בעקבות פגישה עם תושב מג’דל שמס שהיה נוכח במעמד התלייה של אלי כהן בדמשק, יזם גיל ברנר, מדריך הטיולים הוותיק את שביל אלי כהן. השביל, באורך 70 ק”מ מחבר בין נקודות הקשורות לפעילותו של אלי כהן בסוריה, מחמת גדר ועד מרום גולן

אוסנת אמיתי, כנף

שביל אלי כהן הינו מיזם פרי יוזמתו של מדריך הטיולים גיל ברנר, השביל מנציח את אלי כהן באמצעות שלטי זיכרון ופסלים במקומות בהם ביקר אלי כהן במהלך משימותיו בסוריה. האמן שיצר את הפסלים הוא יובל לופן מקיבוץ גנוסר.

השביל הינו אוסף של שמונה נקודות הסמוכות לכביש 98, כביש אורך ברמת הגולן, שאורכו 70 ק”מ. הנקודות קשורות לפעילותו של אלי כהן בסוריה, והן מובאות כאן מדרום לצפון.

נקודת ההתחלה של שביל אלי כהן היא במגרש החניה של חמת גדר, נקודת הסיום היא ליד מרום גולן.

אלי כהן הוא ללא ספק גיבור לאומי. אף כי עברו למעלה מחמישים שנים מאז לכידתו והוצאתו להורג בכיכר מרג’ה בדמשק, מוסיפה פרשת אלי כהן להלהיב את הדמיון בישראל ובמדינות ערב, ופועלו כמרגל משמש חומר לימוד בכל שירותי הביון בעולם. אלי כהן פעל בדמשק בשנים 1962 עד 1965 בזהות בדויה. שמו היה “כאמל אמין ת’אבת”, הוא הציג את עצמו כאיש עסקים סורי שחי בארגנטינה וחזר לארצו. הוא נתפס בינואר 1965 והוצא להורג בתליה ביום שני 17 במאי 1965. (שגב שמואל, “בודד בדמשק”, 2012)

אלי כהן היה אחד מגדולי המרגלים שידעה מדינת ישראל ותרם תרומה מכרעת לביטחונה של מדינת ישראל ולניצחונה במערכה נגד הסורים במלחמת ששת הימים. הוא העביר מידע רב אודות פעילות הצבא הסורי בגזרת רמת הגולן, תוואי ההטיה הסורי והקרבות על המים. אפשר לומר שההישגים הגדולים של מלחמת ששת הימים: שליטה אסטרטגית, שליטה במקורות המים ואזור גדול להתיישבות, נזקפים בחלקם למידע שהעביר.

איך נולד הרעיון לשביל? בקיץ 2011 הגיע גיל ברנר לעלי מרעי במג’דל שמס. תמונתו של סאלים חט’אב, קצין ממוצא דרוזי, משכה את תשומת ליבו והוא שאל את עלי מי בתמונה. עלי סיפר, שסאלים חט’אב היה מפקד הקומנדו הסורי והיה חברו הטוב של אלי כהן בדמשק וגם אחד השופטים שדן אותו לתליה.

גיל ברנר שאל את על אם הוא שמע על אלי כהן ופעילותו בסוריה, כשעלי מרעי שמע את השם אלי כהן הוא קפץ כנשוך נחש ואמר “אלי כהן הוא גבר שבגברים”, מתברר שעלי היה נוכח במעמד התלייה של אלי כהן בדמשק.

כמקובל בסוריה, הנידון למוות היה נתלה כשכתב האישום כתוב על בגדיו. עלי מספר שאלי כהן אמר בקול רם בערבית כשכל הקהל בכיכר שומע: “אני מבקש להוריד ממני את כתב האישום. אני לא מרגל, אני שליחו של העם שלי, של עם ישראל.”

הסורים נדהמו, ושלא כמנהגם, הורידו ממנו את כתב האישום, והוא נותר עם גלביה לבנה. רק לאחר מותו בתלייה, הניחו עליו שוב את כתב האישום.

לאחר פגישה זו עם עלי, גיל ברנר פגש את נאדיה אלמנתו של אלי כהן והציע לה שבאין קבר לאלי, יהיה שביל הנצחה לזכרו. נאדיה נתנה את הסכמתה וברכתה והמיזם יצא לדרך.

פירוט הנקודות בשביל:

נקודה 1:

בחמת גדר, נחנה בצדו השמאלי של מגרש החניה, נעבור את השער החשמלי הנמצא בפינת מגרש החניה (צמוד לגדר של האתר) ונצעד לעבר הנקודה הראשונה, סלע עליו חקוק אשכול ענבים נישא בידי שני אנשים המזכיר את המרגלים ששלח משה לתור את הארץ. במקום עמדת שמע המסבירה על המבנה הנטוש ששימש כמלון, בו התארח אלי כהן בביקורו בעיר אל חמה הסורית. (הסלע נמצא מימין למבנה שירותים ניידים כחולים).

נקודה 2:

ניסע לכיוון הפנייה לרמת הגולן והתחלת כביש 98. נעצור בזהירות בשוליים בצורה בטוחה. ניתן ליהנות מהנוף היפה של הירמוך וגבול ישראל ירדן. על מבנה, הנמצא 30 מטר מהצומת מצד ימין, נראה תמונה ואת אישורי המעבר של אלי כהן חקוקים על לוחיות ברזל. למה דווקא כאן? כי במקום זה היתה עמדת שמירה סורית שאפשרה רק לבעלי אישורי כניסה להיכנס לאזור, שבשל מחנות הצבא הרבים שהיו בו היה שטח צבאי סגור. להזכירכם, גזרת אל חמה הייתה מובלעת ישראלית בשטח סוריה בשנים 1948 עד 1951, הסורים השתלטו על המובלעת ושלטו בה עד 1967.

נקודה 3:

נקודה שלישית נמצאת במעלה כביש 98. נעלה בכביש המפותל ואחרי שנעבור את השילוט שמאלה לשביל הגולן, נמדוד 600 מטרים ונפנה שמאלה למגרש חניה הצמוד לקוביות בטון גדולות ששימשו כמחסום טנקים של הצבא הסורי. על קוביית בטון הצמודה לכביש, פסל בצורה של ראש אדם הצופה לארבעה כיוונים, ארבעת הפרצופים מסמלים את היכולת של אלי כהן להבחין בכל הכיוונים האפשריים.

נקודה 4:

הנקודה הרביעית נמצאת על הטיילת של קיבוץ אפיק. ניכנס לקיבוץ, בכיכר נפנה שמאלה ומיד לאחר מכן ימינה (משמאל יש מבנה של חברת חשמל) ניסע עד לפינת הקיבוץ, נפנה ימינה (קצת לפני גדר המערכת) ובהמשך נראה מבנה סורי ישן. נעצור לידו. במקום תצפית מרהיבה אל העיר הרומית סוסיתא ואל נחל עין גב. היה זה מועדון הקצינים הסורי של מחנות פיק. אשר בו התארח אלי כהן מספר פעמים. על המרפסת ישנו שלט “מרפסת הר נבו”, משום שבה עמד אלי כהן וצפה בגעגועים ממדינת האויב לכיוון הארץ כשהוא לא יכול לעבור בחופשיות. סמוך למבנה ספסלי ישיבה, תצפית ועמדת מסבירן על האזור.

נקודה 5:

נחזור לכביש 98 וניסע לכיוון המושב אלי עד, הקרוי על שמו של אלי כהן. נעבור את הצומת ליישוב ומיד מצד ימין סמוך לתחנת אוטובוס נחנה את הרכב. בנקודה החמישית נבחין באבן גזר הדין המוצבת בסמוך למחנה אל על, שהיה בשימוש כוחות הצבא הסורים. משני צדי האבן נטועים שני ברושים. צמוד לאבן עמדת מסבירן המתארת את תפיסתו ותלייתו של אלי כהן במאי 1965. על האבן חקוק גזר דינו לתלייה. הוא הואשם בכך שעבר על איסור כניסה לשטח סוריה בזהות בדויה והשיג את הגבול בעת כניסתו לגזרת אל על, שהייתה שטח צבאי סגור.

נקודה 6:

נמשיך בכביש 98 לכיוון צפון, כמאה מטר צפונית לכניסה לחיספין מצד שמאל מונח סלע המציין שעל כביש זה נסע אלי כהן בין מחנות הצבא הסורים. הסלע מונח בנקודה בה נמצאו שרידים של הכביש הסורי הישן שחיבר בין קוניטרה לאל חמה. משני צדי הסלע ניטעו שני ברושים.

נקודה 7:

ניסע לכיוון צפון הגולן בכביש 98, נפנה ימינה ונעבור את תצפית קוניטרה (אם יש זמן מומלץ לעצור לתצפית על בקעת קוניטרה ועל הפארק הוולקני). משם נמדוד 1.6 ק”מ, וכשהכביש יתעקל שמאלה נפנה ימינה לדרך עפר. מצד שמאל נראה מבנה גדול ומרשים. מבנה זה שימש כמפקדת המודיעין הסורי ברמת הגולן. בחצר המבנה מול כניסתו עומד פסל של מנעול המדמה את אלי כהן שהציץ לסודותיה של סוריה. מצדו הימני של העמוד בכניסה יש שלט המציין שאלי כהן ביקר בבניין זה מספר פעמים במהלך שהותו בסוריה. נעלה לקומה השנייה, נפנה שמאלה במסדרון עד סופו ואז שוב נפנה שמאלה ונגיע לחדר האחרון מצד ימין. על הקיר שמימין לדלת חקוקים על לוחות מתכת אישורי המעבר של אלי כהן לאזור מחנות הצבא באל חמה (זוכרים את הנקודה השנייה?), שלצורך הוצאתם הגיע אלי כהן למפקדת המודיעין בקונטרה.

נקודה 8:

נצא מדרך העפר ונפנה שמאלה. נמשיך בנסיעה של 1 ק”מ דרומה ונפנה ימינה לקיבוץ מרום גולן. הכביש הצר עובר בתוך לוע של הר געש בין הר אביטל להר בנטל.

כ-200 מטרים אחרי הפנייה, מצד שמאל על גבעה הצופה לסוריה, מוצב הפסל האחרון בו נראית אם ושלושה ילדים קטנים. פסל זה מתאר את הציפייה של משפחתו של אלי כהן, נאדיה אלמנתו ושלושת ילדיה לשובו של אלי מסוריה, והבאתו לקבורה במדינת ישראל.