איך שלפנו מבריכת הג’ילבון קליינט ריחני בעזרת שחקני חיזוק מעמק יזרעאל. הידעתם? חבל ארוך שאנקול בקצהו יודע לחולל נפלאות בידיים הנכונות, אך לא מועיל דבר למועקת הריח
פרץ גלעדי, פקח מרחב גולן
ארץ הגולן ידועה כאזור אידאלי לגידול בקר לבשר. אלפי פרות רועות בנחת ובשלווה במרעה ומעלות לאטן גירה, תוך כדי תנועה ורביצה במישורים הירוקים. רוב העדרים מנוהלים היטב על ידי בוקרים חרוצים, המשכימים עם שחר, מאכפים את הסוסים ויוצאים לרכוב בתוך העדר.
בחודש ינואר, התרחשה תקלה שגרמה למיטב המוחות הנוגעים בדבר לאמץ אותם כדי לחפש פתרון. אחד הפרים הגיע למצוק (שלא היה מגודר) שמעל מפל דבורה, בנחל ג’ילבון המטויל ומשום מה נפל מגובה 9 מ’, היישר לתוך הבריכה. כידוע, בקר לא מתנהג במים כמו דגים והעצוב מכול קרה. הפר טבע ונסחף בתוך המים לכיוון הגדה, אבל נשאר בבריכה. מטבע הדברים, כמות מסיבית של בשר במשקל של כ-700 קילו, שנמצאת זמן ממושך במים, מתפרקת לאט, אבל בטוח. המים הקרים האטו את קצב התפרקות הפר וככל שהזמן חלף, התחיל הפר להדיף ריחות עזים, מבאישים ולא נעימים של בשר רקוב.
אוריה, פקח מרכז הגולן החרוץ, החל לקבל הודעות מחדר המצב של משרד החינוך וממטיילים אחרים על “פרה גדולה ששוכבת חצי שקועה במים ואינה יוצאת החוצה”. כל מטלפן טרח לתאר בפירוט רב את אופי וטיב הריחות מאזור הבריכה. בינתיים, הציב אוריה שלטים הממליצים לא להיכנס למים המצחינים. למזלנו, המים כל כך קרים שאף מטייל לא ניסה להיכנס לבריכה, אולם הריח היה בלתי נסבל וככל שהזמן חלף, הוא הלך וגבר.
ניסינו לטכס עצה ולחשוב כיצד מוציאים אותו מהמים. בדקנו עם יחידת חילוץ גולן. האמצעים שברשותם מתאימים גם לבני אדם גדולים מאוד, אבל לא למשקל של פר. בצר לנו, התבקשתי לנסות ולמצוא פתרון, תוך הבנה שלא ניתן לרדת לבריכה עם כלים חשמליים, או כלי תחבורה ולשלוף את הפר.
התחלנו לחפש את האדם הנועז והיצירתי שיבצע את המלאכה הריחנית. לאחר חיפושים, הגעתי ללירון טל מעין חרוד, שהסכים לקחת על עצמו את המשימה וזאת לאחר שקיבל הסבר מפורט עם צילומים של הלקוח הבעייתי. ביום שנקבע, הגיע לירון עם עדי שותפו לתכנון המבצע ועם תרמיל עמוס בציוד ירדנו לבריכה. לאחר זמן קצר אפילו כמעט שהתרגלנו לריח. לירון ועדי הביאו חבלים ארוכים, שבקצה כל אחד מהם מחובר אנקול העשוי מברזל בניין. הם עמדו על הגדה מעל הפר והשליכו את האנקול עם החבל לכיוון הפר השקוע בחלקו במים. לאחר לא מעט ניסיונות, נתקע אנקול מתחת לרגליו האחוריות של הפר. לאט ובזהירות משכנו את החבל עד שהרגליים הגיעו לגדה ומשם הרמנו אותם לדרגש סלע מחוץ למים.
לירון ועדי המשיכו לנסות ולהשחיל את האנקול מתחת לפר ואני בעיקר נתתי עצות. כשהאנקול נתקע במרכז הפר משכנו אותו שוב החוצה. לאחר עוד מספר ניסיונות הצליחו לירון ועדי למשוך ולהוציא את כל שאריות הפר מחוץ למים. כל זה בעזרת חבלים ואנקולים בלבד. כל חלקי הפר הונחו כלאחר כבוד מחוץ לבריכה, כדי שהתנים, השועלים ושאר אוכלי הבשר למיניהם ייהנו מהסעודה הדשנה.
למזלנו, התעסקנו עם הפר כשלא היו מטיילים בבריכה. עם סיום המלאכה, הגיעה קבוצת מטיילים שנמלטה מיד בבהלה מהמראה והאנשים המצחינים שעמדו מולם.
עייפים, מרוצים ובעיקר מדיפים ריחות הנישאים למרחקים, עלינו חזרה אל החניון.
מסקנה: עבודת פקח ברט”ג לא תמיד נעימה ולעתים מריחה היטב, אבל הכי מעניינת בעולם.
שורה תחתונה: הפר בחוץ, גדר חדשה מעל המצוק, בקרוב יהיו המים נקיים ואפשר יהיה להיכנס לבריכה.
למטיילים הידד!
