ארי אלון, סופר, מרצה, מחנך, מנחה סדנאות ובתי מדרש, ממקימי ומובילי בית מדרש בינ“ה ברמת אפעל, הצטרף לקהילת הגולן וירצה על עולמם של קדמונינו. ארון הספרים היהודי כחוויה עכשווית
“נד נד, רד עלה, עלה ורד“, כך שרתי לילדיי האהובים, בשעה שהתנדנדו להם בנדנדת העץ, הקשורה לגזע בשני חבלים עבותים.
דאגתי לבדוק את אותם חבלים, האם הם חזקים דים? בדקתי תמיד את הקשר שעליו סמכה הנדנדה במרומים. האם ניתן לסמוך עליו?! האם הלולאות הללו מתחברות אכן האחת לרעותה?
לימים, בערוב ימיי, פגשתי את המשורר. פגישה אחרת, לא רק בתוך ספר ילדים, או על דיסק מתנגן, אלא פגישה של ממש. פגישה שחיזקה את הלולאות הקשורות האחת לשנייה אל תרבותי, העושר האמתי של עמנו. הנה למדתי שבין השורות נחבאה לה התלבטות: האם להיות בעולמו של בית המדרש, או לפתוח חלון אל המודרנה? מה למעלה ומה למטה? רק אני, אני ואתה?
בשעה שהתעכב הקב“ה במרומים, בכותבו את התורה עליה אנו נשענים, הסביר למשה שהעיכוב נוצר עקב הצורך לצייר כתרים על האותיות. בסופה של אותה אגדה, גילה משה שכתרים אלו נועדו כסימנים לרבי עקיבא, עליהם כתב הררים של רעיונות שנשענו על כתרים אחדים.
כך עשה גם ביאליק. ביצירתו, שזר מילים מן המדרש, מן ההלכה, מן התפילה, מהתורה שבעל פה, שאותה כל כך אהב. הוא שזר את כל אלה ביצירתו העכשווית. כאילו בקש לשזור לנו רמזים ולקשור אותנו למסורת האהובה שלנו באותם חבלים עבותים, תוך שהוא מתנדנד מעלה ומטה.
האם נכון הוא להסתפק בלשיר לילדינו שיר מתחרז עם מנגינה ערבה, או שמא עלינו לפענח וללמוד את אותם רמזים וסימנים שהשאיר בעבורנו ביאליק, המשורר הלאומי שלנו.
זכינו ולקהילת הגולן הצטרף ארי אלון, סופר, מרצה, מחנך, מנחה סדנאות ובתי מדרש, ממקימי ומובילי בית מדרש בינ“ה ברמת אפעל.
ארי יסייע לנו להתחבר לעולמם של אלעזר הקפר, שישב כאן בגולן ושאר חבריו התנאים והאמוראים, שכנינו מזה אלפיים שנה.
במסגרת קבוצות הלימוד של “עיינות” – יהדות ישראלית בגולן, במרכז הקהילתי, יעביר לנו ארי אלון מעט מנפלאות אוצרותיו ויקשר בין מעלה ומטה, תוך גילוי אותם רזים שנשזרו בעבורנו.
פרטים על הקבוצה – בקרוב.
קבלו תמר, קדמת צבי
תלמידתו משכבר הימים
