בשבוע שעבר נחשף בחופה המזרחי של הכנרת בגולן לוח שיש עתיק בן 1,500 שנים ועליו כתובת באותיות עבריות. הדבר נחשב לתגלית יוצאת דופן ונדירה, המעידה על קיום יישוב יהודי קדום בחוף כורסי
התגלית שנחשפה בשבוע שעבר על שפת הכנרת, בחוף המזרחי שבגולן – גן לאומי כורסי, מרגשת את עולם הארכיאולוגיה. לוח שיש עתיק בן 1,500 שנים ועליו כתובת באותיות עבריות התגלה במהלך חפירות של המכון לחקר ארכיאולוגיה ימית של אוניברסיטת חיפה. מנהל החפירה ד”ר חיים כהן, טוען בהתרגשות כי מדובר בתגלית יוצאת דופן ונדירה, שאין לה מקבילה לתגליות הארכיאולוגיות שנמצאו עד כה בישראל ומעידה על קיומו של יישוב יהודי קדום על שפת הכנרת.
ד”ר חיים כהן החל את החפירות בחוף כורסי במטרה לאתר את אזור הנמל ושיער כי במקום יחשפו שרידים מיישוב נוצרי. ההנחה הרווחת זה שנים היא שבמקום שכן היישוב “כורסי” המוזכר בברית החדשה כמקום שאליו הגיע ישו במסגרת מסעותיו באזור הכינרת, ושם ביצע את הנס שבו גירש שדים והעבירם לחזירים. על קיומו של יישוב עתיק בצפון מזרח הכנרת היה ידוע כבר בשנות ה-60, כשפרופסור אבר רבן מאוניברסיטת חיפה, יחד עם מנדל נון מקיבוץ עין גב, מצאו שרידים של שובר גלים גדול מתחת לפני הים במסגרת סקר שערכו. הירידה החדה של מפלס הכנרת אפשרה לחוקרי מעבדת האטר ולמנהל החפירות ד”ר חיים כהן לחזור לחפירות באזור שובר הגלים, אבל שום דבר לא הכין אותם לגילוי יוצא הדופן: לוח שיש עשוי חתיכה אחת בגודל של 150 / 70 ס”מ ועליו כתובת בשפה הארמית באותיות עבריות, וביניהן המילים “אמן” ו”מרמריה”. כתובת זו, לדבריו, היא הראשונה מסוגה שנמצאה בארץ, שכן מרבית לוחות ההקדשה מתקופה זו היו עשויים פסיפס ואילו כאן מדובר בלוח ההקדשה הראשון מסוגו שנחקק על שיש, שהוזמן באופן מיוחד מיוון. הכתובת נמצאה בכניסה לחדר פנימי בתוך מבנה שכנראה היה בית כנסת.
“קיומו של יישוב יהודי בחופיה המזרחיים של הכנרת הוא דבר נדיר מאוד”, אמרה פרופ’ מיכל ארצי מהמכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה “עד היום לא הייתה לנו שום הוכחה לכך שיישובים יהודיים שנעלמו עם השנים, אכן התקיימו באותה תקופה לחופי הכנרת, פרט למגדל”.
פרופ’ ארצי סיפרה כי התקיים קשר בין היישובים היהודיים העתיקים בגולן וביניהם הכפר היהודי סביב בית הכנסת העתיק עין קשתות הסמוך ליישוב נטור, וההנחה היא שתעשיית הלבנת הפשתן שהתקיימה ב”מפעל” שנחשף במעיין בעין קשתות הובאה לנמל בכורסי ומשם נשלחה בסירות לסחר במקומות אחרים.
ד”ר חיים כהן לא יכול היה לשמור את הגילוי לעצמו והזמין את ראש מועצה אזורית גולן, אלי מלכה, לצפות בתגלית. שם, באתר החפירות, הסיר ד”ר כהן את ערימות השקים ובדי הברזנט שמכסים את הכתובת, וחשף את לוח השיש במלוא תפארתו.
אלי מלכה, ראש מועצה אזורית גולן: “דרום ומרכז הגולן שופעים בעדויות על קיום של יישוב יהודי גדול פורח ומשגשג בתקופת התלמוד והמשנה. אנו מוצאים ממצאים לבתי כנסת מפוארים וייחודיים, לתעשייה כלכלית מפותחת, לחיי קהילה יהודית – ואת השורשים האלה אנו צריכים לחבר ולקשר ולספר את הסיפור”
אלי מלכה, ראש מועצה אזורית גולן: “זה גילוי מרגש שקושר לנו בעוד קשר את סיפור ההתיישבות היהודית הקדומה בגולן, וחושף בפנינו עוד מידע על החיים היהודיים בעת העתיקה בגולן. תגלית זו על פי החוקרים מעידה על קיומו של בית כנסת קדום ויישוב יהודי על שפת הכנרת, שמצטרף לעשרות בתי הכנסת הקדומים שנחשפו בגולן.
“דרום ומרכז הגולן שופעים בעדויות על קיום של יישוב יהודי גדול פורח ומשגשג בתקופת התלמוד והמשנה. אנו מוצאים ממצאים לבתי כנסת מפוארים וייחודיים, לתעשייה כלכלית מפותחת, לחיי קהילה יהודית – ואת השורשים האלה אנו צריכים לחבר ולקשר ולספר את הסיפור. תושבי הגולן מוזמנים לצאת ולבקר באתרים היסטוריים אלה בגולן, אשר בשנים האחרונות המועצה מפתחת ומשמרת וביניהם עין קשתות, דיר עזיז, עין נשוט, גמלא ואתרים נוספים. הפעילות של המועצה לשמר, לפתח ולהנגיש את בתי הכנסת הקדומים בגולן לאזרחי מדינת ישראל היא חלק מתפיסה לפיתוח תיירות תוכן וחיבור לשורשים, להיסטוריה, ליהדות ולקשר של עם ישראל אל הגולן”.
החפירה מתקיימת ביוזמת אוניברסיטת חיפה ובשיתוף רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות, מועצה אזורית גולן ורשות כינרת.
כעת, יישלח לוח השיש לפענוח על ידי חוקרים וארכיאולוגים, ולהמשך המחקר להבנת ההקדשה החקוקה עליו, ובקיץ הבא תימשך החפירה ותחשוף לנו רבדים נוספים ואולי אף תגליות נוספות שיתנו הסבר רחב יותר לקיום היישוב היהודי על שפת הכנרת.
