דין מימוני, ממבוא חמה, גדל על מנצ’סטר יונייטד ודיוויד בקהאם. הדרך לכדורגל הייתה יותר מטבעית. ילדים בקצרין, נוער בקריית שמונה, השאלות, זימון לנבחרת הצעירה, קרע בצולבת ושיקום נפלא עם עתיד ורוד

ליד: דין: “הגעתי לקבוצת הנוער של קריית שמונה, עשינו עונה מצוינת וכינו אותנו ‘קוטלת הענקים מהצפון’. ניצחנו את כל הגדולות באותה עונה, את מכבי תל אביב, מכבי חיפה פעמיים והפועל תל אביב פעמיים. היינו נהדרים, התקפה מהירה וקטלנית, שחקנים כמו אלרואי כהן, תומר סויסה ושיר צדק”

דין מימוני (26), גדל בקיבוץ מבוא חמה, בדרום הגולן, התהלך יחף על הדשא בקיבוץ והיום מתהלך על הדשא של טדי, סמי עופר וטרנר. תלוי באיזו שבת תתפסו אותו.

דין החל להתאהב בכדור כבר מאז שהוא זוכר את עצמו. הוא בן לאימא בריטית, שאהבתם למשחק הכדורגל ידועה.

“מגיל קטן החדירו לי לוורידים את מנצ’סטר יונייטד. הייתי מחקה את בקהאם ורוי קין. מנסה לבעוט כמו דייוויד ולפעמים גם להסתפר כמוהו”, הוא צוחק.

“אחרי הניתוח באים הימים הכי קשים, אי אפשר לקום מהמיטה, זה כאבים שאני לא מאחל לאף אחד. אני לוקח מהתקופה הזאת גם דברים טובים, יצאתי חזק מאוד מנטלית. יצאתי עם הבנה שאני לא שווה כלום בלי ביצועים מיטביים של הגוף שלי ושצריך להשקיע בו. יצאתי מחוזק”

בגיל 9, התחיל לשחק בבית הספר לכדורגל בקיבוץ אפיק, שאז היה תחת חסותה של מכבי תל אביב. שם התאמן והתחנך עד לגיל 12, אז עבר לקבוצה הייצוגית בקצרין, בה שיחק שנתיים ואז, למעשה, הגיעה ההחלטה והחל המסלול לקריירה מקצוענית.

“שיחקתי בקצרין שנתיים, מגיל 12 עד 14 ואז, בעקבות חברים, שעשו את המעבר שנה קודם לכן והמליצו, החלטתי עם עוד שני חברים מהגולן לעבור להתאמן ולהתחנך במסגרת של פנימייה בנתניה, פנימיית כדורגל. התייעצתי עם אימא ואבא והחלטנו ללכת על זה. היו מבחני התאמה, הן לקבוצה והן לבית הספר וכשהגיע המעבר, היה לי ברור שזה הכיוון שלי בחיים ואני עוזב את הבית בשביל להתרכז רק בכדורגל”.

דין שהה, התאמן והתקדם, מכיתה ט’ עד י”א, בבית”ר “טוברוק” בנתניה.

דין: “בפנימייה, סדר היום היה כזה שקמים ב-5 וחצי בבוקר, ב-6 יש אימון בוקר, עד שבע וחצי ולאחר מכן, הולכים להתקלח ולאכול ארוחת בוקר ומיד לאחר מכן, לבית הספר ליום הלמודים. אחרי בית הספר, הייתה ארוחת צהריים ואז, ‘מרכז למידה’. היינו מגיעים כל יום בשעה 3 לספרייה של בית הספר ולומדים למבחנים, או מכינים שיעורי בית, או סתם נעזרים באנשי הוראה, מורים ומורות-חיילות, שהיו מכינים אותנו ומלמדים אותנו את כל מה שהיה צריך מבחינת חומר לימודי.

“בשעה 4 וחצי היינו נוסעים לאימון הקבוצה וחוזרים לארוחת ערב. פעמיים בשבוע, היה מגיע פסיכולוג ספורט ומדי שבת, מתקיים משחק ליגה. היינו יוצאים מהגולן לפעמים ב-4 בבוקר למשחק שמתחיל ב-8 בהרצליה ובמשחקי גביע יכולנו למצוא עצמנו גם בבאר שבע”.

בחזרה לצפון

כשהיה בכיתה י”א, קיבל דין פנייה מקריית שמונה והחליט לחזור צפונה, קיבל דירה עם עוד 4 שחקנים בקריית שמונה וגם למד ב”דנציגר” שבעיר את שנתו האחרונה בתיכון.

“הגעתי לקבוצת הנוער של קריית שמונה, לאחר שעונה קודם לכן, היא עלתה לליגה הבכירה. מצאתי קבוצה מגובשת מאוד של חבר’ה מקומיים ומקיבוצי האזור והשתלבתי נהדר. ממש מהרגע הראשון, השתלבתי גם בהרכב, דבר שהוא לא פשוט בעונה הראשונה בנוער. עשינו עונה מצוינת וכינו אותנו ‘קוטלת הענקים מהצפון’. ניצחנו את כל הגדולות באותה עונה, את מכבי תל אביב, מכבי חיפה פעמיים והפועל תל אביב פעמיים. היינו נהדרים, התקפה מהירה וקטלנית, שחקנים כמו אלרואי כהן, תומר סויסה ושיר צדק ועוד טובים ורבים”.

בסיום אותה עונה טובה החל להתאמן עם הקבוצה הבוגרת וגם טס אתה למחנה אימונים בהולנד. בהמשך העונה הבאה, שיחק בנוער, אך החל להתאמן באופן סדיר עם הבוגרים.

ב-2008, התגייס לצבא, חתם על חוזה חייל עם הקבוצה ושירת במירון כשבעה חודשים, עד שהועבר למחנה “יפתח” שבאליפלט, שם נשאר עד לסיום השירות, תוך שהוא מגיע לאימוני ומשחקי הקבוצה ללא הפרעות מצד הצבא.

בתחילת עונתו השלישית והאחרונה בנוער, החליט לנסות לעבור בהשאלה לבני סכנין, ששיחקה בליגת-העל גם אז, תחת המאמן סלובודן דראפיץ. דין עבר בינואר לקבוצה מהמגזר, בשאיפה לצבור יותר דקות משחק משציפה לקבל בקריית שמונה. לא כל כך יצא כמו שקיווה. דין שותף רק בשני משחקים, במהלך העונה ההיא.

בסיומה של העונה בסכנין, התחיל דין תקופת השאלה נוספת עם אותה מטרה – לצבור דקות משחק -. הבלם/מגן הצעיר קיבל הצעה משמעון אדרי (אז מאמן אח”י נצרת) מהליגה הלאומית ולא היסס.

אדרי, בן קריית שמונה, הכיר את דין ואת יכולותיו ונתן לו את חולצת ההרכב. דין שיחק אז כמגן ימני ואח”י נצרת פתחה את אותה עונה עם 8 ניצחונות מ-8 משחקים. פתיחה שהביאה הרבה עיניים ליציעי האצטדיון בנצרת, כולל את עיניו של מאמן הנבחרת הצעירה דאז, גיא לוזון.

דין קיבל זימון לאימוני הנבחרת הצעירה השתתף במחנה אימונים בן שלושה ימים, חזר לצפון למשחק ליגה נגד הפועל ירושלים ובמשחק הזה, קרע רצועה צולבת בברך, דווקא כשהקריירה בכיוון הנכון והגיע הזימון מהנבחרת.

חודש לאחר מכן, עבר ניתוח אצל ד”ר פסקין בחיפה.

נגמרו ההשאלות

דין: “איזי שרצקי וקריית שמונה שילמו ודאגו לי לניתוח ולשיקום. אחרי הניתוח באים הימים הכי קשים, אי אפשר לקום מהמיטה, זה כאבים שאני לא מאחל לאף אחד. זה לשבת בבית וכל היום לחזק את הרגל ולעשות טיפולים, לשמור על התזונה, כי אתה לא עושה כלום שלושה חודשים. גרתי אצל אחותי, בקריית שמונה. היא הייתה מטפלת בי, מאכילה אותי, דאגה שאחזור הכי מהר שאפשר. אני לוקח מהתקופה הזאת גם דברים טובים, יצאתי חזק מאוד מנטלית. יצאתי עם הבנה שאני לא שווה כלום בלי ביצועים מיטביים של הגוף שלי ושצריך להשקיע בו. יצאתי מחוזק”.

לאחר שלושה חודשים, דין עובר לחלק השני של השיקום, המסיבי יותר, בראשל”צ, אצל מומחה ספורטאים.

“הייתי עובר חמישה טיפולים בשבוע ולא הייתי במצב כלכלי שאני יכול לשבת בבית ובאמת להתרכז רק בשיקום. הייתי צריך גם לעבוד כדי לחיות ועבדתי בתור ברמן בקפה, כדי לממן את מה שאני צריך, מעבר לטיפולים הפיזיו-תרפיים”

דין לא ממליץ לאף ספורטאי לעבוד במהלך שיקום ולעמוד על הרגליים, אבל אז לא הייתה אופציה אחרת, לדבריו.

למעשה, הפציעה והשיקום סיימו לבלם הצעיר את אותה עונה והוא הגיע לאחר אימוני כושר מפרכים, מוכן ומזומן לעונה הבאה, הפעם מנסה לחזור לעצמו במדי הפועל עכו, שוב בהשאלה מהקרייה.

“איך שסיימתי את השיקום, החתימו אותי לעוד חמש שנים בקריית שמונה. זה היה חשוב ונתן לי גב וביטחון. ידעתי שהם מאמינים בי גם לאחר הפציעה ונותנים  לי את השקט הנפשי, להמשיך ולחזור מהפציעה הכי טוב שאפשר”.

בעכו, שיחק דין חצי עונה ושותף ב-5 משחקים, הבין שזה לא המקום עבורו והחליט לחזור לאח”י נצרת, מהליגה הלאומית, שהייתה מסובכת בתחתית. בסיום אותה עונה, שותף במרבית המשחקים ונצרת נשארה בליגה.

מאז, בגיל 22, חזר דין לשחק בשורות קריית שמונה. נגמרו ההשאלות.

4 עונות ברציפות, הוא משחק שם, 9 במצטבר: “בעתיד הקרוב, להגיד לך שאני אשחק ביונייטד, זה לא ריאלי. אני כבר עוד מעט בן 27, מקווה להמשיך להוביל ולהתקדם בקבוצה. אני הכי ותיק בקבוצה ומרגיש פה בבית. אני נהנה פה. אני חלק מהנוף וחלק מההגנה והנשמה של הקבוצה. המועדון נותן את התנאים הכי טובים שיש וכל כך הרבה מעבר לזה. נותנים לך להתעסק רק בכדורגל, האווירה מדהימה, כל השחקנים חייבים לגור בעיר ואנחנו שכנים”.

דין עונד העונה את סרט הקפטן בלא מעט משחקים והוא מתאפיין בהמון כוח ומהירות בלתי רגילה בשביל בלם. שחקן חזק ואגרסיבי, שמאייש את ההגנה של אחת מחמש הקבוצות הטובות בליגה, בלי שום ספק. מתגורר כיום בקריית שמונה, יחד עם חברתו עינם, בת קיבוץ עין גב וממשיך לייצג את הגולן בליגה הטובה בארץ.