חדשים. כאן נרתם לעניין גם ליאור רוכמן, סמנכ”ל פיתוח וחדשנות בחברה הכלכלית גולן, יחד עם הוועדה החקלאית, בריכוזו של גיל סופר ותחת אחריותו של אורי קלנר (סגן ראש המועצה), אנו ממפים נקודות חוסר ומנגישים אותן. הוועדה החקלאית שוקדת על מיפוי נקודות החוסר בהדרכה, תרה אחר מדריכים טובים ומוכשרים ולומדת צרכים. אנו חיים את השטח לראות: מה חדש בו ומהם הגידולים החדשים, בד בבד עם חיבור משאבים למינופם”.

 איך מנגישים את הידע המצטבר?

“מתחילים בימי לימוד ועיון. הנה, בפברואר, הובילה הוועדה החקלאית יום כנס של חדשנות בחקלאות,  בו נפגש החקלאי עם עולם ההידרופוניקה, האקווה-פוניקה  הביוטכנולוגיה ועוד.

“ההיענות הייתה עצומה. ב-7 ביוני, בערב, אנו מזמינים את כל החקלאים לערב סיעור מוחות, כדי לאסוף את הבעיות המהותיות ביותר שעולות מן השטח ולחבר אותן ישירות לפתרונות במו”פ האזוריים. העבודה רבה: לחבר, לברר, להיות קשוב לחקלאי, להיות קשוב לעולם המדע ולסנתז ביניהם, כדי שיהיו מינימום פערים. משם, נוכל להמשיך לפתרונות היי-טקיים”.

חוויית צניעות

ד”ר דפנה מיכאלי גדלה בירושלים והגיעה לחקלאות דרך התמחותה כמדריכת  טיולים בביס”ש “גולן”, בקצרין, בעת שירותה הצבאי. שם, התחברה מאוד לבוטניקה ולגולן. לאחר השירות, פנתה ללימודי חקלאות בפקולטה והתמחתה בגידולי שדה וירקות, סיימה בהצטיינות והמשיכה לתואר שני בהגנת הצומח. הרצון להתמחות במחקר זיכה אותה במלגת “פול-ברייט” היוקרתית ומלגות נוספות, שאפשרו המשך לימודים לתואר שלישי באוניברסיטת ברקלי, בקליפורניה, שם עסקה בגנטיקה וביולוגיה מולקולרית של חקר התפתחות הזרע בצמחי מודל.

ד”ר מיכאלי ניהלה את המו”פ החקלאי של חברת “קולפלנט”, המייצרת צמחי טבק מהונדסים גנטית ומכילים קולגן אנושי רקומביננטי. היא המשיכה לניהול ופיתוח תכניות ליבה. בחברה, עסקה בניהול, בתכניות העבודה, ובחלק החקלאי.

היא מביאה עמה ניסיון, טכנולוגיות ליבה, בחברת קיימא, משם נקראה לדגל בגולן.

בצניעותה, היא מכוונת את שיחתנו אל החקלאים שמהם נלמדים הממשקים. נפעמת מחדש שוב ושוב מההון האנושי המדהים באיכותו, בנכונות לקדם האחד את השני. בסקרנותם העצומה לדעת “מה חדש?”, במרצם וחריצותם. בשיתוף המידע הנרכש בעמל כפיים, המפגש עם החקלאי יוצר חוויית צניעות.

מיכאלי: “אני באה ללמוד מהחקלאים בגולן מהן היכולות, נקודות החוזק והצרכים בשטח ומכאן, ליצור עוד חוזק מהחיבור בין השטח להבנה המדעית ולחיבור לפתרונות מהותיים.

“החקלאי כאן יודע טוב יותר מכולם מה קורה בשטח ומה חסר בו. האנשים כאן יודעים את העבודה, משכימי קום וחרוצים להפעים ולהפליא, מה שנותן כוח מחדש להתמודד. החקלאים כאן הם חלוצים שצריך להעריץ אותם וללמוד מהם. דור המייסדים הוא גם הדור שמעביר ומנחיל מניסיונו וידיעותיו. כאן רואים בנים ממשיכים, בצד מתיישבים חדשים, שלומדים את העבודה ומביאים חדשנות רעננה ופתיחות. כך מרימים משקים לתפארת וזה מעורר השתאות והערצה, ממלא בהשראה”.

חקלאות בטכנולוגיית לוויין

זווית נוספת לחוויה זו מוסיף מנהל הוועדה החקלאית, גיל סופר, האמון על ההכשרות החקלאיות בגולן. כלומר, הוא מקשר את כל נושא ההדרכה מול משרד החקלאות. בנושא חקלאות עתירת-הידע, הוא מרחיב: “יש טכנולוגיה דרך ‘מי גולן’ של 75 אלף דונם – חישה מרחוק. מקבלים דיווח של מדד ndvi, שזה מסת צימוח העץ. מתי הוא בשלכת? מתי הוא מלבלב? מקבלים תמונה תרמית, היכן הלבלוב חזק, או חלש – מה שיביא את האגרונום לפרש את הסיבה. האם החולשה, למשל נובעת, מקרקע? מים? פיצוץ במערכת? מזיק? חוסר מים? סתימה במערכת?

“תוצאות מתקבלות תוך 5 עד 10 ימים. במשך השנה, יורדים ל-5 ימים. דוגמה: אם מזיק פגע בעץ, התמונה מצביעה על מקום הנגיעוּת, מה שמאפשר לתקוף את הנגע. גם הסביבה מקבלת דיווח והיא יכולה להתגונן מפני הפולש. מידע זה ‘טרי מהשטח – ואני רוצה שהחקלאי ישתמש בזה’.

“כיום יש בשורה לחקלאי – חיסכון במים, חיסכון בריסוסים. ‘אנחנו מקום ראשון בארץ ברמה אזורית’ . חקלאות בטכנולוגיה מתקדמת של לוויין, היורד לרזולוציות גבוהות, תאתר כל סיבה לפגע ותאפשר תיקונו. ובכן, העתיד המקצועי תלוי בחקלאי”.

מיכאלי מסכמת בחגיגיות: “אנו עדים לעמדת החלפת המשמרת. הדור הישן, החלוץ והחרוץ, מעביר את נס החקלאות לדור הצעיר, המביא רעננות למינוף התחום ושילוב של חדש וישן וזה שילוב מנצח, כי השמים הם הגבול והעיקר – לא להיכנע לקושי”.

הנה לכם מביכורי הגולן ופריו עתיר-הידע.