הייתה חניכה “שרופה” בסניף “מלבס” וגרה גם בקריית ארבע ובכיף הייתה מארחת לשולחן השבת את מרים הנביאה. האורחת שלי לשבת היא הרבנית מירה לוי
“אשת הרב יוסף לוי, רבה של קצרין, אימא ל-9 ילדים ב”ה וסבתא למעל 25 נכדים.
משתדלת תמיד לעסוק בפעילות ציבורית חברתית, אך מוקד העשייה זה הבית והמשפחה. מקפידה לשלב לימודים תורניים, כי מבחינתי, זה החמצן לכל העשייה.
“ארבעה מילדינו קבעו את ביתם בגולן, שזו שמחה מאוד גדולה. ילדינו והחתנים והכלות עוסקים בתחום החינוך, הרבנות, מקצועות חופשיים ובכוחות הביטחון.
“משתדלת לחיות בשמחה ובהכרת הטוב.”
עיסוק:
“אשת רב זה מקצוע בפני עצמו…
“לאחר כשלושים שנה, של ריכוז בנות השירות הלאומי, פניתי לתחום אחר – התחום הטיפולי. למדתי במשך שנתיים וכעת, אני מטפלת ברפלקסולוגיה. כמובן, שאני משלבת את הטיפול עם הרבה שיחות. זה כלי מופלא לטפל באנשים ויש לי הרבה סיפוק מהיכולת לעזור לאנשים. כמו כן, אני מדריכת כלות, מעבירה שיעורים במדרשה, בראשות שפרה בירנבוים, מעבירה שיעורים בשבת ושיעורים מזדמנים. יש לי קשר עם נשים הפונות בעקבות קשיים בשלום בית, פוריות וכד’. עיסוק לא פחות חשוב – בייביסיטר בשעות נצרכות”.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי בפתח תקווה ושם גדלתי עד גיל 14. אלה היו שנים מאוד משמעותיות. עיצבתי את האישיות שלי ב’בני עקיבא’, סניף ‘מלבס’. הייתי חניכה ‘שרופה’ במושגים ההם. בגיל 14, לאחר מלחמת יום הכיפורים, החליטו הוריי לעשות מעשה ציוני ועברנו לגור בקריית ארבע. שם גרנו גם 4 שנים כנשואים. אלה היו שנים מופלאות. חיינו היסטוריה, היינו שותפים לעליות לסבסטיה ולכל הפעילות של גוש אמונים. הייתי מאוד קשורה לנוף, להרים, לטרסות, נוף שהיה קשה לי להיפרד ממנו, כשעלינו לגולן”.
איך נראה יום שישי שלך?
“ההכנות לשבת מתחילות בבוקר, עם עריכת השולחן לשבת. זו היכולת למשוך את השפעת השבת כבר ליום שישי. לאחר מכן, אני מכינה את הבצק לחלות שעליהן אני אעשה את המצווה המופלאה של הפרשת חלה, עליה אברך את כל הקרובים והרחוקים והזקוקים לברכה. ‘רשת מורשת’ ברדיו וקדימה – לבישולים. בין לבין, מתפנה לקפה עם הילדים הבאים לבקר בשישי”.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“מנה ראשונה חלות ביתיות עם ח”י סלטים וכמובן דג בסגנון מרוקאי, שכן ‘האוכל דג ביום דג (ביום ה-7), ניצל מד”ג(מדינה של גיהינום)’. לאחר מכן, מנה עיקרית, המשתנה משבת לשבת. בשבת בבוקר, החמין מככב על השולחן וטעמו משתבח כל שבת, בזכות האורחים”.
“זיכרונות הילדות הם משבת אצל סבא וסבתא. אנשים מאוד אציליים. סבתא הייתה עקרת בית למופת. הם גידלו 10 ילדים וגם ההורים של סבא גרו אתם, כך שתמיד היו בבית ארבעה דורות. משפחה גדולה, שולחן גדול, שמחה גדולה”
זיכרון ילדות משבת
“זיכרונות הילדות הם משבת אצל סבא וסבתא. אנשים מאוד אציליים. סבתא הייתה עקרת בית למופת. הם גידלו 10 ילדים וגם ההורים של סבא גרו אתם, כך שתמיד היו בבית ארבעה דורות. משפחה גדולה, שולחן גדול, שמחה גדולה. הזיכרונות המאוחרים יותר, הליכה לתפילת שבת במערת המכפלה, מקריית ארבע לחברון, כשכל הדרך מחלקים שתייה חמה ועוגות לחיילים, מעשה ידיה של אמי ז”ל”.
עיתונים, או ספרים?
“בשבת קוראת בעיקר פרשנים על הפרשה, או לחלופין משחקת עם הנכדים”.
מה הכי כיף בשבת שלך?
“המפגש המשפחתי. כשבאות כמה משפחות, הכיף הוא הביחד הגדול וכשבאה משפחה אחת, הכיף הוא המפגש האינטימי. כמו כן, השיעור שאני מעבירה בשבת מאוד משמח אותי, למרות שהוא לפעמים בשעות מוקדמות”.
עם מי היית שמחה לשבת בשולחן ?
“עם מרים הנביאה. מרים, שתמיד מוצמד לשמה ‘אחות…’, מרים, שדאגה לתא המשפחתי, מרים, שדאגה לאחיה ואף לגיסתה, ציפורה. מרים, שהייתה לה היכולת לראות גאולה גם בתוך המיצר, שידעה לשאת מבט למרחוק ולא רק לעכשווי. זו דמות שיכולה לרומם אותנו מעל הכאן ועכשיו”.
מה עושה בשעות הפנאי?
“אפשר לומר ששעות הפנאי שזורות בתוך החיים. אני אוהבת לקרוא ואף להכין תכשיטים מקפסולות של קפה. כמוכן, לטייל ובעיקר טיולים רגליים”.
מה הכי אוהבת בגולן?
“את הפאזל האנושי, את ההבנה שהמשותף בין כולנו גדול מהמפריד. את הפתיחות וההכלה ואת ההבנה שאין אדם שאין לו מקום ואין אדם שאין לו שעה. כמובן, את השקט והנופים הגורמים לכך שהאנשים פה פשוט טובים”.
מה החלום שלך?
“החלום שלי הוא שנהיה חברה ערכית יותר, שנשוב לשורשים שלנו”.
מה את מאחלת לעצמך?
“אומר ה’שפת אמת’, שהתפילה המעולה היא על היש, אז קודם נתפלל שכל היש יתמיד ויגדל ובעזרת השם, נזכה לגדל ילדים ונכדים, שימצאו חן בעיני אלוקים ואדם ואזכה תמיד ‘להיות כלי לשליחותך…'”.
