לפני כ-3 שנים גילתה נעמי דגן ז”ל את עולם המנדלות. בזמן מאבקה במחלת הסרטן יצאה ממנה יצירתיות גדולה שהעניקה לה שקט ומרגוע בלילות ללא שינה. ביום רביעי הקרוב תיפתח במתנ”ס חיספין תערוכה של המנדלות שיצרה: “בסוף מעגל”
ובסוף מעגל באביב של שלכת
הלכת לעזוב, אך שכחת איך ללכת
עונה בחידות על תשובות ששאלתי
חפשי מסביב ולבסוף תגלי
שבסוף מעגל, שם הקו מתחבר לו
בסוף מעגל את שלי
מילים ולחן: קני יאנג
תרגום: יהונתן גפן
ביום רביעי הקרוב, 14.10 תיפתח תערוכת מנדלות צבעונית של נעמי דגן ז”ל במתנ”ס חיספין. שם התערוכה: “בסוף מעגל” אוצרת: צילי טל.
נעמי גילתה את עולם המנדלות לפני כ-3 שנים, בעזרתה של ורדית בארי. בזמן מאבקה במחלת הסרטן ומתוך הקושי והכאב יצאה יצירתיות גדולה. היצירה נתנה לנעמי שקט ומרגוע בלילות ללא השינה.
המנדלות ידועות בתרבויות רבות כעוזרות לריפוי חולים והקלה עליהם בסבלם הגופני והנפשי.
בתרבות שלנו הישראלית-יהודית, מופיעות מנדלות שונות. אם מנדלות מאגיות: חוני המעגל (תנא בן המאה הראשונה לפנה”ס) חג סביב עצמו מעגל והכריז שלא יצא ממנו עד שירדו גשמים – ונפתחו ארובות השמים! ואם מנדלות סמליות: צלחת הפסח, כיפה על הראש, מגן דוד.
בנוסף יש ביהדות מנדלות של תנועה: הקפות שמחת תורה, סביבון, הקפת החתן מתחת לחופה. מסתבר שאנחנו, בני האדם, נמשכים למעגלים. הן כמושג סמלי ומטפורי והן כתופעה הנתפסת בחושים.
הטבע סביבנו שופע תופעות ומבנים מנדליים: אנחנו אוהבים מעגלים כי המעגל מהווה צורה מושלמת, הממחישה אינסופיות. אנחנו אוהבים מעגלים כי הם מעניקים לנו בטחון של קצב מרגיע ושיגרה מוכרת. כמו פזמון חוזר, כמו פעימות לב.
משיכתנו למעגלים היא קמאית, טבועה בנו מקדמת דנא ומתחזקת במפגשינו היומיומיים עם צורותיו המעוגלות של הטבע.
בערב הפתיחה נארח את ד”ר ענת חן אוצרת וחוקרת תרבות לשיחה מרתקת על מעגלים וצורות אחרות בטבע ובאומנות.
הציבור מוזמן להצטרף בסוף ההרצאה לחוויה ייחודית של יצירת מנדלה משותפת מחומרים טבעיים.
