יוסף צמח, מבני יהודה, עשה פעם לא מעט בריכות עם אלופי עולם הולנדיים בשחייה. לפני שבועיים, זכה בשתי מדליות זהב באליפות ישראל למאסטרס. עובד כתובע משטרתי ומתאמן בבית איל. היעד: המכביה, בקיץ
לפני כשבועיים נערכה בבריכה האולימפית בווינגייט אליפות ישראל למאסטרס 2017. המאסטרס הם שחיינים מקצועיים שפרשו ומעוניינים להתחרות ברמת תחרות גבוהה יחסית לממוצע.
במקצה לגילאי 34-39, זכה יוסף צמח, בן ה-35, מבני יהודה, בשתי מדליות זהב, במשחים ל-100 מ’ ו-200 מ’ חתירה. שחיין צפוני נוסף, אלדד אביגדור, מכפר חיטים, שמתאמן עם יוסף בבית אייל, זכה בשתי מדליות זהב, ב-500 מטר ו-100 מטר ובמדליית כסף ב-200 מ’, כולן בסגנון גב.
יוסף גדל במכבים-רעות, סמוך למודיעין ושם החל את דרכו במים. בגיל 14 הצטרף לקבוצת השחייה של רעות שם התאמן והתחנך. בהגיעו לגיל 17, יוסף, (בעל דרכון הולנדי), שבלט בבריכה כבר אז, עבר להתגורר בהולנד על מנת לקדם את קריירת השחייה שלו. יוסף החל לשחות ב-PSV איינדהובן ההולנדית, שם שיתף פעולה עם לא פחות מארבעה שחיינים שהפכו אלופי עולם, ביניהם פיטר ואן דן הוחנבאנד (זהב בסידני, ב-100 מ’ וב-200 מ’ וזהב באתונה, ב-100 מ’ וכסף ב-200 מ’), שחה בהצלחה במשך כשנתיים ובגיל 19, החליט לחזור לארץ על מנת להתגייס לצה”ל.
אני מניח שהייתה התלבטות קשה לוותר על השחייה בשביל שירות צבאי
יוסף: “הייתה התלבטות, אבל ידעתי מה אני רוצה. המשיכה לארץ והציונות הם בעלי משקל כבד אצלי והיה לי ברור שאני רוצה לשרת ולתרום למדינה”.
בצבא שירת כשנתיים בתור לוחם ב”מורן” ולאחר מכן יצא לקורס קצינים. שירת בצה”ל כ-8 שנים, כאשר ב-2006, חלה תפנית בחייו. עוז צמח ז”ל, אחיו של יוסף, נפל במהלך קרבות מלחמת לבנון השנייה.
“הייתה תקופה לא פשוטה ואז בעצם החלטתי שאני רוצה להשתחרר מצה”ל”, מספר יוסף.
יוסף החל ללמוד משפטים וממשל, במכללה הבין-תחומית בהרצליה ומספר שהתקבל ללימודים בזכות יכולות השחייה שלו והיה לשחיין בנבחרת המוסד האקדמי. לא זרמו יותר מדי מים בבריכה, עד ששמו עין על כישוריו והציעו לו לחזור לשחות בצורה מקצוענית בעירוני הוד השרון. בין הישגיו הבולטים היו מדליית זהב באליפות ישראל לסטודנטים ומדליית כסף ב50X4 שליחים.
כאשר סיים את לימודיו, התחתן ובשנת 2013, עבר להתגורר ברמת הגולן. ליוסף ילד אחד ועוד אחד בדרך.
יוסף החל לעבוד כתובע משטרתי בטבריה וכך החל הרומן שלו עם בית איל. בית איל אימצו אותו ונותנים לו לשחות ולהתאמן תחת המאמן פדות ובתנאים מצוינים: “אני עוצר שלוש פעמים בשבוע אחרי העבודה בדרך הביתה בבית איל, להתאמן כשעתיים”.
בבית אייל ישנו אתר הנצחה לנופלי מלחמת לבנון השנייה ואחד המונצחים במקום הוא עוז ז”ל, אחיו של יוסף.
“זו סגירת המעגל שלי”, מסכם יוסף.
בתחרות האחרונה, אליפות ישראל למאסטרס לפני כשבועיים, עצר יוסף את השעון על זמן של 58.03, שיא שהוא מקווה לשפר לקראת היעד הבא שלו – המכביה, שתתקיים בקיץ הקרוב.
“היעד הוא המכביה בקיץ. מתחילים להתאמן חזק יותר, מוסיפים אימוני חדר כושר ותזונה נכונה. מקווה להיות שם בקיץ”, הוא אומר.
יוסף הוא שחיין נהדר, איש כוחות הביטחון, ציוני עם זיקה גדולה לארץ, גאווה לגולן. מחכים לשמוע על שיאים במכביה, יישר כוח!
