בקרית איסוף יבשתי (בקא”סית), מיכל לבנון, הייתה במשמרת בבוקר ה-27 בנובמבר, עת חמושים של “שוהדא אל ירמוכּ” פתחו באש על כוח של גולני.מיכל פעלה למופת. הנה סיפורה
רק לפני חודשיים, דיברו כולם על תקרית הירי שהתרחשה בגבול סוריה, כאשר חוליה של לוחמי גולני נתקלו בירי של חמושים מארגון “שוהדא אל ירמוכּ”, אשר נשבע אמונים לארגון “המדינה האסלאמית”. זו הייתה תקרית ראשונה מסוגה עם הארגון הזה ובכל הארץ עקבו בדאגה אחריה ובעיקר, בגולן.
כדי לשמוע על האירוע ממקור ראשון דיברנו עם רב”ט מיכל לבנון, בקרית איסוף יבשתי (בקא”סית) בחמ”ל התצפיות בחטיבה המרחבית גולן, שהייתה במשמרת כשהכול התרחש וסייעה בהכוונת הכוחות באירוע.
טרם גיוסה, קיבלה מיכל את השיבוץ לתפקיד והתאכזבה מאוד, בגלל השמועות והסטיגמות השליליות שיש עליו.
מיכל: “פתאום, קיבלנו דיווח מגדוד הסיור של חטיבת גולני על ירי לכיוון כוחותינו מצד חמושים בארגון ‘שוהדא אל ירמוכ’. מיד ‘קפצתי’ לנקודה המדוברת בתצפית וזיהיתי חמושים מבצעים ירי לעבר הכוח”. מיכל הצליחה להכווין את הכוחות לתגובה איכותית ומדויקת
מיכל: “הגעתי לתפקיד של תצפיתנית באי חשק מוחלט, בגלל הרבה דברים רעים שנוטים להגיד עליו. כבר בהכשרה שעברתי, הבנתי כמה טעיתי, כשהקשבתי לכל השמועות האלו. הבנתי שמדובר בתפקיד עם חשיבות רבה, שבו אנחנו משפיעות על מה שעושים הלוחמים בשטח. בנוסף, השיבוץ שלי כבקרית איסוף יבשתית, אומנם דומה לתפקיד של תצפיתנית מבחינת המטרה ואופי העבודה, אבל אנחנו משתמשות במערכות מתקדמות יותר, שסורקות את השטחים הנרחבים בגבול הצפון”.
אכן, באמצעות מערכת ה”מארס” המתקדמת, שבה משתמשות הבקא”סיות בגבול הצפון, הן יכולות לסקור ביעילות שטח רב, להקפיץ ולכוון את הכוחות, כמו שעשתה מיכל באותו אירוע.
“כבר בהכשרה, ידעתי שאני רוצה להגיע לשרת בגבול סוריה, זו נראתה לי הגזרה המעניינת ביותר. מלחמת האזרחים המורכבת מתרחשת ממש מעבר לגבול ואנחנו משמשות בתור העין הפקוחה של תושבי הגולן, אלו שצופות על כל ההתרחשות, כדי לתפעל אותה במקרה הצורך. זה נראה לי כמו אתגר גדול שרציתי לנסות ולעמוד בו.
“באותו יום, ה-27 בנובמבר, נכנסתי למשמרת והיה נראה שזהו עוד בוקר רגיל. עברנו תדרוך כמו בכל יום, שבו הזכירו לנו שמטרתנו היא לסכל, להתריע ולמנוע אירוע מתפרץ לעבר כוחותינו ולעבר אזרחים. פתאום, קיבלנו דיווח מגדוד הסיור של חטיבת גולני על ירי לכיוון כוחותינו מצד חמושים בארגון ‘שוהדא אל ירמוכ’, ארגון שנשבע לפני כשנתיים אמונים למדינה האסלאמית. מיד ‘קפצתי’ לנקודה המדוברת בתצפית וזיהיתי חמושים מבצעים ירי לעבר הכוח, שהגיב מאוד מהר באש ואף ירה פצצות מרגמה לעבר האיום”.
באירוע הנ”ל, מיכל תפקדה “על פי הספר”, זיהתה את האירוע, ניתחה אותו ודיווחה לכוחות בשטח על המתרחש. הערנות, החדות והמקצועיות שהיא צריכה להפגין – הכול התנקז לרגע אחד של אירוע אמת שבו עמדה במבחן והצליחה להכווין את הכוחות לתגובה איכותית ומדויקת.
“זה שונה ממה שכולם חושבים. המשקפת של הלוחם בשטח היא אמצעי בסיסי, אבל כל לוחם ומפקד יודע שמערך איסוף שלם עומד מאחוריו. אפשר לקרוא לזה ‘עיניים בגב’, אנחנו רואים הכול ויודעים לתפעל את האירוע בהתאם”.
היא נזכרת באכזבה שחשה עם קבלת השיבוץ ומתחרטת: “אם הייתי יכולה, הייתי מביאה גם את כל בנות המחזור שלי אליי, לחמ״ל, לראות את גודל האחריות שיש בידינו. אני שמחה שסייעתי בסיכול של אירוע כה משמעותי וכמובן, מקווה שהמצב בגזרה יישאר שקט. בכל מקרה, אנחנו מוכנות לכל מקרה שלא יבוא”.
