ביום חמישי, ט”ו בשבע, יוצאים כ- 2,000 ילדי הגולן לנטיעות באזור בית העלמין של נוב. למרות שרוב שטחי הגולן עדיין חשופים, יש עדיין מחלוקת בין הגורסים נטיעות ברמת הגולן לבין התובעים להימנע כאן מהן. על ההתלבטויות והמגמות בייעור הגולן
דניאלה שאול 17.1.14
יש מעין חסד בט”ו בשבט, שמעלה אחת לשנה לסדר היום שאלות של קיימות ירוקה ולא של קיום לאומי.
בניגוד לאתוסים הציוניים, על סדר יומה של הקיימות בגולן עומדת דווקא מחלוקת בין הגורסים נטיעות לבין התובעים להימנע כאן מהן, למרות השמש בקיץ, הנופים שמתייבשים והמטיילים אשר משוועים לצל.
לרגל ט”ו בשבט, על כך, על שאלת הנטיעות בעידן המאה ה- 21, על יערות שגוועים, על בקר ודבורים, עם אפי נעים, יערן הגולן ועמק החולה. כי כך הולכים השותלים.
יש להקדים ולסייג, כי היערות ומיני החורש בגולן חולקו והופקדו לניהולן של שתי רשויות, שלא תמיד מאוחדות באינטרסים שלהן – רשות הטבע והגנים והקק”ל; זאת, על תחום שיפוטן של רשויות נוספות – המועצות גולן וקצרין והרשויות הדרוזיות.
מעמדם של כל היערות ומיני החורש שבתחום הקק”ל בגולן, כ- 30,000 דונמים מוסדר ומוגן בחוק באמצעות תמ”א 22, תכנית המתאר הארצית, שמפקידה את ניהול היערות בידי הקק”ל ומבחינה בין סוגי יערות, הזוכים לדרגות שונות של הגנה: יער נטע אדם, יער טבעי לטיפוח, יער טבעי לשימור, יער פארק, יער פארק חופי ונטיעות על גדות נחלים.
בתחום סמכותה של רשות הטבע והגנים יערות כמו יער יהודיה, אודם, מיצר, שהינם שמורות טבע, אך אינם מוגנים סטטוטורית כמו ייעור תמ”א 22.
“למרות כל היערות הנשקפים מסביב”, אומר נעים, “עדיין רוב שטחו של הגולן, גם בתוך היערות, חשוף. זה אחד הדברים המיוחדים בגולן ואנשיו רוצים לשמור על שטחים פתוחים כמידת האפשר.
נעים: “במסגרת עבודתה, עוסקת כאן הקק”ל בהכנת תכניות ייעור וביצירת התאמות של תמ”א 22. אנחנו מנסים להגיע יחד עם מתכנני המועצה האזורית, לתמהיל שבו יוגדרו שטחים נוספים ויוטמעו בתוך תכנית האב לשטחים פתוחים של המועצה, שהינה תכנית מנחה ולא סטטוטורית.
“דוגמה לנושא ההתלבטות בגולן הם שימורם של מסדרונות אקולוגים ואחו גולני. תפיסת עולמנו אומרת שאם המקום יוגדר כתמ”א 22 זה יענה על הרצון והצורך שלא לגעת בשטח ולא לקיים בו עבודות פיתוח, אם הוגדר בתכנית כיער טבעי. הדבר עולה בקנה אחד עם תפיסת העולם שאחו גולני יהיה מקום שלא יגעו בו, לא יפותח ולא ישונו פני השטח.
כל פגיעה בשטח תימנע, אם מגדירים אחו גולני ומסדרונות אקולוגי מתאימים כחלק מתמ”א 22.”
כאיש קק”ל, אתה מדבר יותר איך לא ליער..?
“אנחנו כן חושבים שכדאי להקים כמה מרכזי ייעור בגולן, כמו למשל בצומת דליות, שצריך להיות הרבה יותר מיוער. המקום הינו על שביל הגולן, אנחנו חושבים שיער ‘נטע אדם’ מתאים כאן לפעילות של נופש ופנאי. מושב קשת למשל ביקש יער כזה, מדובר באזורים שמתבקש לקלוט קהל ואפשר יהיה לנתב אותו מכאן לאתרי ענין נוספים באזור.
“אך איננו חושבים שצריך לשנות את אופי הגולן, צריך לשים לב שהיער והחורש הטבעי חוזרים לתפוס מקום נכבד בשטח, וזו ברכה.”
מגמה חדשה, חורשות למרעה עבור בקר ודבורים
“נושא נוסף שאנחנו נגועים בו לאחרונה הוא נטיעה למרעה בקר ודבורים. החורשות שאנחנו נוטעים מיועדות להקל על הבקר שמאד סובל פה בקיץ, איכות חייו פגומה ונפגעת, אין ספק שתפוקת הבשר של העדרים יורדת. נדרש להם צל, אם מספקים אותו בחורשות ועצים צופניים (ו’ בשורוק), בפעולה אחת ניתן מענה הן למרעה בקר והן של דבורים. עצים צופניים הם קודם כל איקליפטוסים, שיזפים וחרובים, המשולבים יחד כדי לקבל צוף ופריחה לאורך רוב ימות השנה. כך נייצר מצב, שכוורות יהיו במקום אחד לאורך זמן בלא צורך לנייד אותן. על מנת שהעצים יהיו מהירי גידול, אנחנו משתדלים ליצור תנאים איכותיים לאותן חלקות, למשל אלה שניטעו באזור ג’וחדר לפני חמש שנים ומשוחררות עכשיו לרעיית הבקר של קיבוץ מבוא חמה. הפיילוט שם מאוד הצליח, היקף כל חורשה בערך בין 30-50 דונם. בכל חורשה בין רבע לחמישית מהשטח עצי חורש שיהיו גרעין לעצים הבאים שיחליפו את הקיימים.”
איפה מתכוונים להמשיך ולנטוע בגולן, למרות המחלוקת?
“במבצע ט”ו בשבט לילדי הגולן, שנערך היום יום חמישי, ניטע ממזרח לבית העלמין של נוב 40 דונם איקליפטוסים, 10 דונם עצי חורש כגרעין רבייה להתפתחות עצי חורש במקום, כמו אלה אטלנטית וארץ ישראלית, אלון תבור. משתתפים כ- 2,000 איש, ילדי הגולן עם חיילי צה”ל. המובילים בחורשות אלה הם הצופנים, אחרי חמש שש שנים אנחנו פותחים את הגידור סביב לאיקליפטוסים עבור הבקר ומגדרים רק את החורש שנשאר כדי לתת לו הזדמנות להתבסס למשך חמש שנים נוספות, עד שהעצים יגיעו מעל גובה ראש פרה, אחרת אין לעץ סיכוי. בקשת אנחנו נוטעים 120 דונם כיער פארק, לכל עץ יותקן גידור פרטני כדי שהבקר יוכל להסתובב במקום בלי להוריד אותו משטח המרעה.”
גידור סביב לכל עץ, לא קצת יקר לעצים?
“כן, יקר מאד, כ- 350 ש”ח כולל מערכת השקיה לעץ. אם אני נוטע 1,200 עצים, עשי חשבון בעצמך לגודל ההתחייבות הכספית שלי.”
לבד מט”ו בשבט, מה אתם עושים בגולן כפעילות שוטפת?
“אנחנו נוטעים בערך כ- 15,000 עצים כל שנה בגולן. כרגע מבצעים שינוי ביער מבוא חמה שניטע לפני 20 שנה. בגלל המחסור במים העצים התחילו להתמוטט, לכן כורתים ונוטעים במקומם עצים שזקוקים לפחות מים, מיני ברוש עמידים, איקליפטוסים יובשניים. לאט לאט, אנחנו משנים את היער במבוא חמה לאחר שנערכו בדיקות קרקע והיכרות טובה יותר עם בית הגידול. באזור נשוט משוקם החורש לאחר השריפה, נטיעות בוצעו באזור בראון ובאום אל-קנטיר.”
עד כמה יש לכם מעורבות בתחום החינוך?
“לצערי זה לא מספיק חזק בגולן. השנה סוף סוף מתחברים לפעילות משותפת עם מחלקת החינוך במועצה האזורית, מתקיים הפנינג בט”ו בשבט, ומקוים להכניס גם בשוטף פעילות עם בתי הספר.”
קצרין חורשות סביב לה, מה על סדר היום עבורה?
“הצריף שלי נמצא בקצרין, יש לי קשר טוב עם המועצה, עם אריה מנחם, מהנדס המועצה, חיים אלמליח מנהל השירותים העירוניים, מחלקת החינוך. לפי בקשת המועצה מתקיימות השבוע נטיעות של אלונים, אלות אטלנטיות ואלת המסטיק באזור פארק קצרין. בקצרין יש לנו המון עבודה, עשינו את ‘גן מיקולוב’, ואת מסלול האופניים שנעצר בינתיים בגלל בעיית שטח האש. בישיבה שאך זה התקיימה אצל מהנדס המועצה, סוכם מהלך והוא יושלם באביב.”
מדוע מתים עצי האורן בחורשות הנפלאות סביב לקצרין?
“אנחנו לא יודעים מה זה, נלקחו דגימות עצים ועלים לבדיקה בקטריולוגית ופטריות, לא מצאנו את מחולל המחלה. רק היום דיברתי עם האנטימולוג שלנו, אין בינתיים תשובה.
כמות העצים הולכת וגדלה, היקף התופעה אינו סופי, התופעה קיימת רק באזור קצרין ובסמוך לצומת המוביל.”
האם יש כוונה להחליף את חורשות האורנים בקצרין?
“אנחנו מכניסים עכשיו נטיעה מעורבת שכוללת גם עצי חורש טבעיים וזה חלק מסדר היום שלנו, עם הזמן לשנות את אופי היער. התפיסה שלנו אומרת שהיער צריך להיות בר קיימא, שלא יצטרכו להתערב בו, יער רב מיני, רב גילי, כך שומרים על בריאות היער.”
מה נעשה על מנת לצמצם את כמות השריפות כאן ולמנוע סיכון חיי אדם וחיה?
באזורים שאין לנו רעייה מספיק טובה אנחנו עושים קווי חיץ ברוחב של עד 50 מטר, מרימים את הענפים עד גובה ארבעה מטרים בגיזום מסודר ומדללים את העצים על מנת ליצור מרחק של ארבעה מטר מנוף לנוף ואז יש יכולת לשלוט בשריפה.
אני מבקש להזכיר לסיום, כי בכל הנוגע לכריתת עצים בשטח ציבורי או פרטי, יש לפעול לפי החוק ולהוציא רישיון מהקק”ל.
החוק מגן לא רק על זכות הקנין של הבעלים, אלא על חיי העץ. מה לעץ אין זכות לחיות?
