בני ברדא, תושב קצרין משנת 1997, מוסיקאי ומפיק אירועים, הוא המרואיין הראשון שלנו במדור החדש “קפה שישי”. על הקהילה, המשפחה, וכיצד מנהלים עשייה מוסיקלית בגולן כשכל פגישות העבודה והשותפים לעשייה נמצאים עדיין בתל אביב
בני ברדא, בן 41, נשוי למלי ואב לארבעה בנים – נועם, דניאל, אריאל וידידיה הוא המרואיין הראשון שלנו במדור החדש – “קפה שישי”. מדי שבוע נפגוש במדור זה דמויות מרתקות מרחבי הגולן שמוסיפות הרבה צבע לנוף המקומי כדי שתוכלו להכיר אותן קצת יותר לעומק.
היכן אתה גר בגולן?
קצרין.
מה עיסוקך העיקרי?
ב-26 שנים האחרונות, אני זמר ומוסיקאי בעיקר ובמקביל שותף להפקת וארגון ארועים כמו חתונות בר\בת מצווה בארץ ובחו”ל.
מתי הגעת לגולן ומאיפה?
נחשפתי לגולן בשנת 91. הרב יוסף לוי התקשר אליי (אז עוד לא הכרתי אותו). הוא הזמין אותי להשתתף בהכנסת ספר תורה לכבוד חייל מקומי ב”מקום טוב ברמה” (מה שהפך בהמשך ל”מסעדת הבנות”). הגעתי להופעה ונתקלתי באנשים חמים ומחבקים – עד אז העלייה לגולן הייתה נראית לי הזויה, לא הייתי כאן לפני כן. בעקבות המסיבה היה חיבור והרבה הזמנות לאירועים משפחתיים, כך התחברתי להרבה אנשים. קצת אחרי, פגשתי את אשתי בת”א ולמרבה ההפתעה, הסתבר שהיא מוותיקי קצרין. זו הייתה מבחינתי סיבה למסיבה – הכל התחבר כיוון שחלמתי לעבור לקצרין אז החלטנו סופית לעבור בשנת 97.
מה אתה הכי אוהב בגולן?
הטבע, הקהילה החמה, השקט והאוויר הנקי. בעבודה שלי יש המון המולה ורעש, אז בסיום הופעה אני שמח להגיע ישר לקצרין וכמו שאני אומר לכולם “גן עדן” לא מחליפים. המקום מקרין רוגע ובייחוד הבילוי בחיק המשפחה. תמיד אפשר למצוא את מה שטוב פה ותמיד, בכל מקום, צריך ליהנות ממה שיש ולא ממה שאין.
איך המוזיקה שלך משתלבת בחיי המשפחה?
המשפחה משולבת ומעורבת לחלוטין במוסיקה שלי. אני מתייעץ עם האישה והילדים כולל קבלת ההחלטות שיוצאת דווקא מהבית. יש לנו שירון של המשפחה, שבו כל שיר מוקדש לבן משפחה אחר. אני משתף את הילדים בבחירת הקצב ומשמיע להם כדי לוודא שאין טעויות בשירה וכ’ו. זה חדר לתוך הבית לגמרי, אתמול הבן שלי אפילו שאל אותי “היה לך פעם זיוף, כמו שלעומר אדם היה בסרטון שעלה ליוטיוב?” אמרתי לו שלא כי אני מאוד פדנט, אז אין אפשרות כזו מבחינתי.
אם היה משהו אחד שיכולת להעתיק מתל אביב לגולן, מה הוא היה?
אני ממש לא מאלו שמחפשים בתי קפה בימי שישי, אבל כל העשייה מתרחשת שם. הפגישות תמיד חייבות להיות שם, כי אם חברת תקליטים או הפקה פונה אליי לקראת מופע גדול, אני אפילו לא מעלה את האפשרות לפגישה בקצרין כאופציה. אולפן ההקלטות שאני עובד בו נמצא שם וגם אם אבחר באולפן שנמצא באזור, האנשים איתם אני עובד לא יוכלו להגיע עד לפה.
מה תוכל להמליץ למשפחה חדשה שעוברת לקצרין?
כאמור – למצוא את הטוב שבאזור.
איזה אירוע שבו השתתפת היה בלתי נשכח מבחינתך?
היו המון במהלך השנים, אבל זה שהיה ביישוב ניצן למפוני גוש קטיף ריגש בטירוף, וההופעה במשכן האומנויות באשדוד שאליה הגיעו במיוחד בשבילי 1,000 איש ועוד אנשים נשארו בחוץ בלי כרטיסים.
מה אתה אוהב לעשות בזמנך הפנוי?
בעיקר ספורט – צפייה במשחקים וכל שבת גם נוהג לשחק עם הילדים כדורגל.
ואיך עובר הסופשבוע בביתכם בדרך כלל?
שולחן שבת מסורתי, זמן איכות עם המשפחה ומנוחה.
המקרה הכי מוזר שקרה לך בשנים האחרונות?
היה שבוע שבו הופעתי ביום ראשון בבאר שבע, למחרת בספרד וביום חמישי הופעתי בעכו. זה היה פשוט הזוי, אבל בשביל לשמח עושים הכל.
מה גורם לך לבכות?
לפני 4 שנים איבדתי את אבי והרבה לפני כן גם את אחותי. יש לפעמים מצבים שאני שר ואם מדובר בשיר מאוד מרגש, יש סיכוי שגם אזיל דמעה תוך כדי הביצוע.
יוצא לך לקחת חלק בהתנדבות כלשהי?
בוודאי – עולם חסד ייבנה. הופעתי המון בבסיסים צבאיים ובמוסדות של ילדים עם פיגור שכלי. מאז ומתמיד. גם כשרצו לשלם לי, לא הסכמתי כי הכניסה למקומות כאלה היא מאוד מורכבת, באירועי התרמה לילדים הלב תמיד פתוח. אם אפשר לעזור במשהו, אין הרגשה טובה יותר-זה ‘היי’ אמיתי.
מה אתה הכי אוהב לקרוא ב”שישי בגולן”?
הכל. לא מכניס עיתונים הביתה, חוץ מ’שישי בגולן’ בנוהל. זה עיתון אמיתי – העיתון של הגולן הוא כמו המראה שלנו ולכן אני כל כך אוהב אותו, זה אנחנו. ידיעות ומעריב זה העולם השני ושישי בגולן מבחינתי, זה העולם האמיתי.
