בעונה הרביעית של החפירות במג’דוליה, התברר כי הכבשן לייצור כלי חרס, שנחשף בעונה הקודמת, השתמר בצורה טובה. לראשונה נחשף בגולן בית יוצר של ממש
מיכאל אזבנד וערן מאיר
בחודש יולי האחרון, התקיימה העונה הרביעית של חפירות במג’דוליה, כפר יהודי קדום, בו חופרת משלחת מהמכון לארכיאולוגיה ע”ש זינמן באוניברסיטת חיפה, בראשותו של ד”ר מיכאל אזבנד. למי שטרם שמע, האתר נמצא סמוך למושב נטור, אבל אין לבלבל בינו לבין אום אל-קנאטיר. החפירה מתבצעת על ידי מתנדבים מהגולן ואזורים שונים בארץ וגם מחו”ל. השנה, הצטרפה לצוות ד”ר קייט רפאל, ארכיאולוגית המתמחה בימי הביניים.
קירו החיצוני של הכבשן שרד בשלמותו וגם עמוד התמך שבמרכזו התגלה כשהוא שמור היטב. תקופת פעילותו של הכבשן היא בערך בתקופה הרומית המאוחרת, או במינוח אחר – ראשית תקופת התלמוד
בעונה האחרונה, פתחנו שני שטחים חדשים, באזורים ששימשו כמגורים, במהלך תקופות שונות. בנוסף לכך, המשכנו את החפירה מהעונות הקודמות בבית הכנסת העתיק ובאזור התעשייה, בו התגלה בית מלאכה לייצור כלי חרס.
עוד בעונה הקודמת, שמחנו מאוד למצוא את כבשן היוצר. בעונה הזו, התברר שהכבשן נשמר בצורה טובה ממה ששיערנו. קירו החיצוני שרד בשלמותו וגם עמוד התמך שבמרכזו התגלה כשהוא שמור היטב. תקופת פעילותו של הכבשן היא בערך במחצית השנייה של המאה השלישית ותחילת המאה הרביעית לספירה (התקופה הרומית המאוחרת, או במינוח אחר – ראשית תקופת התלמוד). התגלית עוררה התרגשות, כיוון שזו פעם ראשונה בגולן בה נחשף בית יוצר של ממש. עד כה, התגלו במספר אתרים סימנים לקיומה של תעשייה קרמית, אולם רק עתה התגלה המתקן ועוד במצב השתמרות טוב.
המשכו של המחקר צפוי לעסוק במספר שאלות: האם ישנם מתקנים נוספים באתר? האם יצרני הכלים בכפר מג’דוליה (שאת שמו הקדום איננו יודעים) סיפקו כלים רק לאנשי כפרם, או שמא מדובר במוקד אזורי? במסגרת עבודת הדוקטורט שלו, בחן ד”ר מיכאל אזבנד את הסוגיה הזו, כמובן על סמך המידע שעמד אז לרשות החוקרים. מחקרו העלה כי הדינמיקה הכלכלית של הגולן היא פריפריאלית, דהיינו לא מוקד ייצור מרכזי המשווק למרחב גדול, אלא פיזור של מוקדי ייצור קטנים ומקומיים. ידוע על ייבוא כלים ממרכזי הייצור הגדולים בגליל, אולם שיווק משמעותי בכיוון ההפוך לא מוכר. התגלית הנוכחית היא הזדמנות מצוינת להעמיד מסקנה זו לבחינה מחודשת ובמיוחד, לבחון את היחסים בין הכפר מג’דוליה לסוסיתא, העיר הגדולה מדרום.
היבטים נוספים אותם נבקש לבחון הם, למשל, מקורות חומר הגלם, ניסיון להבין את היחס בין משך פעילות הכבשן לעומת פרקי קיומו של היישוב באתר וכמובן שאלות נוספות. עד כה, התמקדה תשומת הלב בחלקה של החקלאות, בעיקר ייצור שמן הזית, כבסיס כלכלי של יישובי הגולן בעת העתיקה. הגילויים במג’דוליה עשויים לתת כיווני מחשבה נוספים.
בנוסף למחקר חיי היום-יום, המשכנו בחשיפת בית הכנסת, מוקד חיי החברה והרוח. שוב התברר כי רצפת הפסיפס של המבנה השתמרה בצורה חלקית וגרועה. לעומת זאת, ספסלי הישיבה המסותתים בקפידה, מעידים על הפאר והמאמץ הגדול שנדרשו להקמת המבנה.
המעוניינים להתנדב נא ליצור קשר: kate.raphael@mail.huji.ac.il
