ב-2016, החליפה “גליל אופק חדשנות” את החממה הטכנולוגית הישנה, שנסגרה שנתיים קודם. כעת, מקדמת החממה פרויקטים בתחום המכשור הרפואי וביוטכנולוגיה – תרופות, חקלאות ביולוגית וכד’
דנה הראל
מאמצע שנת 2016, פועלת בקצרין, ליד “יקבי רמת הגולן”, חממה טכנולוגית בשם – “גליל אופק חדשנות”. עוד קודם, בין השנים 1991-2014, פעלה באזור התעשייה של קצרין חממה טכנולוגית, אשר תחת גגה התנהלו כמה עשרות של פרויקטים טכנולוגיים, כחברות הזנק (סטרט-אפ). פעילותה של חממה זו נקטעה לאחר שבעליה הקודמים לא זכו במכרז שהוציא משרד התעשייה והמסחר, לקבלת זכיינות להמשך ההפעלה ל-8 שנים נוספות.
פגשנו לשיחה קלה את אלישע ילין (חבר מרום גולן), מנכ”ל “גליל אופק חדשנות”, במשרדו שבמבנה החממה.
מה קרה בשנתיים בהן לא פעלה חממה טכנולוגית בגולן?
ילין: “היה ברור לנו, לי ולראשי המועצות בגולן, שלא ייתכן מצב בו לא תפעל חממה טכנולוגית בגולן. בשנתיים האלו פעלנו, אורי מאיר מרמת מגשימים ואנוכי, לגיוס קבוצת משקיעים חדשה, שתלך ותתמודד במכרז החדש שהוציא המדען הראשי של משרד התמ”ת. הזכיינות אכן הושגה והחממה החלה לפעול כחברה חדשה, במבנה הגדול בו פעלה החממה הקודמת. מבנה זה נשמר במיוחד עבורה ועל כך אני מודה מקרב לב לשני ראשי המועצה של קצרין, לסמי ולדימי ולמנהל פרק התעשייה, אורן משולמי”.
מי הם כיום בעלי החממה?
“ארבע קבוצות משקיעים שותפות בבעלות על החממה: “חברת ‘מיקאל’, חברת ‘פז עתיד פרויקטים’, חברת ‘נקסט נורת’ וחברת ‘תב-מדיקל’. האחרונה היא חברה תעשייתית שבבעלותה שני מפעלים המייצרים מכשור רפואי ודנטלי, הפועלים בשלומי ובאזור התעשייה ‘בר-לב’, בגליל המערבי”.
מהו המכנה המשותף לקבוצת המשקיעים בחממה ומה הביאם להשקיע דווקא בחממה פריפריאלית בגולן?
“ניתן לומר שלמשקיעים יש זיקה חזקה לצפון, דבר שבא לביטוי גם בעסקיהם האחרים. משותף להם הוא הרצון והכוונה המוצהרת להשקיע בפרויקטים שיהפכו לחברות, שיתרמו לפעילות העסקית בצפון הארץ. בנוסף, כאשר בוחנים את מודל תכנית החממות, גובה מענקי המדינה ותנאי המימון לפרויקטים, לא קשה להבין שקיימת כאן הזדמנות עסקית מעניינת, שמציעה המדינה למשקיעים.
“זוהי הזדמנות שמפחיתה סיכונים למשקיעים שבחרו להשקיע בחממה ובחברות מתחילות שיצמחו במסגרתה. מודל השקעה שגם מפחית סיכונים למשקיעים, אבל גם, ובעיקר, יכול לתרום משמעותית לפריפריה, בכלל ולגולן, בפרט. זה המודל שאליו מכוונת המדינה והוא זה שהולם גם את תפיסתם של המשקיעים – העסקית והציונית”.
מכשור רפואי וביוטכנולוגיה
באיזה סוג של פרויקטים תתמקד החממה?
ילין: “בעיקר בשני תחומים עיקריים: מכשור רפואי וביוטכנולוגיה – תרופות, חקלאות ביולוגית וכדומה. יחד עם זאת, פרויקטים שאינם בתחומים אלה, כגון אלה הקשורים באיכות הסביבה, תקשורת ואחרים, יתקבלו גם הם בברכה, בכפוף לכך שיעמדו בקריטריונים של חדשנות ויראו יתרון תחרותי בשוק שאליו הם מכוונים”.
מהיכן יבואו הפרויקטים לחממה?
“המקורות לפרויקטים הם ממציאים ויזמים פרטיים, שמוחם הפורה ‘ממציא לנו פטנטים’. אלה באים מהצפון וממרכז הארץ. מרביתם מגיעים אלינו מהאקדמיה, ממכוני מחקר, בתי חולים (רופאים בעיקר), מהתעשייה וגם ‘אנשים מן היישוב’, שלהם רעיון טכנולוגי מעניין שיש בו חדשנות”.
מנכ”ל “גליל אופק חדשנות”, אלישע ילין: “על היזם לדעת להציג את הרעיון שלו בצורה משכנעת, עד כמה שאפשר, במצגת, או בכתב. חשוב שיראה ידע והבנה בפן הטכנולוגי ובסביבה העסקית בה יפעל הפרויקט – שוק המטרה, מוצרים מתחרים, מחירים, לקוחות פוטנציאלים וכך הלאה”
מה על יזם לעשות אם ברצונו להיכנס לחממה?
“על היזם לדעת להציג את הרעיון שלו בצורה משכנעת, עד כמה שאפשר, במצגת, או בכתב. חשוב שיראה ידע והבנה בפן הטכנולוגי ובסביבה העסקית בה יפעל הפרויקט – שוק המטרה, מוצרים מתחרים, מחירים, לקוחות פוטנציאלים וכך הלאה. חשוב שידע לזהות ולהסביר את הצורך האמתי ברעיון שהוא מביא. שידע לנמק מדוע הוא מעריך שהמוצר שהוא מציע לפתח טוב יותר ממוצרים קיימים באותו השוק אליו הוא מכוון. רצוי שידע להעריך באם ניתן להגן בפטנט על הידע והמוצר פרי רעיונו.
“צריך שיהיה לו מושג ראשוני לגבי המסלול הרגולטורי שיהיה על המוצר שהוא מציע, על מנת שבסוף הדרך, יקבל המוצר שיפותח את האישורים שיידרשו למכירתו בארץ ובחו”ל. לא פחות מכל אלה, חשובה לנו התרשמות האישית מהיזם עצמו. לאישיותו ולמחויבותו לפרויקט שהוא מציע יש משקל משמעותי בשיקולים לקליטתו בחממה”.
3.5 מיליון ש”ח לשנתיים
מה היא בעצם “רשות החדשנות”? ילין: “עד לשנת 2016, ה’מדען הראשי’ היווה את הזרוע הביצועית של משרד התעשייה והמסחר. הוא זה שהיה האחראי על מימוש תכניות התמיכה המגוונות ומתן המענקים לעידוד המחקר והפיתוח. זהו שדה החדשנות הטכנולוגית, אשר ההשקעה בה נחשבת כבעלת רמת סיכון גבוהה ולכן השוק הפרטי מהסס מלהשקיע בה וכן גם בחדשנות הקשורה בתעשיות המסורתיות.
“בתהליך של ארגון מחדש, שחל ב- 2016, הפך מוסד המדען הראשי לחברה עצמאית, בשמה החדש ‘רשות החדשנות’, שתנהל את אותם התקציבים המיועדים לתמוך בתכניות המחקר והפיתוח השונות לחדשנות טכנולוגית”.
מה תציע “גליל אופק חדשנות” ליזם – הממציא שמבקש לפעול במסגרתה?
“יזמים שיעברו בהצלחה את בחינת החממה, ואשר יאושרו על ידי ועדת רשות החדשנות, יזכו למענק כספי בגובה של עד 3,500,000 ש”ח, למשך השנתיים בהן יתנהל הפרויקט תחת גג החממה בקצרין. חשוב לי לציין, שבשל פעילות החממה בנפת הגולן – בפריפריה, זכאים יזמי הפרויקטים שיפעלו במסגרתה לתוספת כספית משמעותית ביחס לתקציב הניתן ליזמים בחממות הטכנולוגיות האחרות הפועלות במרכז הארץ. “בתקופת החממה יקבלו היזמים, בנוסף לתקציב, חדרי עבודה ברמה גבוהה, ליווי ותמיכה – ניהולית וכספית, ייעוץ משפטי ורגולטורי וסיוע בתחום הפטנטים. במשך כל תקופת שהותו של המיזם בחממה, יסייעו לו צוות החממה ובעליה, בכל הקשור לפיתוח העסקי של הפרויקט – גיוסי הון להמשך הפעילות, עשיית עסקאות עם שותפים, או עם לקוחות פוטנציאלים וכדומה. “המטרה המשותפת של היזם והחממה היא שבתום תקופת הפיתוח, 24 חודשים, יהיו בידי חברת הפרויקט אב-טיפוס שיוכיח היתכנות מעשית לרעיון המיזם, פטנט רשום ומודל עסקי להמשך דרכו כחברה עצמאית, שתוכל להשיג בכוחות עצמה את המשאבים הבאים שיתרמו להצלחתה”.
אילו פיתוחים טכנולוגיים חדשים מתנהלים כיום במסגרת החממה בקצרין?
“בשנה האחרונה, נקלטו בחממה בקצרין שישה פרויקטים חדשים, כולם מהתחום הרפואי. ארבעה פרויקטים חדשים נוספים, ביניהם אחד הקשור לאיכות הסביבה, נמצאים בהליכים מתקדמים של אישורם אצל רשות החדשנות.
“חברת ‘אנדוסטרים’ מפתחת מכשור רפואי והתקן לטיפול במפרצת של כלי דם במוח. חברת ‘מרפא טכנולוגיות’ מפתחת מערכת סורקת לאבחון וניטור שומות סרטניות על העור. המערכת שתפותח תוצב בבתי חולים, או במרפאות, תתעד ותעקוב אחר שינויים שיהיו בשומות למשך זמן. חברת ‘ויקאט’ מפתחת מכשור רפואי להסרת גידולים מורכבים מדרכי העיכול. חברת ‘אפיק אמ.די’ מפתחת מכשור רפואי כירורגי לניתוחים פתוחים של בטן וחזה. חברת ‘ביובטר’ מפתחת טכנולוגיה לייצור תרופות ביולוגיות בצמחי טבק מהונדסים גנטית. הפרויקט יפותח בשיתוף פעולה עם מיג”ל – מכון מחקר אקדמי בקריית שמונה. חברת ‘סייטורה’ תפתח תרופה לטיפול בכיבים סוכרתיים”.
פיתוח תעשייה מקומית
האם יש בצוות החממה עובדים שהם תושבי הגולן?
ילין: “לשמחתי הרבה, צוות החממה בנוי כמעט כולו מתושבי הגולן – ארנין כהן, מגבעת יואב, יהודית לינר, מעין זיוון, מאיה יחזקאל, מאל-רום, שלמה עדני, מקצרין ואנוכי, ממרום גולן. אנו מאוד רוצים שגם היזמים שיבואו וייקלטו אצלנו יהיו מתושבי הגולן והגליל המזרחי”.
מה תהיה תרומת החממה לפריפריה בצפון ובעיקר לגולן? “לעצם קיומה של חממה בגולן יש חשיבות רבה. זוהי, אגב, זכות שניתנה לעוד שני יישובים בלבד בפריפריה. החממה תוכל להציע מקומות עבודה לאנשי היי-טק ופרנסה לנותני שירותים וקבלנים מהאזור. כולנו הרי מודעים לקושי הקיים להביא לגולן ולגליל העליון מפעלים מהמרכז ולכן החממה היא זאת שתוכל להציע הזדמנויות להרים חברות מתוצרת מקומית, פרי רעיונות של יזמים מהגולן, כדוגמת חברת ‘ליטותק’ – חברה מצליחה, הפועלת בפארק התעשייה של קצרין ומעסיקה עשרות נשים מהגולן והגליל.
“בשל הקושי להביא מפעלים קיימים מהמרכז לגולן, אין לנו ברירה אלא לנסות ולייצור בכוחות עצמנו תשתית טכנולוגית ואנושית, שתוכל להרים באזור תעשיית היי-טק, משלב הנבטתה במסגרת החממה ועד להפעלה כאן כחברות מתחילות, או כחברות יצרניות לכל דבר. את דרכם לחיים העסקיים יעשו כבר הפרויקטים בכוחות עצמם, כאשר גם אז, יוכלו להיעזר בתכניות תמיכה ממשלתיות קיימות ובמענקים שיינתנו במסלולים אחרים של רשות החדשנות.
“אנו רואים בחממה הטכנולוגית בקצרין גוף שיגשר בין מוסדות המחקר למיניהם, דוגמת מיג”ל, קרן המחקר בבית החולים ‘זיו’, ‘מכון שמיר למחקר’, קרן המחקרים בבית החולים פוריה ואחרים, לבין התעשייה. אם זה אכן יקרה בצפון, אז לכך בדיוק אנו מתכוונים.
“צוות החממה ישמח להיפגש עם כל יזם, מהגולן ומהגליל, שיציג לנו רעיון מעשי שיש בו חדשנות ואתגר טכנולוגי משמעותי וכמובן, סיכוי סביר למימושו העסקי, במיוחד אם הוא תושב הגולן, או הגליל העליון. נשמח לשמוע, לכוון, לייעץ ולסייע ככל שנוכל בהשגת המשאבים הנדרשים לפיתוח המיזם שיציע”.
